שמורת עין ירקעם, נווה מדבר ייחודי בנגב הממוקם על שביל ישראל, עומדת בפני איום משמעותי. בעוד כחודש צפויה חברת ICL (לשעבר כיל) להתחיל בכריית פוספטים במרחק של כ-500 מטרים בלבד מהמעיין, במסגרת הרחבת מכרה אורון צפון.
"זה אזור מאוד מטויל ומאוד ייחודי המושך מאות אלפי מטיילים בשנה", מסביר עדן אוליאל, מנהל מרחב ערבה דרומית ברשות הטבע והגנים. האידיליה הזו עלולה להשתנות כאשר פיצוצים עזים ירעידו את המקום. לדברי יוני שטרן, יועץ תיירות ומורה דרך, הפיצוצים צפויים לזעזע את המצוקים.
הצצה בפרוטוקול הוועדה שאישרה את הכרייה מעלה שגם בדיונים עצמם עלו חששות דומים - כולל לגבי ביטחון המטיילים בשמורה. נציגת רשות הטבע והגנים בדיונים העידה כי "פיצוצים נשמעים עד דימונה" וטענה שהנושא לא נבחן במסמך הסביבתי בצורה מפורטת מספיק. היא אף דרשה שיועץ בטיחות יבדוק אם קיים סיכון למפולות ודרדור סלעים על מטיילים בנחל וציינה כי הסוגיה זכתה להתייחסות מצומצמת בלבד.
היסטוריה בעייתית של אסונות
"אנחנו חוצבים סלעי פוספטים המשמשים בסיס לדשנים, חומצות מאכל וסוללות לכלי רכב חשמליים", מגן על הפרויקט מתנאל שלמון, גיאולוג ב-ICL רותם. לדבריו, שדה אורון צפון הוא "רזרבה כמעט אחרונה" עבור החברה. שלמון מודה שפעילות הכרייה פוגעת בטבע, אך מבטיח כי החברה תעשה "את כל מה שאנחנו יכולים על מנת להמעיט את הפגיעה, לעבוד בשיתוף פעולה עם הרשויות ולעמוד בכל התקנות".
אלא שהבטחות דומות נשמעו כבר בעבר. ICL, חברת-בת של החברה לישראל שבשליטת המיליארדר עידן עופר (שהונו מוערך ביותר מ-22 מיליארד דולר), אוחזת בהיסטוריה ארוכה ומטרידה של נזקים סביבתיים. "הזיהום בנחל צין, בנחל אשלים עם הרג בעלי החיים וסגירת השמורה, הזיהום בנחל בוקק והמפגעים בים המלח - כל אלה מוכיחים שהבטחות של כיל - הנייר סופג הכל," טוען שטרן.
"איפה שאתה לא מסתובב הם באים ומפוצצים לך את הטבע", אומר גילי סופר, בעל מתחם אירוח וטיולי מדבר ופעיל בעמותה הסביבתית מדבר קיימא.
"אני לא חושב שעין ירקעם בכלל בסכנה, מדובר בסך הכל בכרייה", טוען שלמון בהתייחסו לחשש מאסון אקולוגי על רקע הרקורד הבעייתי של החברה. "לגבי שיקום של אירועים מורכבים - החברה נשאה בעלויות של דבר כזה, ואני מקווה שלא נדע אף אירוע כזה, ושלא נצטרך להתמודד עם השאלה הזאת".
מה בכלל תראה המדינה מכל זה?
הביקורת כלפי החברה חורגת מההיבט הסביבתי ונוגעת גם בתמורה שאזרחי ישראל מקבלים מ-ICL עבור משאבי הטבע של המדינה. רק לפני חודשיים פרסם מבקר המדינה דוח חריף שקבע כי המדינה התרשלה בפיקוח על החברה ולא גבתה ממנה מספיק תמלוגים. הדבר מחזק דוח קודם מהעשור שעבר שהעלה טענות דומות.
"כשאתה בודק את המספרים שלהם, אין שני מספרים שמתחברים," טוען סופר. "מה-5% של מס ששינסקי שהיה צריך לקבל, נשארת בערך עשירית, והמדינה נשארת עם מיליונים בודדים".
הביקורת על התמורה שמשלמת ICL זוכה לחיזוק גם מפרופ' איתן ששינסקי עצמו, מי שעמד בראש הוועדה שבחנה את מדיניות התמלוגים ממשאבי טבע: "הם לא משלמים מספיק, גם במוצרי המשך כמו הפוספטים והברום", אמר לחדשות 12, "הם לא משלמים את מה שחשבנו".
הסכום ששילמה החברה עבור זיכיון הכרייה במתחם אורון צפון מעלה אף הוא תהיות: ICL שילמה 250 אלף שקל בלבד - סכום פעוט של 1,000 שקל לדונם במקום כה רגיש.
אם לא יהיו הפתעות, כריית הפוספטים תחל בעוד כחודש. אולם פעילי הסביבה עדיין מקווים שהתערבות ממשלתית או משפטית תמנע את הפיצוצים העלולים לסכן את השמורה הייחודית. "אנחנו רוצים להגיד לכיל: עד כאן", מסכם שטרן, "עין ירקעם אינו המכרה שלכם, עזבו את עין ירקעם בשקט".