ניתוח חדש שמפרסם היום (ראשון) משרד האוצר חושף חלק מהעלויות המעודכנות של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר ונמשכת כבר כ-20 חודשים. המספרים שמפורטים בדוחות הכספיים של מדינת ישראל ל-2024 שמתפרסמים היום חושפים כי מתחילת 2025 הוציאה המדינה עוד כ-7 מיליארד שקל על ההוצאות האזרחיות של המלחמה - זאת עוד לפני המערכה מול איראן ועלות השיקום שהיא נושאת. סכום זה מתווסף ל-141.6 מיליארד שקל לפי אגף החשב הכללי באוצר שהיוו הוצאות המלחמה ברוטו מאז 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024.
עם זאת, משרד האוצר לא חושף את העלויות הביטחוניות של חידוש המלחמה ב-2025, ובכלל זה עלויות גיוס המילואים עבור מבצע מרכבות גדעון וההוצאות הגדולות של המערכה מול איראן (מבצע "עם כלביא"). אגף החשב הכללי שחיבר את המסמך מציין כי "נכון למועד פרסום הדוח אין יכולת להעריך ולכמת באופן מהימן את ההשפעה הכספית של התמשכות מלחמת 'חרבות ברזל' ושל מבצע 'עם כלביא'" - אך מוסיף רמזים לגבי מחירם הגבוה.
העלויות הביטחוניות עוד במחלוקת
תקציב הביטחון הפך לפרק ההוצאה הגדול ביותר של המדינה במהלך המלחמה. כפי שמצוין בדוחות האוצר, הוצאות הביטחון זינקו מ-75 מיליארד שקל ב-2022 לכ-168 מיליארד שקל ב-2024 - גידול של פי 2.24. בשנת 2023, עם פרוץ המלחמה באוקטובר, הוצאות הביטחון עמדו על כ-98 מיליארד שקל.
הגידול הדרמטי ביותר נרשם בעלויות המילואים. תגמולי המילואים עלו מפחות מ-2 מיליארד שקל ב-2022 לכ-32 מיליארד שקל ב-2024. ההטבות המשולמות למשרתי המילואים גדלו אף הן באופן חד - מכחצי מיליארד שקל ב-2023 לכ-5 מיליארד שקל ב-2024.
פרק הרכש והתפעול, שכולל חימושים וציוד צבאי, הגיע ל-97 מיליארד שקל ב-2024 - כ-58% מכלל הוצאות הביטחון. לפי נתוני האוצר, חלק גדל באופן ניכר מהרכש הישראלי מארה"ב מומן מתקציב המדינה ולא רק מהסיוע האמריקאי.
בהסתכלות לפי שיעור מתוך התוצר המקומי, הוצאות הביטחון עלו מ-4.3% ב-2022 ל-8.4% ב-2024. סך הוצאות הביטחון המצטברות בגין המלחמה מתחילת אוקטובר 2023 ועד סוף 2024 עמדו על 98.4 מיליארד שקל.
באוצר כאמור אומרים כי מוקדם להעריך את ההשפעה הכספית של המשך "מלחמת חרבות ברזל" - עם זאת, על רקע גיוס המילואים הנרחב שאושר עבור מבצע מרכבות גדעון שהחל בחודש מאי, ובהתחשב במשקל הכספי הניכר של גיוס המילואימניקים, סביר שמדובר בהוצאה ניכרת.
לגבי המערכה נגד איראן אומרים באוצר כי "האתגרים הביטחוניים בעקבות מבצע 'עם כלביא' והשפעותיו צפויים להביא להוצאות משמעותיות נוספות בשנת 2025". את החשבון המלא נדע כנראה רק בהמשך.
לדברי החשב הכללי יהלי רוטנברג, באוצר צופים ב-2025 גידול בהוצאות הביטחוניות אבל גם גידול בהכנסות. מכאן מעריכים באגף שההשפעה על הגירעון תהיה צנועה עד מתונה. בנוסף, גובה ההוצאה הביטחונית הנדרשת על מבצעי עם כלביא ומרכבות גדעון עדיין נמצא בשיח בין האוצר למערכת הביטחון.
התשלום על פינוי הצפון נמשך
אחד המחירים הכבדים של המלחמה - ולא רק במונחים כספיים - הוא פינוי עשרות אלפי תושבים מבתיהם. העלויות המצטברות להלנת מפוני הדרום והצפון מתחילת המלחמה ועד מאי 2025 הגיעו ל-12.1 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 7 מיליארד שקל הוצאו על ידי משרד התיירות למימון שהיית המפונים בבתי מלון, ו-5.1 מיליארד שקל שילם הביטוח הלאומי למפונים בקהילה.
הנתונים בדוח שמתפרסם היום מגלים כי רק מתחילת 2025 ועד סוף חודש מאי שילמה המדינה 2.3 מיליארד על פינוי תושבי הצפון והדרום. הוצאות הפינוי עבור מי שבתיהם נהרסו מפגיעת הטילים האיראניים במהלך מבצע עם כלביא לא פורטו בדוח.
מפוני הדרום החלו לחזור לבתיהם החל מיולי 2024, לאחר שהממשלה הסירה את המניעה הביטחונית מרוב יישובי עוטף עזה. אולם רבים ממפוני הצפון נותרו במלונות עד היום, ורק בשבוע שעבר הודה השר במשרד האוצר זאב אלקין כי סביר שלא כל תושבי הצפון שהתפנו יחזרו לבתיהם.
שיקום הדרום מתנהל לאט מהתוכנית
מנהלת תקומה, שהוקמה באוקטובר 2023 לשיקום יישובי עוטף עזה והעיר שדרות, מתמודדת עם פער ניכר בין התחייבויות תקציביות לבין תשלומים בפועל. עד סוף 2024 התחייבה המנהלת להוציא כ-7.9 מיליארד שקל - אך שילמה בפועל רק כ-3 מיליארד שקל, פחות מחצי מההתחייבויות.
הפער המשמעותי בין התוכניות לביצוע מעיד על פניו על הקושי ביישום התוכנית הרב-שנתית לשיקום יישובי עוטף עזה, או חבל תקומה בשמו החדש. התוכנית הכוללת מתחלקת לשבעה תחומי פעילות: בינוי דיור ותשתיות לשיקום יישובים שנפגעו והקמת יישובים זמניים למפונים, מענקי תמיכה לרשויות המקומיות ותקציבים לשהיית המפונים בבתי המלון, מענים בחינוך ובריאות, שיפור מיגון ביישובים, השקעות בחקלאות ותיירות, תמיכה בעסקים וחיזוק הרשויות המקומיות.
נכון למועד פרסום הדוחות הכספיים, סך מסגרת התקציב המעודכנת שאושרה למנהלת תקומה לשנים 2028-2023 עומד על כ-17.5 מיליארד שקל. סכום זה כולל כ-3.5 מיליארד שקל שטרם הוקצו בהחלטת ממשלה, ומיועדים לפעולות פיתוח.
מטה "תנופה לצפון" הוקם במאי 2024 לטיפול באזור קו העימות הצפוני. המטה אמון על שיקום ופיתוח האזור המשתרע מהחוף המערבי ועד רמת הגולן, בטווח של עד 9 קילומטרים מגבול לבנון. באזור זה חיים 243 אלף תושבים ב-19 רשויות מקומיות.
הוקצה למטה תקציב של 15 מיליארד שקל לחמש השנים הבאות. מתוכם כבר הוקצו 12 מיליארד שקל לפעילויות שונות. בנוסף קיבל המטה מיליארד שקל נוסף ב-2024 למימון שגרת המלחמה, ועוד 3 מיליארד שקל תוספתיים להערכות לקראת חזרת המפונים הביתה.
עם זאת, בניגוד לפירוט המפורט של הוצאות מנהלת תקומה בדרום, דוח האוצר אינו מפרט כיצד הוצאו עד כה הכספים המוקצים לשיקום הצפון. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מתח ביקורת קשה על טיפול המדינה ביישובי הצפון.
עלות הפיצוי האזרחי - בעיקר לעסקים
קרן הפיצויים, הפועלת מכוח חוק מס רכוש, מהווה את הכלי העיקרי לפיצוי אזרחים על נזקים שנגרמו במלחמה. הקרן מפצה על שני סוגי נזקים: נזק ישיר לרכוש, ונזק עקיף לעסקים.
מתחילת המלחמה ועד יוני 2025 שולמו מהקרן כ-21 מיליארד שקל. עיקר הכסף - כ-16.7 מיליארד שקל - הועבר עבור נזק עקיף לעסקים, בעיקר בגין הפסד רווחים ואי-יכולת לתפעל עסקים באזורי הלחימה. רק כ-1.8 מיליארד שקל שולמו עבור נזק ישיר לרכוש לאזרחים ועסקים
ב-2024 לבדה שולמו מהקרן 13.8 מיליארד שקל, לעומת 4.7 מיליארד שקל ב-2023. ב-2025, לפני תחילת המערכה מול איראן שולמו עוד 2.5 מיליארד שקל נוספים.
מבצע עם כלביא ופגיעת הטילים האיראניים מוסיפים סכומים דרמטיים לפרק הפיצויים. עד למועד פרסום הדוחות התקבלו כ-40 אלף תביעות על נזק ישיר מהמבצע, והנזקים נאמדים בכ-4.5 מיליארד שקל, בשל הירי הבליסטי הכבד של איראן שפגע בריכוזי אוכלוסיה ובתשתיות ברחבי הארץ. בכירי רשות המיסים העריכו בשבוע שעבר שהסכום יטפס ל-5 מיליארד שקל.
לדברי החשב הכללי רוטנברג, הכסף הצבור בקרן מס רכוש יספיק לתשלום הפיצויים ללא צורך בתוספת תקציבית.
במהלך המלחמה הוציא הביטוח הלאומי סכומים ניכרים למענקים ותשלומים לנפגעי פעולות איבה. המוסד שילם מענקי אכלוס, תעסוקה ושיבה בהיקף של 6.9 מיליארד שקל ב-2023-2024, ועוד 3 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2025. מספר נפגעי פעולות האיבה המוכרים בביטוח הלאומי זינק מ-8,600 לפני המלחמה ל-77 אלף נכון ליוני 2025. מתוכם 23 אלף כבר מקבלים קצבאות, והשאר נמצאים בתהליכי בדיקה.