בצל המלחמה המתמשכת, עומד להיכנס לתוקף צו ביטוח בריאות ממלכתי המעלה את דמי ההשתתפות העצמית לתרופות מ-19.5 שקלים ל-23.5 שקלים. עלייה של 18%, שמשמעותה מיידית וברורה: כל מרשם, כל ביקור בבית המרקחת, יעלה יותר לכל אחד ואחת מאיתנו. עבור משפחה ממוצעת, שנזקקת למספר מרשמים בחודש, מדובר בתוספת של עשרות עד מאות שקלים בשנה - שיצטרפו ליוקר המחייה הגואה.
כמנכ"ל "חברים לרפואה", עמותה המסייעת מדי חודש לכ-7,000 חולים בהשגת, קבלת וברכישת תרופות, אני עד באופן יומיומי למציאות הכואבת. מאז פרוץ המלחמה, חווינו זינוק של 50% בפניות אלינו - משפחות שעד אתמול הסתדרו, מוצאות עצמן לפתע נזקקות. הסיפורים הולכים ומתרבים: קשישה בת 72 סיפרה לי בדמעות כיצד בסוף כל חודש היא נאלצת להחליט - "או תרופות או אוכל". הורים לילדים קטנים מספרים לנו בכאב כיצד הם נמנעים מלקנות תרופות לעצמם רק כדי שיוכלו לקנות, בקושי, תרופות לילדיהם. אדם החולה במחלה כרונית שיתף אותי כי הוא נוטל תרופות פעם ביום במקום שלוש פעמים כפי שמצבו מצריך, דבר שכמובן פוגע ביעילות הטיפול, רק מתוך החשש שיתקשה להשיג תרופות נוספות כשאלה שבידיו ייגמרו.
אני מכיר את המבט הזה - של בושה, של כאב, של חוסר אונים מול מערכת שלעיתים שוכחת את האנשים שנמצאים מאחורי הנתונים, וזה המצב החמור כיום. כשיעלו דמי ההשתתפות העצמית, המצב יהיה חריף הרבה יותר. הנתונים היבשים מראים כי ההעלאה תוסיף כחצי מיליארד שקלים לקופות החולים, בעוד שההקלות המוצעות (הפחתת 50 שקלים מהתקרה הרבעונית) מוגבלות רק למקבלי קצבת הבטחת הכנסה ולא לכלל החולים הכרוניים, ומסתכמות בכ-32 מיליון שקלים בלבד. משמעות הדבר היא שרוב החולים הכרוניים בישראל יספגו את מלוא ההתייקרות, ללא כל הקלה.
הימנעות מטיפול תרופתי בשל שיקולים כספיים מובילה להחמרת מצבים רפואיים ולעלויות גבוהות יותר בהמשך, גם לאדם הפרטי וגם למערכת הבריאות הציבורית (כמו למשל העלויות הכרוכות בהגדלת העומס, הגדול גם כך, על מערכות הבריאות וחדרי המיון ועוד). ניסיוננו ונתוני העבר מראים כי על כל שקל המושקע במניעת הידרדרות מצב החולה, נחסכים למערכת הבריאות כ-17 שקלים בעלויות עתידיות.
אני פונה למקבלי ההחלטות בחום ובכנות: מאחורי כל העלאת מחיר עומדים אנשים אמיתיים שיתקשו עוד יותר ביומיום המאתגר ממילא. בתקופה זו של יוקר מחייה גבוה ומשבר כלכלי בצל המלחמה, העלאה זו עלולה להחמיר באופן משמעותי את מצוקתן של אוכלוסיות מוחלשות. אנא, הביטו מעבר למספרים וראו את הפנים: את האם החד-הורית שמדלגת על ארוחות כדי לקנות תרופות לילדה, את החולה הכרוני שנאלץ לבחור איזה כדור חיוני יותר, את הקשיש שמוותר על תרופה חיונית כי התקציב החודשי כבר לא מספיק. ההשלכות של העלאת המחיר הן מיידיות ומוחשיות: פחות תרופות נרכשות, יותר אנשים מוותרים על טיפול חיוני, ובריאות הציבור כולו נפגעת. אני מזמין אתכם להגיע אלינו, לפגוש את האנשים האלה, לשמוע את המצוקה שלהם, לחוות את מצבם.
כמדינה, חשוב שנתייחס בכובד ראש לסוגיה זו, ונמצא פתרונות מאזנים עבור אותן משפחות הנאלצות לבחור בין אוכל לתרופות. הבריאות אינה מותרות, והנגישות לטיפול תרופתי היא זכות בסיסית שעלינו לשמר עבור כל אזרח. מקבלי החלטות יקרים, המתווה הנוכחי של העלאת דמי ההשתתפות לציבור יביא לפגיעה בבריאות האזרחים. חייבים למצוא פתרון אמיתי לבעיה, אחרת בקרוב נתעורר למציאות עצובה ועגומה הרבה יותר.