600 ימים עברו מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, ולצד המחיר הכבד בחיי אדם ופצועים - המלחמה נושאת גם מחיר כלכלי כבד. אמש (רביעי) הצגנו ב"מהדורה המרכזית" כי לפי נתוני מערכרת הביטחון, העלות הישירה של המלחמה לתקציב המדינה עומדת על כ-171 מיליארד שקלים, כאשר יום מלחמה עולה בממוצע כ-300 מיליון שקל.
נדגיש כי מדובר על העלות הישירה של המלחמה לצבא ומערכת הביטחון, ועלות זו לא כוללת את העלויות העקיפות של המלחמה שכוללות בין השאר פיצויים, עלות פינוי התושבים וצעדים אחרים שאינם יוצאים מתקציב משרד הביטחון.
בהקשר זה יש לציין באופן שאינו אופייני בדרך כלל למערכת הביטחון - בכל הקשור לעלויות המלחמה הצבא פעל באופן שקוף ועדכן באופן שוטף ובזמן אמת לגבי העלויות התקציביות הישירות של הלחימה.
מתוך הסכום האסטרונומי של 171 מיליארד שקלים, 57 מיליארד שקלים, כשליש מהסכום, יצאו על תשלומים וסיוע לאנשי המילואים. סכום זה היה יכול להצטמצם באופן משמעותי אילו הממשלה הייתה פועלת לגייס את בני המגזר החרדי בהתאם לפסיקת בג"ץ, או לחילופין הייתה מאריכה את שירות הסדיר בארבעה חודשים בהתאם להמלצת הצבא.
40 מיליארד שקלים יצאו על תחמושת ומיירטים, כאשר סכום זה כולל את כל סוגי החימושים מפגזים של טנקים ותחמושת של נשק קל, פצצות של חיל האוויר ומיירטים דוגמת כיפת ברזל וחץ.
22 מיליארד שקלים יצאו על רכש של כלי טיס, ים ויבשה ועל החלפים שלהם. 17 מיליארד שקלים יצא על לוגיסטיקה, 13 מיליארד שקלים על אמצעי לחימה, 9 מיליארד שקלים על מערכות תקשוב ומודיעין ו-8 מיליארד על בינוי, עורף והוצאות נוספות.
סכום של 5 מיליארד יצא על שיקום, ריפוי ומשפחות – אך הוצאה זו דווקא מדאיגה מאוד את מערכת הביטחון והאוצר מפני שבניגוד להוצאות המלחמה היא אינה חד פעמית מפני שהתשלום לנכי צה"ל, היתומים והאלמנות וכל מטופלי אגף השיקום יישאר איתנו במשך שנים ארוכות ויהפוך להוצאה קבועה של תקציב מערכת הביטחון. כ-16 אלף חיילים נפצעו במהלך המלחמה, מתוכם כ-50% הם מתמודדי נפש.
העלות הגבוהה של המלחמה היא זו שהובילה לתקציב הגזרות של שנת 2025 שכלל העלאות מיסים שנועדו לממן את הוצאות המלחמה. במשרד האוצר חוששים שהתארכות המלחמה תוביל לכך שיהיה צורך בפתיחת תקציב 2025 מחדש עקב חריגות של מיליארדים רבים בהוצאות מערכת הביטחון, ושהדבר יוביל גם לתקציב גזירות והעלאות מיסים נוספות גם בשנת 2026.