כשנה וחודשיים לאחר פינוי יישובי הצפון, דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מתאר תמונת מצב קשה: חוסר ודאות, ירידה בחוסן הקהילתי, ניתוק בני נוער ממסגרות חינוכיות, פגיעה קשה בהכנסות וחשש גובר לנטישה קבועה של היישובים – בעיקר מצד צעירים ובעלי השכלה.
למרות שהצורך בגיבוש תוכנית ממשלתית הובהר כבר בנובמבר 2023, הממשלה קיבלה החלטה ראשונה רק במאי 2024 – באיחור של יותר משבעה חודשים. גם לאחר מכן, היישום מקרטע: ועדות לא כונסו, מנגנוני בקרה לא פעלו, משרות קריטיות לא אוישו בזמן, ומשימות מרכזיות בהחלטה לא בוצעו. הממשלה אף הפחיתה את התקציב שהוקצה בטווח הקצר, ורק באוקטובר 2024 אישרה תוספת של 15 מיליארד שקל – אך נכון לינואר 2025 טרם הוצגה תוכנית עבודה או תקציב מפורט.
בפועל, תושבים נותרים ללא מענה – גם לפיצוי בגין נזקים שאינם נובעים מירי, גם בהסדרת חינוך, רווחה, בריאות וסיוע לעסקים. ביישובים כמו מטולה וחורפיש מתארים נזקים פיזיים חמורים וחוסר בתקציבים לפעולות שיקום בסיסיות. המבקר קובע כי העיכובים, הפיצולים, היעדר ריכוז מידע וההתנהלות הלא מתואמת של הממשלה פוגעים באמון הציבור ועלולים להוביל לנטישת הצפון.
מבקר המדינה קובע בהמלצות כי יש להאיץ את יישום החלטות הממשלה לשיקום הצפון. לפי הדוח, על השר במשרד האוצר זאב אלקין לפעול עם כלל המשרדים להשלמת התוכנית הרב-שנתית, כולל תקציב מפורט ומנגנון מעקב. ראש הממשלה נדרש להפעיל את ועדת השרים שבראשותו לקידום מדיניות מתואמת ולהסרת חסמים. יש לשים דגש על עידוד חזרת צעירים ומשכילים, שיקום מבנים שנפגעו מהזנחה ומענה מותאם לצורכי קו העימות.
"ההשלכות של החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל על מאות אלפי תושבי הצפון הן חסרות תקדים בהיקפן, עוצמתן ומשכן", מסר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. "במבחן התוצאה ולאורך תקופה ארוכה מאז פרוץ המלחמה הממשלה כשלה במתן המענה הדרוש".
אנגלמן מציין כי "תוצאה קשה זו מונחת בראש ובראשונה לפתחו של משרד ראש הממשלה והעומד בראשו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנכ"ל המשרד לשעבר יוסי שלי". הדוח מוסיף כי השניים "לא ביצעו את המשימות המרכזיות שהוטלו על המשרד בשתי החלטות ממשלה, לרבות גיבוש מתווה ארוך טווח לשיקום יישובים בצפון והיערכות לקראת חזרת התושבים המפונים לבתיהם. ראש מטה היישום אליעזר (צ'ייני) מרום, אשר כיהן בתפקיד זה במשך חמישה חודשים, לא הצליח להשלים משימות אלה.
"תושבי מדינת ישראל, משעה שנקלעו למשבר חמור ומתמשך במערך חייהם, ראויים היו למענה ממשלתי איכותי ויעיל יותר מזה שלו זכו", מציין המבקר.
כשלים בטיפול בעסקים הקטנים
המבקר בחן גם את טיפול הממשלה במצוקה הכלכלית שפקדה את העסקים הקטנים עם פרוץ המלחמה. הדוח מציין כי למרות תרגול חירום שנערך בספטמבר 2023 - חודש בלבד לפני פרוץ המלחמה - לא הייתה למשרדי הכלכלה והאוצר תוכנית מגירה כלכלית מתואמת לסיוע לעסקים קטנים. המבקר מציין כי היעדר תיאום האריך את זמן אישור הסיוע והגביר את אי-הוודאות.
לפי הביקורת, משרד האוצר גיבש מתווה פיצוי עצמאי ללא תיאום עם משרד הכלכלה או המגזר העסקי. תוכנית זו אושרה רק כשלושה שבועות לאחר תחילת המלחמה והמערכת המקוונת הושקה רק חודש וחצי אחרי. בזמן זה עסקים רבים נותרו בינתיים ללא פיצוי ונאלצו לממן את נזקיהם לבד.
גם רשות המיסים כשלה: היא לא הבדילה בטיפול בעסקים זעירים, פיגרה בטיפול בעשרות אלפי תביעות, ונמנעה מיצירת סימולטור שיקל על עצמאים. כ-63% מהתביעות הוגשו דרך מייצגים, מה שהוביל לכך שהעסקים המתקשים שילמו עמלות של יותר ממיליארד שקל – נטל כבד במיוחד.
במקביל קובע המבקר כי צה"ל עיכב העברת מידע על משרתי מילואים לרשות המיסים, וכי בנק ישראל לא נערך מראש וסיים את תוכנית הסיוע בעוד הקרב בעיצומו. בנוסף קובע המבקר כי הקבינט הכלכלי-חברתי, שבראשו עומד ראש הממשלה, לא עקב אחר יישום תוכניות הסיוע. התוצאה בשטח: בלבול, בירוקרטיה ואיחור כואב במענה לעסקים הקטנים.
המבקר אנגלמן מציין כי התריע על הבעיות כבר בחודש שלאחר פרוץ המלחמה: "בנובמבר 2023, בעקבות סיורים שערכתי במלונות המפונים ושיחותיי עם מפונים מהצפון ומהדרום, ובהם בעלי עסקים שנפגעו, שלחתי מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו", הוא כותב.
לדברי אנגלמן במכתבו הוא תיאר "ליקויים מידיים שיש לתקן בתחום האזרחי, לרבות העדר גיבוש תוכנית כלכלית על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הדוח על העסקים הקטנים העלה כי חלק ניכר מתשלומי הפיצויים שולמו לעסקים רק לאחר חודשיים וחצי לכל הפחות מפרוץ המלחמה, וחלקם אושרו רק במהלך ביצוע הביקורת. הזמן הוא מרכיב קריטי עבור תושבי הצפון ובעלי העסקים הקטנים. על ראש הממשלה ושר האוצר לגבש תוכניות רלוונטיות ולהוציאן לפועל בהקדם האפשרי".
"הממשלה ויתרה ללא קרב"
"צה"ל עושה לילות כימים למען בטחון תושבי הצפון אבל ממשלת ישראל ויתרה על הגליל העליון ללא קרב", מסר בתגובה לדוח ראש המועצה האזורית הגליל העליון אסף לַנְגְלֵבֶּן. "הכשלון של הממשלה בשיקום הצפון ניכר לעין - הממשלה הבטיחה תוכניות גדולות, וגם את אלו שינתה והחליפה ללא הרף, אבל בסופו של דבר כמעט דבר לא מומש. לא כך מתנהלת מדינה שבאמת רוצה לשקם את הצפון ומבקשת להחזיר תושבים הביתה".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "עיקר הביקורת מופנית כלפי משרד האוצר וגופים מתכללים אחרים, ולא כלפי משרד הכלכלה. סמכויות הפיצוי, השיפוי והקצאת התקציבים נמצאות אך ורק בידי משרד האוצר. באשר לטענה בדבר היעדר תוכנית מגירה כלכלית – לסוכנות לעסקים קיימת תוכנית חירום בתחומי אחריותה, ולא כזו הנוגעת למשרדים אחרים, ובפרט משרד האוצר. לכן, הביקורת בנושא זה אינה במקומה".
מבנק ישראל נמסר: "בחודשים דצמבר 2023 עד פברואר 2024 הועמד במסגרת תכנית ההלוואות לעסקים קטנים וזעירים אשראי בהיקף של 6.4 מיליארד שקל. העובדה שבמקביל לפעילות התוכנית החלה מגמת ירידה בשיעור הפיגור והכשל של האשראי למגזר העסקים הקטנים והזעירים ממחישה כי התוכנית בליווי תוכניות נוספות וכן מתווה הסיוע שהעמידה המערכת הבנקאית נתנו מענה הולם לצורכי עסקים אלו".