רובנו עסוקים ביום-יום: עבודה, ילדים ומשכנתא. נושאים כמו חיסכון לפנסיה נדחקים הצידה, כי הם לא דחופים. והם גם נראים לרבים כמשהו רחוק, מורכב ואפילו משעמם. אבל חשוב לזכור שהם למעשה מהווים את ההכנסה העיקרית שלנו, כשכבר לא תהיה הכנסה מעבודה. הם יקבעו את איכות החיים שלנו לעשרות שנים קדימה. הנה 10 טעויות שישראלים עושים שוב ושוב – ואיך להימנע מהן בזמן.
מתחילים לחסוך מאוחר מדי
הנטייה לדחות את תחילת החיסכון הפנסיוני מובנת: בגיל צעיר נדמה שהכול עוד רחוק, שיש זמן. אבל בפועל, כל שנה שבה לא חוסכים לפנסיה – היא שנה שבה לא רק חסר חיסכון, אלא גם חסרה התשואה על החיסכון. הרווחים שהכסף מייצר מושקעים מחדש ומניבים רווחים נוספים, זהו "אפקט ריבית דריבית" והוא נבנה לאורך זמן. לאורך עשרות שנים, גם הבדל קטן בתשואה יכול להוביל לפער של מאות אלפי שקלים בסכום הצבור, וכתוצאה מכך, בפנסיה החודשית בעתיד.
מתעלמים מדמי הניהול
דמי ניהול של 0.05% או 0.5% נראים כמו מספרים קטנים, אך הם נגבים מהחיסכון– שנה אחר שנה. תוסיפו לזה את אפקט התשואה החסרה, ותקבלו הבדל של עשרות אחוזים בפנסיה הסופית. רבים משלמים דמי ניהול גבוהים מתוך חוסר מודעות, מבלי לדעת שיש מקום להתמקח, להשוות ולבקש הצעות טובות יותר.
בוחרים מסלול השקעה לא מתאים
החיסכון הפנסיוני אומנם מושקע בשוק ההון, אבל במסלול שאתם בוחרים – מסולידי ועד מנייתי. הבעיה? רבים לא מתאימים את המסלול לגיל ולמצב האישי. צעיר בן 30 ששם את כל חסכונו במסלול סולידי מאבד פוטנציאל תשואה של שנים קדימה, ואילו מבוגר בן 60 שנשאר במסלול מנייתי חשוף לסיכון גבוה בדיוק כשהוא צריך יציבות.
סומכים על המעסיק בעיניים עצומות
"יש סעיף פנסיה בתלוש – אז הכול בסדר" הוא משפט נפוץ ומטעה. בפועל, מתגלות שוב ושוב טעויות טכניות, עיכובים בהפקדות, חוסרים ואי-התאמות בין תלוש המשכורת לדיווח לקופה. האחריות על ביצוע ההפקדות היא אמנם של המעסיק, אבל הבקרה – שלכם.
מושכים את כספי הפיצויים
בעת עזיבת עבודה, רבים מושכים את כספי הפיצויים "כדי לסגור חובות" או "ליהנות קצת לפני התפקיד הבא". מדובר בטעות יקרה מאוד: הפיצויים הם חלק מרכזי מהפנסיה – לרוב כ-30%-40% ממנה. משיכתם מונעת מהם להמשיך לצבור רווחים ולשמש כרשת ביטחון עתידית.
פיזור יתר של החיסכון
במציאות של שוק עבודה דינמי, רבים עוברים בין מקומות עבודה – ופותחים קופות חדשות. התוצאה? אנשים מחזיקים במספר רב מדי של קופות, חלקן נשכחות, חלקן עם דמי ניהול גבוהים, ואף אחת לא מנוהלת כראוי. זה פוגע באפקטיביות החיסכון, מקשה על מעקב – ולעיתים גם מונע ניצול מלא של זכויות.
מתעלמים מקופות ותיקות או זכויות ישנות
יש לא מעט חוסכים שיש להם קרנות פנסיה ותיקות, קופות גמל ישנות, או פוליסות ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח. אלו זכויות שיכולות להיות שוות זהב – פשוטו כמשמעו. הבעיה היא שהן נשכחות, או שמתבצע בהן מהלך – משיכה, מעבר או סגירה – מבלי להבין את המשמעות.
מוותרים על ייעוץ פנסיוני
החלטות פנסיוניות מתקבלות לעיתים קרובות בלי ידע מספק, בעקבות שיחה "עם חבר שיודע הכל" או מתוך שיחה קצרה עם סוכן ביטוח. ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי – כזה שאינו תלוי בגוף שמנהל את הכסף – יכול להאיר נקודות חשובות, להציע פתרונות שלא הכרתם, ולחסוך טעויות יקרות.
לא מנצלים הטבות מס
המדינה מעניקה לחוסכים לפנסיה שורה של הטבות מס – בהפקדה, בצבירה ובקצבה. מי שלא מכיר אותן, עשוי לאבד אותן. עצמאים שלא מפקידים את מלוא ההפקדה המותרת, שכירים שלא יודעים שהם יכולים להפקיד עצמאית לקופת גמל, פורשים שלא מגישים בקשת רצף קצבה – כל אלה זורקים כספים לפח ופוגעים בפנסיה שמגיע להם!
מתכננים את ההוצאות בפנסיה בצורה לא ריאלית
הנחה רווחת היא שעם הפרישה ההוצאות יורדות – אך זה לא תמיד נכון. הוצאות בריאות, עזרה בבית, תחביבים וטיולים, תמיכה בילדים או בנכדים – כל אלו עשויים לשמור על רמת הוצאות גבוהה. אם תכנון הפנסיה מתבסס על הכנסות נמוכות יותר, ללא גיבוי אמיתי – התוצאה עלולה להיות פגיעה קשה ברמת החיים.
הכותבת היא אילנה רישרד, ראש תחום מקצועי בחברת קאבר (Cover)