פסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט העליון קובע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעות מזונות ילדים, אלא אם שני ההורים מסכימים לכך במפורש. ההחלטה מבוססת על "הלכת שרגאי" משנת 1969, אך קיבלה חיזוק משמעותי בעקבות עתירות של אבות שטענו כי נגרם להם עוול בשל סמכות עודפת שנלקחה על ידי בתי הדין הרבניים. לטענת גורמים משפטיים, פסק הדין משנה סדרי עולם בכל הקשור לדיני המשפחה בישראל. N12 עושה סדר.
מה היה המצב עד כה?
עד לפסק הדין, בתי הדין הרבניים נטלו לעצמם סמכות לדון במזונות ילדים במסגרת תביעות גירושין, גם כאשר אחד ההורים התנגד לכך. הדבר יצר מצב של "מרוץ סמכויות" בין בתי המשפט האזרחיים לבתי הדין הדתיים, ולעיתים קרובות גרם לאי ודאות משפטית ולפסיקות סותרות.
מה קובע פסק הדין החדש?
בית המשפט העליון פסק כי סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים קיימת רק כאשר שני ההורים מסכימים לכך במפורש. בכל מקרה אחר, הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד. השופטת יעל וילנר הדגישה בפסק הדין כי ההחלטה נועדה לשמור על זכויות הילדים ולמנוע מצב שבו אחד ההורים מוותר על זכויות ילדיו בתמורה להסכמות אחרות בהליך הגירושין.
האם מדובר בהחלטה תקדימית?
בהחלט. ההחלטה מאששת את "הלכת שרגאי" משנת 1969, אך מחדדת ומחזקת אותה לאור פרשנויות סותרות שהתקיימו לאורך השנים. ההחלטה תקדימית במובן זה שהיא מבקשת ליצור ודאות ואחידות, ולשים סוף למצב שהיה עד כה מאז שניתנה ההלכה, שבו גם בתי הדין הרבניים פסקו בנושא.
מה ההשלכות על משפחות מתגרשות?
עו"ד שי זהר, שייצג אחד האבות בעתירה, ציין כי "ההשלכות הן על כל זוג שמתגרש. מעתה, רק בתי המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון במזונות ילדים, ובכך מתבטל מרוץ הסמכויות שהיה נהוג עד היום". עם זאת, עו"ד רונן דליהו, יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה בלשכת עורכי הדין, מזהיר כי ההחלטה עלולה להוביל להגדלת העומס על שתי הערכאות ולפגוע באימהות שנושאות בעיקר נטל גידול הילדים, מאחר שבתי המשפט פוסקים לעיתים מזונות נמוכים יותר מבתי הדין הרבניים.
מה יקרה ל"מרוץ הסמכויות"?
מרוץ הסמכויות הוא הכינוי למצב שבו בני זוג מתגרשים ממהרים להגיש תביעות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה מרצון להשיג יתרון אסטרטגי. זאת משום שלכל ערכאה יש גישות שונות לפסיקות בענייני גירושין, משמורת ומזונות. לפי עו"ד דליהו, פסק הדין עשוי דווקא לחזק את מרוץ הסמכויות שכן בני הזוג עשויים למהר להגיש תביעה לבית הדין הרבני בנושאים אחרים כרכוש או משמרות, וזאת כדי להבטיח שהדיון יתקיים בערכאה שהם מעדיפים. לדבריו המצב החדש עלול להביא לפיצול הדיונים בין שתי הערכאות, וכך לגרור את בני הזוג וילדיהם לדיונים ארוכים ויקרים יותר.
מה יקרה בתביעות שכבר הוכרעו?
לפי עו"ד זהר, יש סבירות גבוהה לגל תביעות מצד אבות שיבקשו לבטל פסקי דין של בתי הדין הרבניים שניתנו ללא הסכמה מפורשת של שני ההורים. פסק הדין של בג"ץ קובע באופן חד-משמעי כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם, ולכן פסיקות קודמות עלולות להיפתח מחדש.
מה המשמעות לגבי זכויות הילדים?
בית המשפט העליון מתח ביקורת על כך שבמשך שנים רבות בתי הדין הרבניים חרגו מהלכת שרגאי ויצרו חוסר בהירות משפטית שפגעה בזכויות הילדים. השופטת יעל וילנר הבהירה כי מטרת פסק הדין היא למנוע מצב שבו הורה אחד מוותר על זכויות הילד בתמורה להסכמות אחרות, כמו חלוקת רכוש או הסדרי ראייה.