האופטימיות בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן והדיווחים כי עומאן הודיעה שוושינגטון ויתרה על הדרישה לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין האיראנית מעלים חששות כבדים בישראל. זאת בצל הפרסום הדרמטי ב"ניו יורק טיימס", שלפיו תוכניות ישראליות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן – אולי כבר בחודש הבא - בוטלו על ידי הנשיא טראמפ לטובת מו"מ ישיר עם טהראן.
למרות זאת, אתמול (שבת) דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי ישראל עדיין שוקלת "תקיפה מוגבלת" שתדרוש פחות תמיכה אמריקנית. בשיחה עם פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובמכון משגב, בחנו את משמעויות התקיפה המוגבלת ואת השלכותיה.
מה יכולה לכלול "תקיפה מוגבלת" באיראן?
לפי הפרסום ב"ניו יורק טיימס", ישראל הציגה בחודשים האחרונים לממשל טראמפ שורה של אפשרויות לתקיפה באיראן, כולל כאלו עם לוחות זמנים לאביב ולקיץ הקרוב. התוכניות כוללות תמהיל של תקיפות אוויריות ומבצעי כוחות מיוחדים ברמות חומרה שונות, אך הדיווח החדש מצביע על תוכנית מצומצמת יותר.
"לא ברור בדיוק למה מתכוונים בהגדרה של תקיפה מוגבלת", אומר פרופ' מיכאל. "האם מדובר בתקיפה מוגבלת של תשתיות גרעין בלבד, של תשתיות צבאיות או של תשתיות כלכליות? בכל מקרה, כל תקיפה, בוודאי מוגבלת, לא תחסל את כל התשתית הגרעינית. היא רק תעכב את התהליך".
על פי דיווח מלפני כחודשיים ב"וושינגטון פוסט", המטרות העיקריות של התקיפה הישראלית היו אמורות להיות מתקני פורדו ונתנז – שני אתרים מרכזיים בתוכנית הגרעין האיראנית. נתנז מכיל את המערך המרכזי של צנטריפוגות להעשרת אורניום, ואילו פורדו הוא מתקן תת-קרקעי עמוק במיוחד המוגן מפני תקיפות.
"גם אם נפגע בשני מתקנים גרעיניים, בעיקר בנתנז, לא נפגע במתקנים ששוכנים 80-60 מטרים מתחת לאדמה"
פרופ' קובי מיכאל
"גם אם נפגע בשני מתקנים גרעיניים, בעיקר בנתנז, לא נפגע במתקנים ששוכנים 80-60 מטרים מתחת לאדמה – כי אין לנו את הפצצות המתאימות לכך", מסביר מיכאל. "בניגוד למתווה של שיתוף פעולה עם ארה"ב, שאמור היה להחזיר את תוכנית הגרעין שנה אחורה, תקיפה עצמאית צפויה להשיג הרבה פחות".
מהן ההשלכות של תקיפה מוגבלת?
הערכת המומחים, כפי שצוטטה ב"וושינגטון פוסט", היא שמתקפה ישראלית על מתקני הגרעין של איראן תגביל במקרה הטוב את פעילותה בחודשים בודדים – ואולי אפילו רק בשבועות. יתרה מכך, תקיפה כזאת עלולה דווקא להמריץ את איראן להמשיך בהעשרת האורניום עד לרמה של נשק.
"בראיית האיראנים, תקיפת מתקנים גרעיניים היא משהו הרבה יותר חמור ממה שעשינו באוקטובר האחרון, ולכן גם התגובה שלהם תהיה הרבה יותר חמורה", מבהיר מיכאל. "מעבר לכך, אנחנו גם עלולים לסבך את האמריקנים בזירות הפעולה האחרות שלהם במרחב שחשופות לפעולות של איראן והמיליציות שלה – תימן, עיראק ואפילו מקומות אחרים שכרגע אנחנו לא כל כך מעלים בדעתנו".
בכיר איראני הדגיש בשיחה עם רויטרס כי תקיפה ישראלית תוביל לתגובה "קשה ובלתי מעורערת"' ואכן זו עשויה להיות משמעותית יותר ממתקפות הטילים והכטב"מים על ישראל באוקטובר ובאפריל 2024. "התגובה האיראנית צפויה להיות בעוצמות הרבה יותר גבוהות. במקום לראות 300 טילים בליסטיים וטילי שיוט ועוד כמה מאות כטב"מים, הם עשויים לעשות זאת בכמויות יותר גדולות, עם מתקפת סייבר. הרבה מעבר לזה, הם לא יכולים".
מה ההבדל בין תקיפה ישראלית עצמאית לתקיפה אמריקנית-ישראלית משותפת?
בדיווח ב"וושינגטון פוסט" צוין כי למרות שממשל טראמפ אישר בעבר מכירת ערכות הדרכה לפצצות חודרות בונקרים לישראל, גורמי צבא אמריקניים אמרו כי ככל הנראה תידרש תמיכת צבא ארה"ב גם בחימושים לתקיפת האתרים המבוצרים – עקב המורכבות הרבה.
"תקיפה בשיתוף אמריקני תהיה משהו הרבה יותר משמעותי, שכולל פגיעה לא רק בתשתיות הגרעין אלא גם פגיעה רחבה בתשתיות ביטחוניות ומדינתיות באופן שיאיץ את נפילת המשטר האיראני", מתאר מיכאל. "פגיעה בתשתית הגרעינית, באופן שהאמריקנים מסוגלים לפגוע בה עם הפצצות חודרות בונקרים של 60 מטר בתוך האדמה, לא תשאיר כמעט כלום".
מה המשמעות של תקיפה ללא גיבוי אמריקני מלא?
בדיווח ברויטרס נאמר כי ישראל עדיין תזדקק להבטחה מוושינגטון לסיוע הגנתי במקרה של תגובה איראנית, גם אם התקיפה עצמה תהיה עצמאית יותר. "כדי להתמודד עם תגובה איראנית, אנחנו צריכים גיבוי אמריקני שיוביל קואליציה אזורית ובין-לאומית, כדוגמת הפעמיים הקודמות, אחרת ישראל הרבה יותר פגיעה", מדגיש מיכאל. "אם ישראל פועלת באופן עצמאי תוך כדי משא ומתן שמנהלת ארה"ב, היא תתקשה לגייס את האמריקנים למטריה ההגנתית הנדרשת".
"ישראל תצטרך להתמודד מול התגובה האיראנית לבדה – זאת צריכה להיות הנחת העבודה"
פרופ' קובי מיכאל
הוא מזכיר: "בשתי המתקפות האיראניות, גם באפריל וגם באוקטובר, ישראל נהנתה ממטריה הגנתית שהובילה ארה"ב עם צרפת, בריטניה ומדינות באזור. ישראל תצטרך להתמודד מול התגובה האיראנית לבדה – זאת צריכה להיות הנחת העבודה. זה יהיה הרבה יותר קשה ואז פוטנציאל הנזק הוא הרבה יותר גבוה".
איך צפויים האמריקנים להגיב לתקיפה ישראלית עצמאית?
גם אם לישראל תהיה יכולת תקיפה עצמאית יעילה של מתקני הגרעין באיראן תוך זמן קצר יחסית, בכלל לא בטוח שטראמפ – שכבר בלם את התוכנית המשותפת – ייתן את האור הירוק. "זו תהיה התרסה חמורה נגד ארה"ב, שכרגע מובילה מהלך למשא ומתן עם איראן", מסביר מיכאל. "לא נראה לי שישראל נמצאת בסיטואציה שבה היא יכולה לפעול באופן שמנוגד בצורה כל כך בולטת למהלך שמוביל נשיא ארה"ב. עימות כזה עם נשיא כזה יכול לגבות מאיתנו מחיר כבד".
האם קיים חלון הזדמנויות לתקיפה ישראלית?
העיתוי הנוכחי מוערך כאסטרטגי יחסית מנקודת המבט הישראלית. שלוחיה של איראן – חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון – הוכו קשות, והחות'ים בתימן סופגים מהלומות אמריקניות. בנוסף, ישראל גרמה נזק חמור למערכות ההגנה האווירית של איראן באוקטובר אשתקד.
לפי הדיווח ברויטרס, גורם בכיר ישראלי הכיר בכך שיש דחיפות מסוימת אם המטרה היא לבצע מתקפה לפני שאיראן תשקם את מערכות ההגנה האווירית שלה. "אני חושב שאם אנחנו בתוך מסגרת הזמן שקבע טראמפ, כלומר בתוך החלון של 60 יום שהוא נותן למשא ומתן, אז אנחנו בתוך חלון ההזדמנויות", אומר מיכאל. "אם הדבר הזה נמשך יותר, נסגר חלון ההזדמנויות לתקיפה".
האם ישראל תוכל לקבל פשרה בסוגיית הגרעין האיראני?
בישראל מביעים דאגה מהאפשרות שהשיחות יובילו להסכם שלא יביא לפירוק מוחלט של תוכנית הגרעין האיראנית. בעקבות פגישה חשאית בפריז בין השליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף לבין ראש המוסד ברנע והשר דרמר, ארה"ב הבהירה כי תסכים לאחזקת גרעין על ידי איראן בתנאי שינותב לצרכים אזרחיים בלבד.
"ישראל תוכל להסתפק בטווח הארוך בפחות מהשמדה כוללת של יכולות הגרעין האיראניות אם יהיה הסכם שהוא הרבה יותר טוב מהסכם הגרעין הקודם", אומר מיכאל. "הסכם שמאפשר בקרה הרבה יותר אפקטיבית עם מנגנון של סנקציות מאוד כואבות ועם יכולת התערבות בין-לאומית".
תוכנית התקיפה, שעליה דווח ב"ניו יורק טיימס", נועדה להביא להפלת המשטר ולא רק לעכב את המרוץ לפצצה. כדי להשיג זאת, זקוקה ישראל לסיוע המבצעי האמריקני. "הבעיה כאן היא לא רק היכולות הגרעיניות, אלא השילוב בין הפוטנציאל לפיתוח יכולות גרעיניות לבין מאפייני המשטר. אם יש שם משטר אחר – לא דתי, לא קיצוני, משטר שמוביל את איראן כמדינה דמוקרטית או דמוקרטית למחצה, שממקמת את עצמה בתוך המחנה הפרו-אמריקני ולא כמדינה שמעודדת טרור ושואפת להגמוניה אזורית – הרבה יותר קל להתמודד עם העניין".