על רקע הציפיות להקדמת הבחירות צנח הדולר היציג מול השקל במסחר היום (חמישי) ב-0.66% ונסגר לראשונה זה יותר משנתיים מתחת לרף 3.50 השקלים. שערו היציג של הדולר נקבע על 3.491 שקלים לאחר שבמסחר הרציף אמש הוא צנח אף מתחת ל-3.48 שקלים. הפער האחרונה ששערו היציג של הדולר נקבע מתחת לרף הפסיכולוגי של 3.50 היה בפברואר 2023, עם פרוץ המהפכה המשפטית. השקל התחזק גם מול האירו היום: המטבע האירופי נחלש 0.26%ב- ונסגר על שער של 3.988 שקלים.

לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון, "הייסוף החד בשקל דרמטי בהתחשב בכך שהלחימה נמשכת בעצימות גבוהה ומדינות אירופה שוקלות להטיל סנקציות על ישראל. יתכן מטבע החוץ (מט"ח) צופה בחירות מוקדמות וממשלה 'יציבה' יותר". עם זאת הוא ציין אתמול כי ההתנהגות בשוק אגרות החוב (האג"ח) הממשלתיות דווקא הצביע על עצבנות המשקיעים תוך שהתשואות עולות ומחירי האג"ח יורדים.

אלא ששגוי לייחס את צלילת המטבע האמריקני לנסיבות המקומיות קצרות הטווח בלבד. N12 עושה סדר.

למה הדולר יורד?

הדולר נמצא בצניחה משמעותית מול רוב המטבעות הגדולים בעולם. מתחילת השנה נחלש המטבע האמריקני ב-9% מול האירו ומול סל המטבעות המובילים (מדד ה-DXY) הוא נחלש ב-8.5%. גם בישראל הדולר נחלש משמעותית, תוך שהוא מאבד כ-4.3% מרמה של 3.65 שקלים בתחילת השנה לשערו היציג היום. הירידה האחוזית מול השקל נמוכה יותר לאחר שבחודש מרץ הדולר הספיק להתחזק והגיע לשיא שנתי בתחילת אפריל של 3.81 שקלים - מול שיא זה מדובר כבר בירידה של 8.4%.

 

טראמפ מציג את המכסים החדשים (צילום: רויטרס)
טראמפ מציג את המכסים החדשים בחודש אפריל|צילום: רויטרס

החולשה במטבע האמריקני נובעת בעיקר ממדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וההשלכות שלה. בלב מדיניות זו עומדת מלחמת הסחר והמכסים חסרי התקדים שמוביל טראמפ ויוצרים אי ודאות גדולה. בחודש אפריל הכריז טראמפ על מכסים גבוהים של עשרות אחוזים על כל שותפות הסחר של ארה"ב, הקפיא אותם ל-90 יום, הטיל מכסים של 145% על סין והספיק להקפיא גם אותם. בימים האחרונים שוב מטלטל טראמפ את מערכת הסחר עם הכפלה נוספת של המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב מרמה של 25% שקבע בחודש מרץ ל-50%.

לחוסר הוודאות הזו נוסף בשבועות האחרונים התקציב שמקדם הקונגרס האמריקני וצפוי להוסיף עוד 3.8 טריליון דולרים לחוב הפדרלי בעשור הקרוב. החששות מהעמקת החוב הזו הגבירה לפי הפרשנים את המגמה שזכתה לכינוי "למכור את אמריקה" (sell America), במסגרתה משקיעים מפחיתים את החשיפה לנכסים אמריקנים - או בקיצור, מוכרים אותם.

האם תנועת הדולר-שקל חריגה?

לא בהכרח, אומר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. לדבריו, עד השבוע נמצא השקל "כמעט ללא שינוי" מתחילת השנה מול סל המטבעות שכולל דולר, אירו ומטבעות נוספים. המשמעות: השקל לא התחזק באופן חריג, אלא הדולר נחלש גלובלית. "השקל התחזק כנגד הדולר גם בגלל שהדולר נחלש בעולם", מסביר שפריר.

התחזקות השקל נתמכת בגורמים נוספים: עלייה בבורסות העולם, תזרים חיובי של כספים לישראל דרך ההייטק, ובנוסף - ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל אף שהיא עדיין גבוהה ביחס לרמתה ערב המלחמה. לדברי שפריר, "השקל מושפע מאוד מפרמיית הסיכון של ישראל וכרגע לפחות פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים ירדה, כי יש אופטימיות שמתישהו המלחמה תסתיים".

אמש הדרמה התעצמה: הדולר "שבר" את רף 3.50 השקלים היום נסגר על שערו הנמוך ביותר מאז פברואר 2023. ועדיין, הכלכלנים מסבירים שהתנועה הזו מגיעה על רקע ההיחלשות המתמשכת של הדולר בעולם. "הדולר נחלש גם מול האירו, כך שחלק מהסיפור מגיע משוקי החוץ", אמר אתמול רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. עם זאת מנחם ציין שהתחזקות השקל "יותר חדה מהתחזקות האירו. לכן חלק מהסיפור הוא מקומי".

מנחם מזהיר מהתנודתיות הגבוהה: "אותה עצבנות של השקל לא בהכרח מעידה על כיוון המטבע בטווח הקצר. כדי שהשקל יתפוס כיוון מהותי יותר צריכים לקרות דברים ארוכי טווח, כמו נתונים על שיפור כלכלי או שינויים מהותיים לטובה בסביבה הביטחונית".

מה קורה בינתיים לאירו?

במקביל להיחלשות הדולר חווה השנה האירו התעוררות משמעותית. מול הדולר הוא עלה כאמור בכ-9% מתחילת השנה, ובישראל הוא זינק מ-3.76 שקלים לשער יציג אחרון של 3.988 שקלים - עלייה של יותר מ-6%. ההתחזקות הזו נובעת משינוי במדיניות האירופאית, על רקע הגדלה דרמטית של מדינות האיחוד היבשת בביטחון ובתשתיות. שפריר מציין שגרמניה לבדה מקדמת הגדלה של ההשקעה בתשתיות ב-500 מיליארד אירו והגדלה נוספת של 400 מיליארד אירו בביטחון.

ארנק עם אירו (צילום: 123rf)
שטרות אירו|צילום: 123rf

השינוי הזה באירופה נובע גם מהדרישה של טראמפ מחברות ברית נאט"ו בכלל ומדינות אירופה בכלל להגדיל את תקציבי הביטחון - וגם מהבנה אירופית שצריך להפחית את התלות באמריקה, ודאי לאור האיום המתחדש מצד רוסיה הפוטיניסטית.

השקעות אלו יוצרות אופטימיות חדשה לגבי הכלכלה האירופאית, ובמקביל קיימת נדידה של כסף אליה מאמריקה. "יש מגמה של כסף שיוצא מארצות הברית ועובר לאירופה", מתאר שפריר.

התחזקות האירו העולמית דוחפת גם את השקל המקומי כלפי מטה מול המטבע האירופי. עם זאת, שפריר מציין שהשקל "מאוד תנודתי": לאחר שבחודש מרץ האירו ירד לרמות של פחות מ-3.70 שקל לאירו כעת הוא חזר לרמות גבוהות. במילים אחרות השקל מתחזק מול הדולר הנחלש ונחלש מול האירו המתחזק.

מה הכיוון הכללי של הדולר?

התחזיות אינן אופטימיות עבור הדולר. אנליסטים במורגן סטנלי צופים ירידה נוספת של כ-9% במהלך 12 החודשים הקרובים, וגם JPMorgan Chase וגולדמן זקס פרסמו השבוע תחזיות דוביות. אלו הנימוקים להמשך ההיחלשות:

  • ירידה בהשקעות בנכסים אמריקאיים: מתיו הורנבאך ממורגן סטנלי הסביר שמשקיעים "מגדילים גידור נגד נכסים אמריקאיים, במיוחד אגרות חוב - מה שעלול לפגוע בדולר".
  • חששות מהחוב הפדרלי: ג'יימי דיימון ממ-JPMorgan הזהיר ששוק האגרות האמריקני עלול "להיסדק" תחת משקל החוב הגובר.
  • מדיניות שמרחיקה משקיעים זרים: במורגן סטנלי ציינו הצעת חוק שמקודמת בארה"ב וכוללת מיסוי על משקיעים זרים ומס על העברות כספים ועלולה "להרתיע זרימת הון לארה"ב".
  • אובדן אמון: מרטין וולף מהפייננשל טיימס מזהיר ש"האמון בדולר נשחק - למה שמישהו יבטח במדינה שפתחה במלחמת סחר על בעלות ברית?".

עם זאת, וולף מציין גם שהמטבעות המתחרים כמו ה"נראים גרועים יותר". לכן התרחיש הסביר הוא המשך חולשת הדולר, אך ללא קריסה דרמטית.