בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שלישי) עונש של 10 שנות מאסר על מרדכי ממן, בן 72 מאשקלון, שהורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב ללא היתר. הפרקליטות ביקשה להטיל עונש של 12 שנות מאסר בפועל, בעוד הסנגור, עו"ד אייל בסרגליק, טען כי מדובר בדרישה "מגוחכת".
לפי כתב האישום, ממן נכנס פעמיים לאיראן ונפגש עם סוכני מודיעין איראנים, שעמם דן באפשרות לבצע פעולות טרור בשטח ישראל, בין היתר על רקע רצון משטר האייתוללות לנקום את חיסולו של איסמאעיל הנייה בטהראן.
הרשעתו של ממן הייתה הראשונה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מבין תיקים נוספים שבהם הגישה הפרקליטות כתבי אישום חמורים נגד אזרחים ישראלים אשר גויסו בידי סוכנים איראנים במטרה לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה.
השופט בני שגיא: "לא ניתן לקבל שיתוף פעולה עם איראן בזמן שחיילי צה"ל נלחמים"
נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, קבע בגזר הדין כי "לא ניתן לקבל שיתוף פעולה ולו עסקי עם האויב המשמעותי ביותר של מדינת ישראל בשעה שחיילי צה"ל לוחמים בחזיתות רבות". השופט הדגיש כי המעשים חמורים במיוחד בהתחשב בעיתוי ביצועם - בזמן מלחמה.
בגזר הדין ציין השופט שגיא כי "אין חולק שהמשימות שהתבקש לבצע היו בעלות פוטנציאל פגיעה דרמטי, בהן התנקשות בבעלי תפקידים בכירים". עם זאת, השופט לקח בחשבון את העובדה שממן לא פעל בפועל לביצוע המעשים וכי לא נגרם נזק ממשי לביטחון המדינה.
בדיון מוקדם יותר הושגה הודאה מצד ממן, לאחר שיחות גישור בין הפרקליטות לסנגורו בהובלת נשיא בית המשפט. בגזר הדין התייחס השופט שגיא גם לטענת ההגנה כי ממן "פותה והובל", אך קבע כי "המפגש השני הוא קו פרשת המים" וכי הגעתו למפגש השני מעידה על "התמדת הקשר הפסול גם אם היה זה ממניע כלכלי".
לצד הצורך לשדר מסר חמור לציבור בנוגע ליצירת קשר עם גורמים עוינים, השופט ציין כי לקח בחשבון גם את תרומתו של ממן והסיוע שהעניק לחיילים, בין היתר בזמן המלחמה.
תיק זה מהווה את ההרשעה הראשונה במהלך מלחמת חרבות ברזל מבין כמה תיקים שבהם הגישה הפרקליטות כתבי אישום חמורים נגד אזרחים ישראלים אשר גויסו בידי סוכנים איראנים במטרה לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה.
עו"ד אייל בסרגליק, המייצג את מוטי ממן, מסר: גזר הדין, בהתאם לכתב האישום המתוקן, חורג מכל פרופורציה של הענישה המקובלת לפי הפסיקה, שהיא בין חצי שנה לשלוש שנים. לא יעלה על הדעת שממן יישא על גבו את עונשם הצפוי של נאשמים אחרים שצפויים להישפט, שבניגוד אליו חשודים גם במעשי ריגול ובגידה חמורים (לכאורה).
"אין מחלוקת על כך שממן הגיע לפגישה הראשונה למטרות עסקיות, וגם בפגישה השנייה לא ידע שיופגש עם גורמים איראניים שאינם עסקיים, ולא הייתה לו ברירה אלא להמשיך בפגישה כי חשש לחייו. גם אין מחלוקת שבפועל לא עשה שום דבר מן הדברים שנתבקש. חבל שכל זה לא נלקח בחשבון, כמו גם העובדה שבמשך שנים רבות תרם וסייע למדינת ישראל, והיה נכון להמשיך לסייע גם כשנעצר. בכוונתנו לערער על גזר הדין."