מדינת ישראל מחלקת 125 מיליון שקלים בשנה למימון הבאת תלמידי ישיבה זרים מחו"ל לישראל, כך חשפנו הערב (חמישי) במסגרת "תוכנית חיסכון". במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שאושרו בתקציב 2025 הוקצו 60 מיליון שקלים למטרה זו - אך נתונים שנחשפו בבדיקה שערכה עמותת ישראל חופשית מגלים כי המדינה מקצה למטרה סכום נוסף של עוד 65 מיליון שקלים.
עוד בנושא ב-N12:
• האוצר חושף: כמה משלמת המדינה לכל אברך - ועבור מה
• הגוף החדש למלחמה בעוני הפך לעוד צינור למימון החרדים
• "דרך להמשיך בלי לעבוד ולשרת - ולקבל כסף מהמדינה"
הסבסוד הזה ניתן בשעה שסטודנטים יהודים שמגיעים מחו"ל למוסדות הלימוד האקדמיים מחויבים למעשה בתשלום שכר לימוד גבוה ממקביליהם הישראלים. זאת אף שגורמים רשמיים בישראל מתריעים כי שיעור הסטודנטים הזרים במוסדות הלימוד האקדמיים נמוך באופן בעייתי.
השנה משמשים אותם 125 מיליון שקלים למימון הגעתם לישראל של 15 אלף תלמידי ישיבה זרים. כ-50% מאותם תלמידי ישיבה זרים לומדים בישיבות גבוהות, 30% בכוללים לנשואים, והשאר במדרשיות לנשים.
אלא שסכום זה אינו המימון היחידי שמעבירה עבורם המדינה. אותם תלמידי ישיבה זרים מקבלים שורה של הטבות נוספות:
- הנחה בארנונה: אזרחים זרים רשאים לבקש הנחה בארנונה מטעמי הכנסה וסיוע סוציאלי.
- סבסוד מעונות ילדים: האגף לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה מאפשר לתושבי חוץ להגיש בקשה להנחה במימון מעונות ילדים, זאת אף שאותם תלמידי ישיבה זרים נמצאים בישראל באשרת תלמיד שאינה רלוונטית לעידוד תעסוקה.
- מימון חינוך לילדים בגיל 3 ומעלה במוסדות הפטור: המדינה מממנת חינוך לילדי אותם תלמידי ישיבה זרים במוסדות הפטור, אף שהחוק מחייב לספק חינוך לאזרחים זרים רק במוסדות רשמיים או מוכרים.
- אשרת שהייה מוארכת: בעוד שאשרת שהייה לסטודנט בהשכלה הגבוהה מוגבלת ל-4 שנים ואינה מאפשרת עבודה בישראל - אשרת שהייה לתלמיד ישיבה אינה מוגבלת בזמן ומאפשרת לו לעבוד.
כאמור, המימון שמעניקה המדינה לתלמידי הישיבה הזרים ניתן בשעה שסטודנטים יהודים שמעוניינים להגיע מחו"ל ללמוד במוסדות החינוך האקדמי בישראל אינם נהנים מהטבה דומה. למעשה, המדינה מחייבת סטודנטים מחו"ל לשלם שכר לימוד אוניברסיטאי שגבוה ב-25% מזה שמשלמים סטודנטים ישראלים.
גם מספרם של הסטודנטים הללו נמוך יותר מזה של תלמידי הישיבות הזרים: כיום יש בישראל כ-10,500 סטודנטים זרים בלבד - שיעור נמוך בהשוואה למקובל במדינות ה-OECD. הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה כבר קבעה ששיעור נמוך זה מהווה בעיה עבור האקדמיה הישראלית.