בעוד הלחימה בחיזבאללה הייתה בשיאה בסוף אוקטובר 2024, החלה להתרקם בחשאי אחת המשימות המאתגרות ביותר שעמדו אי פעם בפני צה"ל - בניית תוכנית מלחמה מקיפה נגד איראן. מידע שהגיע לידינו חושף דרמה של חודשים ארוכים, שכללה כישלונות, משברים ולבסוף - הצלחה דרמטית שהדהימה את העולם במתקפת הפתע.

האתגר היה חסר תקדים. למרות שיכולות חיל האוויר נחשבות כמעט בלתי מוגבלות, מעולם לא תוכננה מלחמה קינטית מסוג זה. המטרה הייתה לבנות פעילויות חשאיות בשיתוף עם המוסד, שאחר כך ניתן יהיה להשלים עליהן מדרגות נוספות עם חיל האוויר. העיקרון המנחה היה ברור: העליונות האווירית היא המפתח להצלחה במלחמה עם איראן. בלעדיה, אין טעם להתחיל.

100 מומחים סגורים בחדר אחד

נקודת הפתיחה הייתה בנובמבר 2024, כשאמ"ן וחיל האוויר קיימו כנס ענק ומיוחד. מאות מומחים וקצינים מיחידות העילית הסתגרו למשך 10 שעות רצופות בבניין בגוש דן. בסדנה האינטנסיבית הזו, שהתקיימה תוך כדי הלחימה בלבנון, שורטטו לראשונה מרכזי הכובד למלחמה המתוכננת מול הרפובליקה האיסלאמית: מרכזי האש האיראניים, השגת עליונות אווירית, תוכנית הגרעין, כוח קודס, הכלכלה האיראנית, מוסדות השלטון והתעשייה הצבאית.

קורס חדש באמ
100 מומחים התכנסו בחדר אחד|צילום: דובר צה"ל

המסקנה שעלתה מהסדנה - הכל תלוי ביכולת לפרוץ את החידה של העליונות האווירית. בלעדיה, הוחלט, אין טעם להמשיך בתוכנית. הקצינים יפנו לממונים עליהם ויחדלו מהמאמץ. האווירה הראשונית הייתה אופטימית, עם מצב רוח גבוה ומוטיבציה רבה משותפת לאנשי חיל האוויר ואגף המודיעין.

ההחלטה הבאה הייתה יוצאת דופן בכל קנה מידה. הצבא ריכז קבוצה מובחרת של 100 אנשים והושיב אותם יחד בתוך חדר במפקדת יחידה 8200. הרעיון היה פשוט אך נועז - אם ירכזו מומחים איכותיים בתחומם במקום אחד, בלחץ ובאינטנסיביות, הם יכולים להביא להביא לפריצת הדרך המיוחלת.

ראש אמ
ראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר בבסיס אמ"ן|צילום: דובר צה"ל

אלא שהמציאות הוכיחה עצמה כקשה בהרבה. נובמבר ודצמבר 2024 חלפו ללא התקדמות של ממש. הצוותים עבדו מסביב לשעון אך לא הצליחו להשיג את היעדים שהוצבו. מה שקיוו להשיג - פשוט לא היה שם. בינואר 2025 החלה להסתמן תחושת משבר אמיתית. הלחץ גבר והתחושה הייתה שהזמן אוזל.

רגע המשבר: אין לישראל פתרון

בינואר התברר שהכיוון שנבחר אינו מוביל לשום מקום. הצוותים הבינו שהם הולכים בנתיב רע ושהם בדרך לכישלון. התכנסה ישיבת חירום נוספת שבה התקבלה תובנה קריטית - אם יגיעו לפתרון אחד בלבד, זה כנראה לא יהיה הפתרון הנכון.

ההבנה החדשה הייתה מורכבת: על כל מערכת הגנה אווירית איראנית יהיה צורך לייצר מספר אמצעים מודיעיניים שונים. המשימה התבררה כמורכבת הרבה יותר מהצפוי - היא דומה לניסיון לסכל אדם אחד, אבל במקרה הזה מדובר במערכות שלמות ולא באדם בודד.

מנהיג איראן עלי ח'אמנהאי (צילום: AP)
הכל תלוי ביכולת לפרוץ את החידה של העליונות האווירית. בלעדיה, הוחלט, אין טעם להמשיך בתוכנית|צילום: AP

פברואר-מרץ: פריצת הדרך הדרמטית

בין פברואר למרץ 2025 החל הפיצוח האמיתי. לפתע, אחרי חודשים של תסכול, העסק עלה על המסילה. ניתן האות הירוק לרכז את הצוותים שיבנו את בנק המטרות המלא. נקודת האור הקריטית הייתה שסוף סוף היה בידי הצוותים בסיס מודיעיני מספק לעבוד איתו.

מאותו רגע הדברים התגלגלו במהירות מסחררת. בנק המטרות באיראן נבנה על פי מרכזי הכובד שהוגדרו עוד בנובמבר. הצוותים השתמשו בכלים שכבר היו קיימים והניעו את התהליך קדימה. כל יום נראה טוב יותר מקודמו, עד שהגיעו לנקודה של בשלות מבצעית מלאה. התחושה הייתה שהם מוכנים.

הרמטכ
הרמטכ"ל מפקד על תקיפות צה"ל באיראן מבור חיל האוויר|צילום: דובר צה"ל

הגילוי המדאיג: איראן מכפילה את מלאי הטילים

השיקול הכבד ביותר מכולם היה החשש מהתקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. כאשר מוכנות מבצעית פוגשת עיתוי אסטרטגי - זוהי הנקודה הטובה ביותר לפעולה. ההערכה הייתה חד משמעית - אם לא ינוצל העיתוי הנוכחי, ישראל עלולה למצוא את עצמה בתוך זמן קצר עם פצצת גרעין איראנית או הכי קרוב אליה. זו הייתה נקודת מפנה קריטית בקבלת ההחלטה.

אחד הגורמים הנוספים שדחפו להחלטה על ביצוע המבצע היה גילוי מטריד במיוחד. למרות התקיפה המוצלחת באוקטובר על המערבלים של טילי הקרקע-קרקע האיראניים, התברר שקצב הייצור חזר במהירות למצבו הקודם. ההערכה המדאיגה הייתה שבין יוני לסוף השנה, איראן יכולה להכפיל את מלאי הטילים הבליסטיים שלה.

אתר תת-קרקעי לאחסון ושיגור טילים (צילום: דובר צה
התברר שקצב ייצור הטילים חזר במהירות למצבו הקודם|צילום: דובר צה"ל

במקביל, כוח קודס תחת ניהולו של אסמאעיל קאאני, שלימים יחוסל במתקפת הפתע, המשיך בכל כוחו להשלים את תוכניתו - אותה תוכנית זדונית להשמדת ישראל. גם זה היווה שיקול משמעותי בהחלטה לפעול. 

ההישג הגדול: פתיחת השמיים של איראן

ההישג המרכזי ואולי החשוב ביותר במערכה מול איראן הוא השגת העליונות האווירית - הדבר שהקצינים הכי גאים בו בחיל האוויר. הצלחת חיל האוויר לפתוח את המרחבים האיראניים ולאפשר טיסות מבצעיות שם היא הישג עצום, למרות החיכוכים והסיכונים הרבים הכרוכים בכך.

הכנת צוותי האוויר והצוותים הטכניים לקראת התקיפה (צילום: דובר צה
הכנת צוותי האוויר והצוותים הטכניים לקראת התקיפה באיראן|צילום: דובר צה"ל

הנתונים מאז מכת הפתיחה מרשימים. איראן מחולקת לשמונה מרחבי טילי קרקע-קרקע, שהאיראנים מכנים פיקודים. בעוד שהתוכנית המקורית כללה התמודדות עם שלושה פיקודים בלבד הקרובים לישראל, בפועל המבצע מתמודד עם הרבה יותר. בתוך כך, ההערכה היא שכ-40% מסך כל יכולת הטילים האיראנית נמצאת כעת תחת איום ישראלי, והצבא עושה ככל שביכולתו לגרוע מהאויב את יכולותיו.

בנושא הגרעין, הוגדרו שלוש משפחות מרכזיות של יעדים: מדענים, מתקני העשרה ומתקנים עיליים כמו משרדים ומפקדות הקשורות לתוכנית הגרעין. ההערכה בצה"ל היא שבזמן הקרוב יגיעו למקסימום הביצוע שהוצב כיעד בתחום הגרעין. גם מתקן העשרת האורניום פורדו הרגיש נמצא בבנק המטרות ויותקף אם תתקבל החלטה על כך.

נזקים במתקן הגרעין בנתנז
נזקים במתקן הגרעין בנתנז

באשר לכוח קודס, ההישגים עולים פי שלושה על התחזיות המקוריות, בעיקר הודות להכנה מוקדמת של נגישות אינטימית לאנשי מפתח. 

התוכנית הכוללת של המערכה נגד איראן מבוססת על שילוב בין פעולה ראשונה וחשאית, שאחריה הגיעה תקיפה צבאית גלויה. אל מול מרכזי הכובד היה צריך להכין בנק מטרות חדש ומשמעותי במיוחד. ברור שללא הזרוע הארוכה של חיל האוויר והמודיעין המדויק, לא ניתן היה להפוך את כל המידע למטרות מבצעיות.