פיקוד העורף הקל אמש (רביעי) את המגבלות על הפעילות במשק באופן שנועד לאפשר חזרה הדרגתית. אך ישראלים רבים נותרו עם לא מעט שאלות לגבי סוג החזרה לשגרה והמגבלות הכרוכות בה, בין היתר משום שבשלב זה המדינה לא מאפשרת לקיים פעילויות חינוכיות. N12 עושה סדר.
איך נראית החזרה לעבודה בפועל?
ההנחיות החדשות של פיקוד העורף עומדות בתוקף מאתמול בשעה 18:00 ועד יום שישי בשעה 20:00. בפועל, עסקים רבים יתחילו לפעול לפי ההנחיות החדשות רק היום (חמישי) בשל הצורך בזמן התארגנות וקריאה לעובדים. העיקרון המרכזי שקובע אם מקום עבודה יכול לחזור לפעילות הוא פשוט: ניתן לקיים פעילות במקום שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות שנקבע לאזור.
המשמעות המעשית היא שלא כל מקום עבודה נפתח מחדש - רק אלו שעומדים בדרישות הבטיחות החדשות. בנוסף, התקהלויות ושירותים מוגבלים לעד 30 אנשים ובתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. ובכל מקרה החופים נותרים סגורים לציבור בכל רחבי הארץ.
• איך מתבצעת החזרה לעבודה: שאלות ותשובות
מה עם עובדים שהם הורים לילדים?
זו הבעיה הגדולה ביותר עם ההקלה בהנחיות החדשות. בעוד שמקומות עבודה רבים חוזרים לפעילות, מוסדות החינוך נותרים סגורים - מה שמותיר הורים רבים עם דילמה בלתי פתירה לכאורה.
ברמה המשפטית קיימת להורים הגנה מסוימת: "לעובדים הנאלצים להישאר בבית לצורך השגחה על ילדים חל איסור פיטורים, וזאת בתנאי שבן או בת זוגם התייצבו לעבודתם בפועל, ובתנאי שבמקום העבודה של העובד לא קיים סידור נאות להשגחה על הילדים", אומרת עו"ד רוני ויסבלט, שותפה וראש מחלקת דיני העבודה במשרד AOi עבדי, וקנין ושות'.
אלא שהבעיה היא יותר ממשפטית. ארגון בונות אלטרנטיבה כינה את המצב "הפליה מגדרית במסווה של הנחיות פיקוד העורף." לפי הארגון, "הצורך בהנעת המשק ברור והכרחי, אך פתיחת המשק כשהגנים ובתי הספר נותרים סגורים מטילה את האחריות על האמהות".
יו"ר נעמת חגית פאר הגישה פנייה דחופה לשר החינוך בדרישה להפעיל מתווה חירום להפעלת מעונות היום לגיל הרך: "ההחלטה לשחרר הורים לעבודה מבלי לדאוג למערך חינוך לפעוטות היא מנותקת מהמציאות", מסרה, "אי אפשר לצפות מהורים לחזור למקומות העבודה בזמן שהפעוטות שלהם בבית".
לדברי מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד עינבל משש, "פתיחת המשק לפעילות ללא פתיחת מסגרות חינוכיות בהמשך עלולה להשית מחירים כבדים על כתפי הורים לילדים תלויים (מתחת לגיל 18), ובפרט על אמהות". לפי נתונים שפרסם שירות התעסוקה, כבר בימים הראשונים של המלחמה עם איראן זינק שיעורן של האמהות מ-1 מבין כל 4 דורשי עבודה ל-1 מבין כל שלושה.
מה לגבי עבודה מהבית?
עבודה מרחוק יכולה להוות פתרון חלקי עבור חלק מהעובדים. ויסבלט מציינת: "במשלחי יד המאפשרים עבודה מרחוק, תתאפשר עבודה מרחוק". במקרים שבהם העבודה מרחוק אינה אפשרית, שירות התעסוקה מציע שהמדינה תשקול השתתפות עם מעסיקים בשכר העובדים על ידי מנגנונים ממשלתיים לתקופה מוגבלת.
המעסיק יכול לחייב אותי להגיע?
אם מעסיק מחייב עובד להגיע למקום עבודה שאינו עומד בדרישות הבטיחות החדשות, העובד מוגן על פי החוק. ויסבלט מדגישה כי במקום עבודה שבו לא ניתן להגיע למרחב מוגן בפרק הזמן שנקבע על ידי פיקוד העורף, "היעדרות אינה רק מוצדקת - היא מחויבת לפי דין, ואין למעסיק סמכות לדרוש מעובדים להגיע".
במקרים כאלה, העובד לא רק שרשאי לסרב להגיע לעבודה - הוא חייב לעשות זאת. מעסיק שמפר הנחיות אלו עלול להיחשב כמפר את חוקי הבטיחות בעבודה, והעובד מוגן מפני פיטורים או פגיעה בשכרו בגין סירוב להגיע למקום עבודה לא בטוח.
מה אם אני חושש להגיע לעבודה?
מעבר לחששות כלליים, ויסבלט מציינת שסירוב להגיע לעבודה יתקבל כמוצדק אם קיימת "סיבה רפואית או ביטחונית ממשית שמונעת את ההגעה". זה אומר שהעובד צריך להצביע על סיכון ספציפי וממשי, ולא רק על חשש כללי.
לדוגמה, עובד שהדרך אל מקום עבודתו עוברת באזור שבו נפלו טילים לאחרונה, או שיש בעיות תחבורה ביטחוניות ספציפיות, יכול להציג זאת כסיבה ביטחונית ממשית. עם זאת, ויסבלט מבהירה שחשש ביטחוני אישי בלבד אינו נחשב עילה מספקת להיעדרות ממקום עבודה חיוני.
שמעתי שהאריכו את השעות הנוספות?
שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) חתם השבוע על רקע המלחמה על היתר זמני להעסקה בשעות נוספות המאפשר העסקה של עובד עד 14 שעות ביום. ההיתר מאפשר להעסיק עובדים עד 67 שעות בשבוע, ובלבד שמספר השעות הנוספות בכל החודש לא יעלה על 90 שעות. עם זאת, ויסבלט מדגישה שהארכת יום עבודה ל-14 שעות אפשרית רק בהסכמה מפורשת של העובד.
מה לגבי עובדים שהוצאו לחל"ת?
נושא החל"ת (חופשה ללא תשלום) הפך למרכזי עבור עובדים ישראלים רבים במהלך המלחמה, ועם פתיחת המשק מתעוררות שאלות חדשות לגבי זכויותיהם. ויסבלט מסבירה שכשעובדים יוצאים לחל"ת, יחסי העבודה מושהים באופן זמני. "בתקופה זו, העובדים אינם זכאים לשכר, לדמי חופשה או לדמי מחלה ואף לא לצבירת זכויות לפנסיה", היא מציינת.
עם זאת, יש גם חדשות טובות עבור עובדים במצב הזה. "עובדים שהוצאו לחל"ת ביוזמת המעסיק ולמשך תקופה של לפחות 30 ימים קלנדריים, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות", מציינת ויסבלט. חשוב לדעת שאם נותרו לעובד ימי חופשה צבורים, עליו לנצלם תחילה ורק לאחר מכן יוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה.
עו"ד ד"ר ירון קטן, מרצה בקריה האקדמית אונו ובעל משרד עורכי דין בדיני עבודה, מזהיר מפני השימוש הבעייתי בכלי החל"ת: "הוצאת עובדים לחל"ת ממושך בלי לקבל את הסכמתם עשויה להיחשב כפיטורים לכל דבר ועניין", הוא מציין. קטן מדגיש שבהודעת החל"ת חובה לנקוב במועד סיום החל"ת, "משום שחל"ת ללא מועד סיום דינו כפיטורים לכל דבר".
קטן מציין שלמעסיקים יש אפשרויות נוספות מלבד חל"ת ובהן חופשה כפויה בתשלום תוך ניצול ימי החופש הצבורים, או צמצום שעות העבודה. במקרה האחרון הוא מוסיף שמדובר בשינוי שהעובד לא חייב לקבל ורשאי להתפטר כדין מפוטר בטענה להרעת תנאים.
מנכ"לית עמותת 121 עו"ד טלי ניר מציעה מודל חלופי לחל"ת, של העסקה גמישה: "במקום להוציא עובדים לחל"ת, הממשלה יכולה לאפשר למעסיקים להעסיק עובדים באופן חלקי, בהתאם לצרכים בפועל", היא אומרת. את הפער בהכנסה לעובד מציעה ניר שהמדינה תשלים באמצעות דמי אבטלה.
מה עם שכר בזמן חירום?
עובדים רבים טרודים בנוגע לשאלת התשלום עבור התקופות שבהן לא עבדו בשל מצב החירום. ויסבלט מסבירה שבמקומות שהיו סגורים בגלל מצב החירום - המעסיק לא מחויב לשלם שכר לעובדים שנעדרו אם לא בוצעה עבודה. עם זאת, היא מציינת ש"המדינה צפויה לגבש מנגנוני פיצוי" כמו שגובש בסופו של דבר גם עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר.
מה הליכי הפיטורים בזמן חירום?
למרות מצב החירום, הליכי הפיטורים לא השתנו באופן מהותי. קטן מסביר שההליכים נותרו כמו בשגרה: זימון לשימוע, קיום שימוע, החלטה על פיטורים, ולאחר מכן הודעה מוקדמת בהתאם לוותק העובד. עם זאת, קטן מדגיש שגם במצבי חירום חשוב "לבחון לא רק את צרכי העסק אלא גם את ההשלכות לגבי העובדים, במיוחד שברגע שיסתיים מצב החירום, העסק יזדקק לעובדים אלו".