מבצע עם כלביא הסתיים אחרי 12 יום בהפסקת אש והותיר את העורף הישראלי עם נזקים שלא ידע כמותם עד כה. "קרן הפיצויים ניצבת בפני אתגרים שלא הכרנו לפני כן. מעולם לא היה רצף כזה של נזקים", אמר אתמול מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', עם הצגת מתווה הפיצויים של המדינה לעסקים ועובדים. בכיר הרשות אמיר דהן אמר כי "אלו סכומים שלא ראינו בנזק הישיר מעולם".
הבוקר, לפני מתקפת הטילים הקטלנים שגבתה את חייהם של ארבעה אנשים בבאר שבע, אמדו ברשות המיסים את הנזקים מתקיפות הטילים האיראניים ב-5 מיליארד שקל - אלא שזו רק עלות הנזק הישיר. לסכום זה יש להוסיף את המענקים שתלם המדינה לעסקים שהכנסותיהם נפגעו ונדרשים לשלם משכורות, עלויות ביטחוניות - וסימן השאלה הגדול: כמה יעלה פינוי ותיקון הנזקים למבנים שהסבו הטילים האיראניים? N12 ניסה לפרק את עלויות המלחמה לגורמים.
מה עלויות הנזק הישיר?
הנתונים של רשות המיסים חושפים פער דרמטי בעוצמת הנזקים במערכה מול איראן בהשוואה למלחמת 7 באוקטובר עד תחילת מבצע עם כלביא. מנהל מחלקת פיצויים אמיר דהן הסביר בוועדת הכספים: "מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר שילמנו 2.5 מיליארד שקל. מאז החל סבב הלחימה הישיר עם איראן בשבועיים האחרונים אנחנו בערך ב-4.5 מיליארד שקל". זאת אומרת שבפחות משבועיים גרמו הטילים האיראניים נזק כפול מכל מה שהצטבר ביותר מ-20 חודשי מלחמה קודמים.
העוצמה מתבטאת גם במספרי התביעות. אם מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד למבצע עם כלביא הוגשו כ-75 אלף תביעות, הרי שמתחילת המערכה מול איראן כבר הוגשו כמעט 40 אלף תביעות נוספות. המשמעות: עלות ממוצעת גבוהה בהרבה לכל תביעה בגלל עוצמת הפגיעות.
מה לגבי הבניינים שצריך להרוס?
הנתונים הקשים ביותר נוגעים לבניינים רבי קומות. "סך הכל יש לנו 25 בניינים להריסה", אמר דהן על נזקי המתקפות האיראניות. לעומת זאת, מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר ועד לסבב עם איראן היה רק בניין אחד שיועד להריסה.
נכון להבוקר דיווחה רשות המיסים על למעלה מ-30 אלף יחידות דיור פגועות, והמספרים ממשיכים לעלות. עידן בקשי מחברת אלום גולד מעריך שרק עבור האלומיניום בדירות הפגועות נדרשת השקעה של מעל 270 מיליון שקל.
כמה יעלה שיקום הבניינים?
עו"ד ערן באלינט, שותף במחלקת הנדל"ן במשרד עו"ד שבלת ומומחה לפרויקטי פינוי-בינוי, מסביר שיש פה הרבה סימני שאלה. "עלות הבנייה של בניין של 7-8 קומות ברחובות יכולה להיות בסדר גודל של 7,500-8,000 שקל למ"ר ואפילו 9,500 שקל למ"ר, לפני עלויות פיקוח". אבל בבניינים יוקרתיים שנפגעו בתל אביב, שנבנו בסטנדרטים גבוהים עם חומרים יקרים, העלויות יכולות להיות גבוהות בהרבה.
מעבר לכך יש עלויות נוספות: הריסה ופינוי של החורבות, ניהול ופיקוח שמהווים כ-3% מעלות הבנייה, ועלויות עקיפות כמו שכר דירה שהמדינה צפויה לשלם לתושבי הבניינים הפגועים. כל זה במקביל לכך שבלב זה תושבים ימשיכו לשלם את המשכנתא הקיימת.
"פרויקט ממוצע לוקח לפחות 33-34 חודשים לבנייה", מסביר באלינט. "גם אם מוציאים היתר תוך שנה ותוסיף 33 חודשים בנייה, אתה כבר ב-45 חודשים שהמדינה תצטרך לשלם שכר דירה". באלינט מוסיף שגם בפרויקטי פינוי בינוי רגילים "ההערכות עולות תמיד", ולכן קשה לתת אומדן מדויק.
התאחדות הקבלנים החלה לגייס קבלנים לשיפוץ דירות שנפגעו, אבל מנכ"ל ההתאחדות יגאל סלוביק מזהיר: "חובת המדינה לספק לנו את כוח האדם הנדרש, עם רכבת אווירית של עשרות אלפי עובדים מחו"ל לבנייה, תשתיות ושיפוצים".
כמה הפסידו העסקים?
חברת המידע העסקי CofaceBdi העריכה את אובדן ההכנסות למשק הישראלי ב-18 מיליארד שקל בעשרת ימי הלחימה הראשונים. לדברי ינון סומך, אנליסט בכיר בחברה: "מרבית הפגיעה היא במגזר הפרטי, ובראש ובראשונה על העסקים הקטנים אשר לרוב סובלים מהון עצמי נמוך".
הענפים שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר הם הבנייה, בתי קפה ומסעדות, תיירות ובידור ופנאי. מצד שני, ענפים כמו פרמצבטיקה, תעשייה ביטחונית וכימיקלים נפגעו פחות.
כמה יעלה פיצוי העסקים?
ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס העריך את עלות מתווה הפיצויים לעסקים ב-4 מיליארד שקל, בטווח של 3-5 מיליארד שקל לפי הפגיעה בעסקים. זה בנוסף לנזק הישיר שמשלם מס רכוש.
מה עם העלויות הביטחוניות?
על פי הערכת CofaceBdi, ההוצאות הביטחוניות נאמדות במעלה ממיליארד שקלים ליום לחימה, כולל חימושים, יירוטים, עלות כח אדם והיקף טיסות. אבל מאחורי הקלעים מתנהל קרב תקציבי חריף בין האוצר למשרד הביטחון.
במכתב שמנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם שלח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחשפנו אתמול ב"המהדורה המרכזית", נטען שבאוצר לא מאפשרים לרכוש כטב"מים שיחליפו את אלו שהופלו ועיכבו תוכנית מיגון של 100 מיליון שקל בחמישה ימים.
במכתב כתב מנכ"ל משרד הביטחון: "מצערת העובדה שחרף העמידה של משרד הביטחון וצה"ל בהנחיות הדרג המדיני, מתנער משרד האוצר מאחריותו התקציבית שתאפשר את מימוש ההישגים של מדינת ישראל".
באוצר דוחים את הטענות וטוענים שמדובר ב"תוספות תקציביות נרחבות שמחייבות בחינה, שכן הן באות בהכרח על חשבון תחומים חיוניים אחרים, בהם שירותים חברתיים, חינוך, בריאות ותשתיות". בנוסף טוענים באוצר כי במשרד הביטחון הציגו תו מחיר של 60 מיליארד שקל - שמשמעותו תקציב ביטחון נוסף מעבר לזה שכבר אושר. באוצר טוענים שבמשרד הביטחון מגישים פעמיים את אותן הוצאות ולא פועלים לפי חוק.
איך המדינה מתמודדת עם העלויות?
דהן חשף שבקרן הפיצויים היה לפני תחילת האירוע מעל 9 מיליארד שקל, אבל "סך התביעות על השולחן הן בשווי 6 מיליארד שקל, ויש גם בצפון עסקים שלמים שלא הגישו עדיין תביעות". בנק ג'יי פי מורגן עדכן את תחזית הגירעון הממשלתי ל-2025 מ-5% תוצר ל-6.2% תמ"ג בשל הגדלת ההוצאות הביטחוניות ואובדן הכנסות.