נתחיל מהסוף: אתם מגיעים לקופה, שולפים את האשראי, ואז המוכר שואל – לפרוס לתשלומים? מצד אחד מדובר בהוצאה כבדה, כזאת שלא קורית כל יום. מצד שני, אולי עדיף כבר לסיים איתה כאן ועכשיו. אז מה כדאי יותר לעשות?
לדברי רעות נגר קסלברנר, מייסדת קהילת הבנקאות שאל בנקאי ומרצה בתחום, אין תשובה אחת שמתאימה לכולם – הכל תלוי בגובה העסקה, במצב תזרים המזומנים, ביכולת ההחזר לאורך זמן. תשלומים יכולים לעזור לכם להקל על העומס התקציבי, אבל עלולים גם לייצר אשליה של רווחה זמנית – ולהוביל להתחייבויות מכבידות בהמשך.
הנה כל היתרונות והחסרונות שחשוב להכיר לפני שמקבלים החלטה בקופה:
פריסה לתשלומים - היתרונות
לא מרוצים? אפשר לעצור
"כשפורסים עסקה לתשלומים, יש הזדמנות לבצע הכחשת עסקה. למשל אם אנחנו עושים טיפול יקר או מזמינים מוצר יקר – לא נרצה להוציא בבת אחת את כל התשלום, אלא נעדיף לפרוס את העסקה לתשלומים, כך שאם השירות או המוצר שקיבלנו פגומים או לא עומדים בציפיות, נוכל לבצע הכחשת עסקה אחרי כמה תשלומים, במקום לדרוש החזרים מבית העסק. לדבריה, זה גם עשוי לשפר את השירות: "ברגע שבית עסק מאפשר פריסה לתשלומים, הוא גם לוקח בחשבון את זה שתוכלו להפסיק את התשלומים בשלב מסוים".
עם זאת, היא מדגישה, חשוב לשים לב גם לתנאי הכחשת העסקה של חברות האשראי.
מוצרי חשמל - הגיוני. בסופר? פחות|צילום: Gorodenkoff, SHUTTERSTOCK להתמודד עם הוצאות חד פעמיות בלי לקרוס
"כשאנחנו מבצעים הוצאות חד פעמיות או חריגות, כמו למשל קניית מכשיר חשמלי יקר, או הוצאות חד-שנתיות, כמו תשלום על ביטוח, ההוצאה עשויה להיות גבוהה יותר מההכנסה החודשית שלנו", מסבירה נגר קסלברנר, "במקרה כזה, פריסה לתשלומים מאפשרת לנו להתאים את גובה ההוצאה לגובה ההכנסה החודשית שלנו – ולשלם מדי חודש סכום שנוכל לעמוד בו".משאירים מקום לתמרון
"פריסת לתשלומים מאפשרת לנו גמישות תזרימית זמנית. מצד אחד אנחנו יכולים להתאים את התשלומים למצב ההכנסות שלנו. מצד שני, יש לנו גם את האפשרות לפירעון מוקדם של העסקה", אומרת נגר קסלברנר. "נניח שאני אמורה לקבל בעבודה בונוס שגובהו עדיין לא ידוע. במקרה כזה אני יכולה לפרוס את העסקה, בידיעה שבעוד שניים-שלושה תשלומים אולי אחליט לפרוע את כולה".
נגר קסלברנר מדגישה שפירעון מוקדם של עסקה עולה בדרך כלל כמה עשרות שקלים, אבל עשוי להיות כדאי כדי להיפטר מההוצאה החודשית הכבדה, ולפנות את מסגרת האשראי שנתפסת כשפורסים לתשלומים (זכרו את עניין המסגרת, עוד נגיע אליו בחסרונות).הלוואה בלי הלוואה
"פריסת של עסקה לתשלומים יכולה להיות חלופה משתלמת להלוואה. אנחנו לווים למעשה כסף מבעל העסק ללא ריבית", מסבירה נגר קסלברנר. יחד עם זה, לדבריה לא מדובר בשיקול כלכלי, ולכן הוא לא צריך להיות השיקול הראשי בשאלה אם לפרוס לתשלומים.לפרוס במקום לשבור את החיסכון
אם אין לנו כרגע בעובר ושב מספיק כסף כדי לבצע עסקה מסוימת, נוכל לפרוס לתשלומים במקום לשבור חסכונות. "אם לא יצרנו לעצמנו פיקדון למקרה של בלת"מים או חיסכון ייעודי לאותה הוצאה, פריסה לתשלומים יכולה לשמש כחלק מאסטרטגיה כלכלית, בדיוק כמו הלוואה", אומרת נגר קסרלברנר, אבל מסבירה שהחשיבה צריכה להיות הפוכה מלכתחילה: "אם יש לי יתרה פנויה, אשים אותה בפיקדון לבלת"ם, או בחיסכון שייעדתי לטווח קצר עבור ההוצאות החד-שנתיות שלי, וכשיש לי גם הון עצמי, אפקיד בחיסכון ארוך טווח. פריסה לתשלומים מיועדת רק למצבים שבהם אין לי מערך של חסכונות שייעדתי למטרות ספציפיות".
ומה לגבי שימוש בפריסה לתשלומים כדי להשתמש בכסף שנשאר אצלנו בינתיים להשקעה? בעיני נגר קסלברנר זאת לא אסטרטגיה טובה: "השקעה היא דבר דינמי, ואפשר גם להפסיד עליה – ובמצב של הפסד, לא תרצו להנזיל אותה. זאת אשליה של כסף פנוי, כי אנחנו חייבים לבית העסק את הכסף הזה", היא אומרת ומדגישה: "אם מחליטים להשתמש בתשלומים כחלק מאסטרטגיית השקעה, צריך להסתכל על זה כחלק ממעגל רחב של מצבים שאנחנו עלולים להיקלע אליהם, ולדאוג שתהיה לנו קרקע רכה לנחות עליה".
לא אסטרטגיה טובה להשקעות|צילום: Evgeny s, shutterstock
פריסה לתשלומים - החסרונות
פרסתם לתשלומים? עיכבתם את פינוי המסגרת
"כשפורסים עסקה לתשלומים, מסגרת האשראי מתפנה בהדרגה עם כל תשלום", מסבירה נגר קסלברנר, "למשל אם יש לנו מסגרת של 10,000 שקלים, ופרסנו עסקה של 7,000 שקלים לשבעה תשלומים של אלף שקלים – אז במועד העסקה תיוותר לנו מסגרת של 3,000 שקלים בלבד, בחודש הבא תיוותר מסגרת של 4,000 שקלים, בחודש השלישי 5,000 שקלים וכן הלאה".
ככל שפורסים ליותר תשלומים, תופסים את המסגרת ליותר זמן. "זה משהו שכדאי לקחת בחשבון, כי זה עלול לחסום לנו את האפשרות לבצע תשלומים שוטפים, ואפילו אם אנחנו לא מבצעים עסקה, יכול להיות שנזדקק למסגרת", היא אומרת ומדגימה: "תחנות דלק, למשל, עשויות לתפוס בתדלוק את המסגרת ליומיים או יותר. בבתי-מלון, אפילו אם נשלם במזומן, עדיין נתבקש למסור את פרטי-האשראי שלנו כדי לתפוס מסגרת ליתר ביטחון".עומס מתגלגל
"בעיקר בשנתיים האחרונות, יש אנשים שמרגישים את כובד המשקל הכלכלי עד כדי כך שהם פורסים לתשלומים את ההוצאות השוטפות, לדוגמה – קניות בסופר. אבל אז, בחודש הבא, הם לא יכולים להימנע מלקנות אוכל רק כי הם ממשיכים לשלם על הקנייה מהחודש שעבר, אז הם נאלצים לשלם שוב בתשלומים", מתארת נגר קסלברנר, "נוצר כאן עומס מתגלגל – הם גם מגדילים את החוב, וגם לא משאירים לעצמם מסגרת עבור הוצאות חריגות". לדבריה, מומלץ מאוד להימנע מלפרוס לתשלומים הוצאות שוטפות.טשטוש העלות ואשליית הכסף הפנוי
"כשאנחנו פורסים עסקה, אנחנו רואים רק את התשלום שיורד באותו חודש, ועלולים לשכוח מה היה גובה ההוצאת מלכתחילה", אומרת נגר קסלברנר, "בכל חודש נראה את התשלום החודשי שיורד לנו מהכרטיס, אבל לא כולם נכנסים לפירוט של כל עסקה באשראי ובודקים כמה הם שילמו עד עכשיו וכמה עוד נותר לשלם, וזה מטשטש את גובה ההוצאה המקורית. חשוב להסתכל לא רק מה הולך לרדת לנו מהכרטיס בחודש הקרוב, אלא להתנהל ברמה אסטרטגית יותר ולהיות מודעים לאופן שבו פרסנו, ואיך נתנהל בהתאם בהמשך".
לדבריה, זה יוצר אשליית נזילות מזויפת. "כשפורסים לתשלומים, חלק מהאנשים מרגישים ברמה הפסיכולוגית שיש להם כסף זמין לבזבוז, למרות שזה לא נכון", היא מסבירה, ומוסיפה שזה עלול להשפיע גם על קבלת-ההחלטות שלנו בהמשך: "אנחנו לא באמת מבינים כמה שילמנו, ועלולים לבחור שלא מדעת – למשל, האם משתלם לי לבצע שוב רכישה מסוימת באותה חנות".
לכן, היא אומרת, כשפורסים לתשלומים חשוב להיות במודעות כלפי העסקה כל הזמן. נגר קסלברנר ממליצה לעשות מיפוי מחדש של ההוצאות כשמגיעים לאמצע התקופה שעליה פרסנו את התשלומים: "זה נכון עוד יותר כשפורסים כמה עסקאות – אם לא נעשה מעקב מסודר, אנחנו עלולים לא לשים לב להתחייבויות המצטברות שלנו".
פתרון טוב לחוג של הילד|צילום: shutterstock by Estrada Anton הבנק רואה הכל
"כשבנקאי בוחן האם לאפשר ללקוח לקחת הלוואה או להגדיל את מסגרת האשראי, הוא בודק את האובליגו שלו – סך כל ההתחייבות שלו כלפי הבנק. כשבנקאי רואה הרבה עסקות של תשלומים ופריסה לאורך זמן, הוא לוקח את זה בחשבון, כי זה משפיע על כושר ההחזר של הלקוח, וזה יכול להשפיע על האפשרות להעניק לאותם לקוחות אשראי, על גובה האשראי, וגם על הריבית – כי מרווח הסיכון עלול לגדול", מסבירה נגר קסלברנר, "כשאנשים עושים את השיקולים הכלכליים שלהם האם לפרוס עסקה או לא, הם לאו דווקא חושבים מה הבנק יחשוב עליהם כשהם ירצו מתישהו סוג של אשראי, וכדאי לקחת את זה בחשבון.מסתבכים עם ההחזרים
"למשל, אם שילמתי על חוג של הבן שלי והוא רוצה להפסיק – עכשיו אני צריכה לבטל את העסקה ולקבל החזרים. אם שילמתי בתשלומים, זה עלול ליצור מורכבות טכנית בביטול העסקה", אומרת נגר קסלברנר, ומתארת: "לפעמים ההחזרים מתעכבים, לפעמים הם חלקיים, לפעמים רואים במועד החיוב חיוב ואז זיכוי, לפעמים יש קנסות על הפסקת-התשלומים; לכן, צריך לעקוב אחר ההחזרים בדיוק כמו שעוקבים אחר התשלומים". היא מדגישה שזה לא שיקול שיגרום לנו להימנע מפריסה לתשלומים, אבל אם בוחרים לפרוס, חשוב להיות מודעים אליו מבחינת ההתנהלות הכלכלית שלנו.
השורה התחתונה
"פריסה לתשלומים צריכה להתבצע בשני תנאים – הראשון הוא שזה נעשה במודע, והשני הוא שזה משרת אותנו באופן ודאי, ביחס להכנסות שלנו. בהתאם לזה, כל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו. אם נהיה מציאותיים, יש גם את החיים עצמם – לא כל דבר תלוי בנו, ותמיד יכולים להיות פאנצ'רים בחיים, אבל ככל שניערך אליהם מראש עם הכלים שיש ברשותנו, נוכל למזער סיכונים. אם נפרוס לתשלומים בצורה לא מבוקרת ולא מפוקחת, אנחנו עלולים לעשות טעויות שיעלו לנו ביוקר, בטווח המיידי, הארוך ואפילו בטווח המצטבר. אבל אם נעשה את זה כחלק מאסטרטגיה, ונתייחס לאפשרות הזאת בתור מוצר – היא יכולה לשרת אותנו".