ארגון ה-OECD מנמיך את תחזית הצמיחה העולמית ל-2025 על רקע מהלומות המכסים של נשיא ארה"ב טראמפ. אלא שדווקא הצמיחה שחוזה הארגון למדינת ישראל עודכנה מעלה בהשוואה לזו שניתנה אשתקד. כעת חוזים בארגון לשיתוף פעולה אזורי כי כלכלה ישראל תצמח ב-3.3% השנה - שיפור לעומת התחזית הקודמת שהיתה ל-2.6%, אך עדיין פחות מתחזיות בנק ישראל ומשרד האוצר. N12 צלל לתוך התחזית כדי לעשות סדר.
למה הונמכה התחזית העולמית?
הכלכלה העולמית נכנסת לתקופה מאתגרת. הצמיחה הגלובלית צפויה להאט מ-3.3% ב-2024 ל-2.9% ב-2025, בעיקר בגלל גל המכסים שבו מאיים הנשיא טראמפ על העולם. המהלך הדרמטי: ארה"ב הטילה מכסים של 10% על כל שותפי הסחר שלה לצד העלאת מכסים של 30% על סין. התוצאה - המכסים האמריקניים זינקו מקצת יותר מ-2% ב-2024 ל-15.4% השנה, שיא מאז 1938.
אבל המכסים הם רק חלק מהבעיה. שינויי המדיניות גרמו לזינוק חד באי-הוודאות הכלכלית העולמית, כפי שמשתקף מהסיקור התקשורתי הנרחב של המתיחות הסחרית. וחוסר הוודאות גורם לעסקים להקפיא השקעות ולצרכנים להיזהר בהוצאות.
ההשפעה חסרת תקדים: לפי ה-OECD, סחר בהיקף של יותר מ-2% מהתמ"ג העולמי נפגע ישירות בגלל המכסים הגבוהים. התוצאות של זה הן מחירים גבוהים יותר לצרכנים, האטה בסחר העולמי ופגיעה בהכנסות ובתעסוקה ברחבי העולם. לפי הארגון, הצמיחה השנתית הצפויה בארה"ב הונמכה ל-1.6% לעומת 2.2% בתחזית הקודמת.
מה השפעת המכסים על ישראל?
לפי ה-OECD, ישראל יחסית מוגנת ממהלומת המכסים של טראמפ. להערכת הארגון, "המכסים על 28% מיצוא הסחורות הישראלי לארצות הברית הם בממוצע מתחת ל-7%" - נמוך יחסית. שנית, "שירותים, שמהווים חלק גדול מהיצוא של ישראל לארצות הברית, נשארים מחוץ להיקף המכסים החדשים של ארה"ב" - הבדל חשוב עבור ענף ההייטק הישראלי שמייצא בעיקר שירותים.
למה שופרה התחזית לישראל?
בעוד העולם מתכונן להאטה, ישראל מציגה סיפור שונה לגמרי. לפי ה-OECD, הכלכלה הישראלית צפויה לצמוח ב-3.3% השנה וב-4.9% ב-2026 - קפיצה משמעותית מהתחזית הקודמת לצמיחה של 2.6% השנה שניתנה אשתקד.
הסיבה העיקרית לשיפור היא הפסקת האש שהושגה בגבול לבנון. לפי ה-OECD, "הפסקת האש בלבנון בסוף 2024 הביאה לשיפור משמעותי בסביבה הכלכלית והאיצה את היצוא והצריכה הפרטית". הפסקת הלחימה עשתה לפי כלכלני הארגון הרבה יותר מרק להפסיק את ירי הרקטות: "על ידי הסרת רוב האיום של ירי רקטות על הצפון ומרכז הארץ, הפסקת האש שיפרה מאוד את הסביבה הכלכלית", הם מציינים.
השינוי מורגש בכל מקום: "חברות תעופה זרות חזרו לנמל התעופה של תל אביב, מה שמקל על עסקים בינלאומיים ועל התאוששות השקעות הייטק". גם הצרכנים הישראלים חזרו לצרוך: למרות העלייה במע"מ בתחילת השנה, "רכישות בכרטיסי אשראי עד מרץ 2025 עלו על הרמה שלהן בדצמבר 2024".
מה האיומים לצמיחה בישראל?
למרות האופטימיות, ה-OECD לא מסתיר את החששות. "הסיכונים משמעותיים, תלויים בהתפתחויות הגיאופוליטיות האזוריות", נכתב בתחזית. מצד אחד, הסדר של הסכסוכים המתמשכים ("peaceful settlement of ongoing conflicts", בלשון הארגון) יכול להוריד את הסיכונים הכלכליים ולהגביר את אמון המשקיעים. מצד שני, "קונפליקט אזורי רחב יותר יכול לגרום להתכווצות כלכלית ולהרחבה גדולה של הגירעונות הפיסקליים".
אבל הסיכונים אינם חיצוניים בלבד. ה-OECD מזהיר במיוחד מהמתיחות הפנימית סביב הרפורמה המשפטית: "העמקת התסיסה ביחס לתוכניות הרפורמה המשפטית יכולה גם להרוס את הדינמיות של ההייטק, במיוחד אם היא כרוכה בהגירת עבודה מיומנת משמעותית".
ה-OECD שולח גם כמה רמזים לגבי שילוב החברה החרדית: "על הממשלה לצמצם סובסידיות והעברות תקציביות שמדכאות השתתפות בשוק התעסוקה", מציינים כלכלני הארגון. עוד הם מוסיפים כי נדרשות רפורמות בחינוך ובתשתיות כדי להבטיח שמערכת החינוך "עובדת היטב עבור תלמידים מכל קבוצות האוכלוסייה".