מטח הטילים הכבד שנורה הבוקר (חמישי) לעבר ישראל תפס ישראלים רבים בדרכם למקומות העבודה, עם כניסתן לתוקף של ההקלות שפרסם אתמול פיקוד העורף. ההנחיות החדשות מתירות לכל עסק עם מרחב מוגן תקני להיפתח. המצב החדש הביא כבר אתמול לביקורת מצד ישראלים שחששו לצאת למקומות העבודה תחת איום הטילים, ולאחר הירי המאסיבי הבוקר הביקורת רק גברה.
"תודה לפיקוד העורף ההזויים, שכדי לתמוך במשרד האוצר ולמנוע מהעסקים מענקי פיצוי - דאגו שאלפי אנשים יהיו הבוקר בכבישים בדרך לעבודה, באחד המטחים הכי גדולים שספגנו 'במבצע' הזה", פרסם בחשבון הפייסבוק שלו זוהר ניב, בעלי עסק לשירותי מוזיקה ואירועים. "כמו בתקופת הטילים שעפו לכאן מלבנון, כשנבקש מענקים על הפסדים של מאות אלפי שקלים כי סגרו לנו את העסק, יגידו שיכולנו לפתוח ל-30 איש את העסק (כמות שלא מכסה הוצאות של פתיחה שלו)", הוסיף ניב.
"מכריחים אותנו לחזור לעבודה בזמן שהראש יושב בבונקר שלו", מסרה מיה, תושבת השומרון. "אתמול נפל רסיס בכביש 5, היום אזעקות כל הבוקר בדיוק כשהיינו בדרך לעבודה. הילדים שוב אצל הסבא והסבתא כי אין מסגרות. אבל זה לא יכול להימשך ככה עוד הרבה זמן, אנחנו מפחדים שזה יתפוס אותנו בדיוק כשנצא".
יועץ התקשורת ודובר צה"ל לשעבר תא"ל (במיל') אבי בניהו המליץ הבוקר "להחזיר את מצב הכוננות בעורף לקדמותו". לפי בניהו, "כבר בחמש בבוקר הבחנתי בעומסים בכביש 6 והבנתי שהמדינה נכנסה לאס"ק (אווירת סוף קורס), ושהאזרחים והמעסיקים מפרשים לקולא את השינוי בהנחיות פיקוד העורף - ושזה עתיד להיות פזיז ומסוכן.
"כדובר צה"ל לשעבר אני מבין היטב את ניהול הסיכונים בעורף הישראלי בלחימה ואת הצורך לאזן בין צרכי המשק לצרכי הביטחון. עלינו להיות נכונים למשמעת ברזל בעורף, ולחוסן לאומי שיעניק לדרג הצבאי והמדיני את דרגות החופש לקבלת החלטות ללא ריבוי נפגעים. לכן, אני סבור שההחלטה על הקלת ההנחיות היתה מהירה מדי ומסוכנת מדי. אני מודע לצורכי המשק והמעסיקים, וסבור שהמדינה צריכה להערך לפצותם.

"קיבלתי הבוקר אין ספור שיחות מעובדי הייטק ושירותים שנקראו להגיע לעבודה למרות שאינם חיוניים, ונאלצו להשאיר ילדים בבית; או ממעסיקים שמבינים שקבלו אישור לפתוח [את העסק] ושאף אחד לא יפצה אותם אם לא יפתחו. כך, בזמן שמצב המלחמה מחייב משמעת ברזל בעורף עם הנחיות ברורות - המדינה ומערכת הביטחון מייצרות מרחב שיקול דעת לכל אזרח אם לצאת לעבוד אם לא".
העסקים לחצו לפתיחת המשק
לריכוך בהנחיות פיקוד העורף קדמה מסכת לחצים מצד הגורמים העסקיים בישראל להחזרת המשק לפעילות. יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי הודיע כבר בשבת כי "המשק צריך לחזור לפעילות, בדגש על פתיחת מקומות עבודה בהם קיימים מרחבים מוגנים, כחלק מהמאמץ לשמור על רציפות התפקוד". היום מסרה הנשיאות כי "שמירה על חיי אדם וביטחון האזרחים עומדת בראש סדר העדיפויות ואין מקום לחשוף את הציבור לסיכון מיותר".
גם בהתאחדות התעשיינים לחצו לחזרה לעבודה בימים האחרונים. ביום ראשון מסר נשיא ההתאחדות ד"ר רון תומר כי "קיבלנו אישורים שרוב התעשייה יכולה לעבוד. מנסים למצוא פתרונות גם בנושא העובדים והתובלות". היום, על רקע הביקורת על ההקלה בהנחיות פיקוד העורף והדרישה מעובדים לחזור למקומות עבודה ממוגנים, התאחדות התעשיינים נותרה מחויבת לקריאה לחזרה לעבודה.

"הפעילות בתעשייה עומדת בכלל כללי ההתגוננות וחיונית לשימור הרציפות התפקודית. גם לגבי שאר המשק עמדתנו היא שיש לשמור על ההקלות שניתנו אתמול", נמסר מהתאחדות התעשיינים. "מקומות עם מיגון טובים מול 5 טילים כמו גם מול 30. כלכלת ישראל מספקת גם בטחון למשק ויש לשמור עליה. לצערנו, הפגיעות היום היו נבזיות אבל שמירה על הוראות פיקוד העורף מצילה חיים וככל שיש אפשרות למיגון בזמן, הנזק צומצם״.
מההסתדרות נמסר כי הם קוראים למקומות העבודה לא לקרוא לעובדים להגיע למקומות שאין בהם מרחב מוגן תקני.
ההורים עובדים, הילדים נותרו בבית
גם ללא קשר למטח הטילים הבוקר, ההקלה בהנחיות פיקוד העורף הציבור במלכוד ישראלים רבים שהינם הורים לילדים. בעוד שמקומות עבודה רבים חוזרים לפעילות, מוסדות החינוך נותרים סגורים - מה שמותיר הורים רבים עם דילמה בלתי פתירה לכאורה.
ברמה המשפטית קיימת להורים הגנה מסוימת: "לעובדים הנאלצים להישאר בבית לצורך השגחה על ילדים חל איסור פיטורים, וזאת בתנאי שבן או בת זוגם התייצבו לעבודתם בפועל, ובתנאי שבמקום העבודה של העובד לא קיים סידור נאות להשגחה על הילדים", אומרת עו"ד רוני ויסבלט, שותפה וראש מחלקת דיני העבודה במשרד AOi עבדי, וקנין ושות'.

אלא שהבעיה היא יותר ממשפטית. ארגון בונות אלטרנטיבה כינה את המצב "הפליה מגדרית במסווה של הנחיות פיקוד העורף." לפי הארגון, "הצורך בהנעת המשק ברור והכרחי, אך פתיחת המשק כשהגנים ובתי הספר נותרים סגורים מטילה את האחריות על האמהות".
יו"ר נעמת חגית פאר הגישה פנייה דחופה לשר החינוך בדרישה להפעיל מתווה חירום להפעלת מעונות היום לגיל הרך: "ההחלטה לשחרר הורים לעבודה מבלי לדאוג למערך חינוך לפעוטות היא מנותקת מהמציאות", מסרה, "אי אפשר לצפות מהורים לחזור למקומות העבודה בזמן שהפעוטות שלהם בבית."
לדברי מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש, "פתיחת המשק לפעילות ללא פתיחת מסגרות חינוכיות בהמשך עלולה להשית מחירים כבדים על כתפי הורים לילדים תלויים (מתחת לגיל 18), ובפרט על אמהות". לפי נתונים שפרסם שירות התעסוקה, כבר בימים הראשונים של המלחמה עם איראן זינק שיעורן של האמהות מ-1 מבין כל 4 דורשי עבודה ל-1 מבין כל שלושה.