"אם אתם לא תתחילו להשתמש בבינה המלאכותית, אחרים ישתמשו לפניכם ותישארו מאחור", מזהיר בשיחה עימו פרופ' גיל אפשטיין, חוקר ראשי במרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן. מחקר חדש שמתפרסם היום (רביעי) ושביצעו אפשטיין ועמיתיו מל מרכז טאוב ומכון מוזאיק טוען שלא צריך לחכות שלהתפתחויות עתידיות בטכנולוגיית הבינה המלאכותית שישפיעו על שוק העבודה - היא מטלטלת את המציאות כבר עכשיו כאן בישראל.
מסקנה מרכזית שעולה מהמחקר היא שכבר היום מובטלים בישראל מתקשים למצוא עבודה חדשה בגלל פגיעת הבינה המלאכותית. "אנחנו רואים את זה כבר בנתונים – וזו התוצאה הכי חשובה פה", מדגיש אפשטיין. יחד עם אפשטיין חתומים על המחקר פרופ' אבי וייס והחוקרים מיכאל דבאוי, יונתן וינטר ואפרת בכר-נתנאל.
המחקר מצביע על נתון מפתיע: בשנת 2024, מודל שפה גדול כמו ChatGPT או Claude יכול לבצע לפחות 17% מהמטלות הטיפוסיות של העובד הישראלי ללא כל כלי עזר. בתוספת כלי עזר כמו יצירת תמונות או גישה למאגרי מידע - הבינה המלאכותית יכולה לבצע כ-51% מהמטלות. בהמשך לכך עולה מהמחקר שהסיכון שבינה מלאכותית תחליף את העבודה שמבצע עובד ישראלי זינק ב-40% בין 2023 ל-2024 - "זו קפיצה עצומה בשנה אחת והקצב הוא אקספוננציאלי", אומר אפשטיין.
לא כל העובדים נמצאים באותה רמת סיכון. המחקר מבחין בין מקצועות שבהם הבינה המלאכותית "משלימה" את העובד לבין אלה שבהם היא "מחליפה" אותו לחלוטין. בסיכון גבוה במיוחד נמצאים עובדים בענף הפיננסים והביטוח, שהבינה המלאכותית יכולה לבצע חלק גדול מהמטלות שלהם ואף נוטה להחליף אותם לחלוטין ולא רק לסייע להם. עובדי מזכירות, ראיית חשבון, מנהלי חשבונות ונציגי מכירות טלפוניים מוזכרים כבר במחקר כדוגמאות למקצועות בעלי סיכון גבוה להחלפה מלאה.
נשים ויהודים בסיכון גבוה יותר
המחקר מציג תמונה מורכבת של פערים חברתיים לגבי מידת הסיכון של עובדים להיות מוחלפים בידי בינה מלאכותית - מה שהחוקרים מכניס "חשיפה לבינה מלאכותית". המחקר מציין כי "שיעור החשיפה של עובדות גבוה מזה של עובדים: הנתונים מראים כי יותר מרבע מהנשים העובדות נמצאות במקצועות שבהם סכנת ההחלפה היא הגבוהה ביותר, לעומת פחות מחמישית מהגברים. "נשים מרוכזות יותר במשלחי יד כגון מזכירות, נציגות מכירות או שירות לקוחות טלפוני", מסביר המחקר, "מקצועות שבהם הסיכון להחלפה גבוה במיוחד".
גם פילוח מגזרי חושף פערים מעניינים. הסיכון להחלפה בידי בינה מלאכותית עבור יהודים לא-חרדים וחרדים דומים, אך ציון ההשלמתיות (המידה שבה בינה מלאכותית מסייעת לעבודתו) נוטה להיות גבוה יותר עבור חרדים – בעיקר בגלל ייצוג יתר של מקצועות הוראה במגזר זה, במיוחד בקרב נשים חרדיות וגברים חרדים.
במגזר הערבי התמונה שונה לגמרי וסכנת ההחלפה בידי בינה מלאכותית נמוכה יותר משל יהודים. אפשטיין מסביר כי "זה קשור לסוג המקצועות. ערבים עובדים יותר במקצועות 'צווארון כחול' שהם פחות חשופים כרגע לבינה מלאכותית". במקביל, הפער המגדרי בולט במיוחד במגזר הערבי: "שיעור החשיפה של נשים ערביות גבוה פי שניים מזה של גברים ערבים", קובע המחקר. למעשה, הפער המגדרי במגזר הערבי הוא הגדול ביותר מבין כל המגזרים.
חשש להידחק החוצה משוק העבודה
אחד הממצאים המדאיגים ביותר במחקר מראה שהבינה המלאכותית אינה רק איום עתידי – היא כבר משפיעה על שוק העבודה כיום. המחקר מגלה קשר מובהק בין חשיפה גבוהה לבינה מלאכותית לבין הסיכוי להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה.
"ההסתברות להיות מובטל או מיואש מחיפוש עבודה עולה באופן מובהק עם עלייה בחשיפה לבינה מלאכותית", קובע המחקר. במילים פשוטות: אם אתה עובד במקצוע שבו בינה מלאכותית יכולה להחליף אותך - הסיכוי שלך למצוא עבודה חדשה נמוך משמעותית. לעומת זאת, אם אתה עובד במקצוע שבו בינה מלאכותית משלימה אותך ומסייעת לך - היא עשויה אפילו לשפר את סיכויי התעסוקה שלך. "רואים את זה במספרים - יש לנו כבר עדות לכך שבינה מלאכותית משפיעה על תעסוקה", אומר אפשטיין.
המחקר מצביע על כיוון ברור עבור עובדים החוששים מדחיקת רגליהם משוק העבודה: פיתוח המיומנויות שבהן בני אדם עדיין מצטיינים יותר מבינה מלאכותית. "אנחנו רואים שבמקצועות הדורשים יכולות בין-אישיות מפותחות, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות, הבינה המלאכותית נוטה לשמש יותר ככלי עזר מאשר כתחליף", מסביר אפשטיין. המחקר מזהה את תחום ההוראה כדוגמה בולטת - מורים יכולים להיעזר בבינה מלאכותית לפיתוח מערכי שיעור או לבדיקת עבודות, אך נוכחותם נותרת הכרחית להיבטים בתהליך החינוכי כמו שמירה על משמעת וחברות התלמידים.
דוגמאות נוספות כוללות מקצועות טיפוליים כמו פסיכותרפיה, שאפשטיין מציין בראיון כתחום שבו הגורם האנושי נותר מרכזי, ומקצועות בתחומי הבריאות והרווחה שמשלבים מיומנויות טכניות עם אמפתיה וטיפול אישי. לדבריו, ככל שעובדים יפתחו מיומנויות אלו ויפגינו את הערך המוסף שלהם בהיבטים שמכונות מתקשות בהם - כך יגדלו סיכוייהם להישאר רלוונטיים ואף לשפר את מעמדם התעסוקתי.
עובד בלי ניסיון - או AI?
בשיחה עימו מתייחס אפשטיין לפרדוקס אחר שהולך ומתהווה בשוק העבודה: "באחד הכנסים שערכנו, נציג מחברת הייטק אמר 'אנחנו כבר לא מעסיקים ג'וניורים (עובדים מתחילים - ל"ב)'. כששאלנו למה, הוא אמר 'כי בינה מלאכותית עושה את העבודה של הג'וניור'". אלא שלפי אפשטיין אותו בכיר גם מודע לבעיה שהבחירה הזו יוצרת: "אם אין לנו ג'וניורים - איך יהיו לנו עובדים סיניורים מנוסים? איך הם יתפתחו?". הבעיה מוכרת יחסית בתחום התכנות אך קיימת גם במקצועות אחרים, כמו בענפי הפיננסים, הביטוח והחשבונאות.
בעקבות הממצאים החוקרים קוראים לתגובה מערכתית ודינמית לקצב המהיר שבו הבינה המלאכותית משפיעה על שוק התעסוקה. "נדרשת מדיניות מושכלת שתנווט את אימוץ הבינה המלאכותית בישראל באופן מיטבי", כותבים החוקרים.
אפשטיין מציע גישה דיפרנציאלית: "לא להתחיל להכשיר אנשים לבינה מלאכותית באופן כללי. צריך לעשות את זה בכל תחום ותחום בצורה אחרת. אם יש לך רואה חשבון, אתה צריך ללמד אותו איך להשתמש בכלים הרלוונטיים לו".
עד כמה המהפכה קרובה?
בעולם עוד מתנהל דיון ער בשאלה עד כמה דרמטית ומיידית תהיה השפעת מהפכת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. "פרופסור לכלכלה, זוכה פרס נובל, אמר שזה הולך להחליף מקסימום אחוז מהעובדים", מציין אפשטיין. "הפורום הכלכלי העולמי אמר לפני כשנתיים שזה הולך להחליף הרבה עובדים. עכשיו הוא אומר שזה הולך ליצור הרבה עבודות חדשות" - מה שמעיד על השינויים התכופים לגבי ההערכות בתחום.
עם זאת, אפשטיין מדגיש את הייחודיות של המהפכה הנוכחית: "מתקדמים בצורה מאוד מהירה. השינויים הם מאוד גדולים. לא היה קצב התקדמות כזה בעבר".
על אף התחזיות הדרמטיות, עדיין קיים פער משמעותי בין קצב פיתוח הטכנולוגיה לבין אימוצה בפועל בארגונים. כפי שמציין אפשטיין בשיחה איתו, בעוד שהיכולות הטכנולוגיות של בינה מלאכותית מתפתחות במהירות מסחררת, הטמעתן בארגונים נתקלת בחסמים שונים – החל מעלויות הטמעה, דרך אתגרי הכשרת עובדים, ועד לשאלות של אחריות וביטוח. פער זה עשוי להעניק "חלון הזדמנויות" לעובדים להסתגל, לרכוש מיומנויות חדשות ולהתאים את עצמם לדרישות המשתנות של שוק העבודה.
לסיום מציע אפשטיין פרספקטיבה מעניינת: "בטווח הארוך, יכול להיות שהודות לכלי הבינה המלאכותית נרד לשלושה או ארבעה ימי עבודה בשבוע. פעם היינו עובדים מהבוקר עד הלילה שבעה ימים בשבוע. עכשיו אנחנו עובדים פחות ומייצרים הרבה יותר. זה שהתפוקה והפריון יגדלו - זה דבר מצוין".