האיומים שמונחתים על ישראל מכיוון אירופה בימים האחרונים מסמנים צונאמי מדיני חדש. באיחוד האירופי מדברים על בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה עם ישראל, מהלך שעשוי להנחית מכה קשה על הכלכלה המקומית. מומחים מעריכים כי מדובר בעיקר בניסיון להפעיל לחץ על ממשלת ישראל שיהיה קשה ומורכב להוציאו לפועל - אך אם יתממש עשוי להיות כואב ומשמעותי עבור הכלכלה המקומית. בנוסף, נראה שדווקא תגובה ישראלית נחושה עלולה לגבות מחיר גם מהצרכן הישראלי ולהעלות עוד יותר את יוקר המחיה. N12 עושה סדר.
מה קושר את ישראל לאירופה?
ההסכם המרכזי שעומד בלב האיומים הוא כאמור הסכם האסוציאציה, שנחתם ב-1995 ונכנס לתוקף מלא בשנת 2000. ההסכם קובע קיום של סחר חופשי בין ישראל לבין האיחוד האירופי, שמונה כיום 27 מדינות. המשמעות היא שסחורות בין הצדדים פטורות ממכס, מה שמחזק את התחרותיות של המוצרים ומקל על חברות ישראליות למכור באירופה ועל יצרנים אירופיים למכור בישראל.
על רקע ההסכם "האיחוד האירופי הפך לשותף הסחר המרכזי של ישראל, בהיקף שקרוב ל-50 מיליארד אירו [בשנה]", מציין פרופסור עמיחי כהן מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מומחה למשפט בין-לאומי ויועץ במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה. "היבוא מהאיחוד האירופי מהווה יותר מ-30% מהיבוא לישראל, ויותר מרבע מהיצוא הישראלי מופנה אליו".
נוסף להסכם האסוציאציה, ישראל קשורה לאירופה במגוון הסכמים ושיתופי פעולה כלכליים משמעותיים. עם אלו נמנה הסכם שמיים פתוחים, שהכניס לישראל את חברות הלואו קוסט והוריד דרמטית את מחירי הטיסות.
במקביל, ישראל חברה בהסכמי המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד המכונים הורייזן. לדברי פרופ' אריה רייך, סגן הרקטור של אוניברסיטת בר אילן, מומחה לדיני סחר בין-לאומי והאיחוד האירופי, הורייזן הוא "ממש אוויר לנשימה למחקר הישראלי. אחוזים גדולים מהמחקר בישראל מבוססים על מימון זה, באוניברסיטאות, במכוני מחקר, ואפילו בתעשייה".
בריטניה, שיצאה מהאיחוד האירופי, הודיעה על הפסקת המשא ומתן להסכם סחר חדש עם ישראל. לדברי איילת יצחקי, שותפה ומומחית למיסים עקיפים ב-BDO ההסכם היה צפוי להרחיב את הסרת החסמים ואת שיתופי הפעולה בין המדינות.
מה הסכנה במימוש האיומים האירופיים?
לדברי המומחים, אם ימומשו האיומים התוצאות עלולות להיות הרסניות למגוון תעשיות ישראליות. כהן מזהיר כי "התוצאה תהיה ירידה משמעותית של הייצוא הישראלי למדינות האיחוד, שכן יצרנים ישראלים יאבדו את יתרונם מול יצרנים ממדינות אחרות". סכנה אחרת נשקפת לתעשיית ההייטק והביוטק, שעלולה לספוג מכה כפולה - ביצוא ובתקציבי המחקר. רייך מדגיש כי "חברות בתחום ההייטק והביוטק משתתפות בקונסורציומים שמקבלים כסף מהקרן של האיחוד האירופי למחקרים".
פגיעה נוספת נשקפת לתעשיית המזון הישראלית. לדברי יצחקי, אף שעל מוצרים רבים לא מוטלים מכסים ממילא, דווקא על ירקות ופירות מסוימים מוטלים מכסים גבוהים - אך היצוא הישראלי לאירופה פטור מהם בשל ההסכמים שכעת תחת איום. "על תפוזים ועגבניות יש מכסים דו-ספרתיים והם עלולים להיפגע דרמטית", מציינת יצחקי. לדבריה, "עבור חקלאים ישראלים המייצאים לאירופה, הטלת מכסים עלולה להוביל לאובדן נתח שוק משמעותי".
מעבר להטלת המכס עצמו, רייך מוסיף כי "אי-הוודאות הזאת - היום יש מכס, מחר הוא בוטל, אולי עוד פעם יטילו מכס - זה כשלעצמו הוא מאוד הרסני". דוגמה לכך אפשר לראות מהשפעת איומי המכסים של טראמפ על יצרנים אמריקנים קטנים.
איך יושפע הצרכן הישראלי?
הפגיעה בצרכן הישראלי תלויה בעיקר בתגובה של ממשלת ישראל. לדברי רייך, אם ישראל תגיב ותטיל מכסי נגד על מוצרים מאירופה, "המוצרים לצרכנים ייהפכו יקרים יותר. אם יש מוצרים אירופאים שפתאום מוטל עליהם מכס כי ההסכם בוטל - אוטומטית המחירים יעלו".
לפי יצחקי, הטלת המכסים על יצוא ירקות לאירופה עשויה בטווח הקצר דווקא להיטיב עם הצרכן הישראלי. היא מודה כי אם החקלאים הישראלים לא יוכלו לייצא את הסחורה הם עשויים להפנות אותה לשוק המקומי - מה שיביא להגדלת ההיצע ולהורדת המחירים.
אך מדובר בחגיגה קצרת ימים: בטווח הארוך צמצום הביקוש עלול להביא לפגיעה ביכולות היצור. "חקלאי שיש לו תשתית לתפוקות שהולכות לייצוא ועכשיו אין לו יצוא והוא [מייצר] רק לשוק מקומי, הוא יצמצם את היכולות שלו", מבהירה יצחקי.
חשש נוסף הוא מביטול הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי. אמנם בימים אלו שבהם רבות מחברות התעופה האירופיות דוחות שוב ושוב את שובן קצת מוזר לדבר על "שמיים פתוחים" - אך ביטול או הקפאת ההסכם מאיים להפוך את המציאות הנוכחית לקבועה.
עד כמה מוחשי איום ביטול ההסכמים?
הסוגייה של ביטול או השעיית ההסכם מורכבת מבחינה משפטית ופוליטית. הבסיס לאיומי האירופים הוא סעיף 2 להסכם האסוציאציה, שלדברי כהן "קובע כי היחסים בין הצדדים, וכן כל הוראות ההסכם עצמו, יתבססו על כיבוד זכויות האדם ועקרונות דמוקרטיים המהווים מרכיב חיוני של הסכם זה". לדבריו, על בסיס סעיף זה, האיחוד יכול לטעון שפעולות ישראל בעזה מהוות הפרה של ההסכם.
רייך מציין כי למעשה אין בהסכם מנגנון השעיה אלא רק ביטול מלא - תהליך ארוך ומורכב שדורש אישור בשלושה מוסדות שונים של האיחוד. "יש מספיק מדינות באיחוד האירופי שלא יתנו יד לביטול ההסכם, בוודאי הונגריה ופולין, וגם גרמניה", הוא מציין.
למרות זאת שניהם מציינים כי החשש ממשי. לדברי כהן, האיומים הנוכחיים הם בבחינת "כרטיס צהוב" לישראל. הוא מוסיף כי אם תמשיך במדיניותה הנוכחית, בייחוד בנוגע לעזה, קיימת "אפשרות סבירה שהסכמי הסחר החופשי בין ישראל לאירופה יבוטלו". לפי רייך, אף שלא קיים מנגנון השעיה, עצם הפעלת הלחץ משדר שחלון הלגיטימציה של ישראל לחידוש הלחימה בעזה מצטמצם. מעבר לכך, ככל שהמערכה תימשך, הלחץ באיחוד עלול לגבור באופן שידחוף ליצירת מנגנון חדש שיאפשר את המהלך.
זה דומה למה שעשתה טורקיה?
הקריאות האירופיות להשעיית ההסכם עם ישראל מזכירות את האיומים שהשמיע נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לפני שהורה על הפסקת יחסי המסחר עם ישראל. יצחקי מדגישה את ההבדל בין המהלכים: בעוד שאירופה מדברת רק על השהיית הסכם הסחר - טורקיה השהתה את הסחר כולו. בשלב זה האירופים לא מאיימים בהפסקת הסחר אלא רק בביטול ההסכם, באופן שיערים קשיים על הסחר.
איך האיום מתקשר לאקלים הכלכלי?
זו אינה הפעם הראשונה שהאירופים מאיימים בהשהיית הסכם הסחר בין ישראל לאיחוד. לאורך השנים עלו קולות לבחון מחדש את ההסכם על רקע התפתחויות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהן גם קריאה לפני שנה על רקע פעולות צה"ל ברפיח. עם זאת, כעת נראה כי המהלך שואב עידוד דווקא מכיוון לא צפוי: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
"אנחנו רואים את ההשפעות של טראמפ בשימוש בסחר ככלי לקידום מדיניות וליצירת סנקציות", מסכימה יצחקי. "אין ספק שהוא נותן השראה, אם לא רוח גבית, לדברים האלה". למרות זאת היא מדגישה שיש לשים את הדברים בפרופורציה: "טראמפ שם את האקדח על השולחן ואיים במכסים גבוהים, ובסופו של דבר השהה אותם".