במסגרת חבילת גזרות המס של תקציב המדינה לשנת 2025 אושרה העלאת מס היסף, המכונה לעיתים גם "מס העשירים", שנכנסה לתוקף בתחילת השנה. מהו מס היסף, איך הוא השתנה, וכיצד הוא ישפיע על בעלי ההכנסות הגבוהות?
על רגל אחת
- מ־2025 נוספה תוספת של 2% למס היסף על הכנסות פסיביות (כמו דיבידנדים ורווחי הון) מעל רף של כ־721 אלף שקליםבשנה, בנוסף ל־3% הקיימים.
- דירות מגורים רגילות לא ייכנסו למס החדש, אלא רק דירות יוקרה שמחירן מעל כ־5.38 מיליון שקלים.
- המס משפיע בעיקר על המאיון והאלפיון העליון - שם רוב ההכנסות נובעות מהון ולא מעבודה. הוא צפוי לייצר למדינה תוספת גבייה שנתית של כ־1.5 מיליארד שקלים.
מה השתנה במס היסף?
מס היסף, שנחקק בעקבות המחאה החברתית של 2011, עמד עד סוף 2024 על 3% על כל הכנסה של יחיד מעל 721,560 שקלים בשנה, מכל מקור שהוא. החל מינואר 2025, נוספה מדרגה חדשה: 2% נוספים (סה"כ 5%) על הכנסות הוניות (פסיביות) בלבד מעל הרף. הכנסות מיגיעה אישית (משכר עבודה או מעסק) ימשיכו להיות ממוסות ב־3% מעל הרף.
על אילו הכנסות חל המס?
המס הנוסף חל על הכנסות פסיביות כמו דיבידנדים, ריבית, שכר דירה, רווחי הון ממכירת מניות ומכירת זכויות במקרקעין. לעומת זאת, הוחרגו מהתוספת הכנסות משכר עבודה ועסק, וכן דירות מגורים ששוויין עד כ־5.38 מיליון שקלים או דירות מגורים הפטורות ממס שבח.
לדוגמה: אדם עם משכורת של 500 אלף שקלים בשנה, הכנסות שכירות של 100 אלף שקלים ודיבידנד של 800 אלף שקלים, ישלם 3% על כלל ההכנסות מעל התקרה (כ־21 אלף שקל), ועוד 2% על ההכנסות הפסיביות שמעל התקרה (כ־4,000 שקלים נוספים).
מי ישלם את המס הזה?
על פי נתוני האוצר, המס ישפיע על כ־27 אלף משקי בית בלבד. כ־99% מתשלומי המס יגיעו מהמאיון העליון (כ־20 אלף משקי בית), וכ־75% יגיעו מהאלפיון העליון בלבד (כ־2,500 משקי בית). נתון מעניין: באלפיון העליון כ־90% מההכנסות מקורן בהון ולא בעבודה.
גם דירות להשקעה ימוסו?
בניגוד לתוכנית המקורית של האוצר, שביקשה להכניס גם הכנסות ממכירת דירות להשקעה למסגרת החישוב של מס היסף, הוחלט בלחץ יו"ר ועדת כספים משה גפני לפצל את הנושא מחוק ההסדרים. בנוסח הסופי אין שינוי בעניין תחולת מס היסף על דירות מגורים. המס יחול רק על דירות יוקרה ששוויין עולה על 5,385,000 שקלים, ואך ורק ביחס לחלק החייב במס.
כדאי לשנות את תכנון המס?
השיקולים בתכנון המס כעת מורכבים יותר. משקיעים צריכים לשקלל לא רק את שיעורי המס החדשים, אלא גם את העיתוי של מימוש ההשקעות ואת אופן ההחזקה בהן. כדאי לבחון פיזור הכנסות על פני שנים שונות, כשהדבר אפשרי, ולתכנן את מועד מימוש רווחי הון בהתאם לסך ההכנסות באותה שנה.
לפי דוחות האוצר, רבים הקדימו חלוקת דיבידנדים לדצמבר 2024 כדי להימנע מהמס הנוסף. בינואר 2025 נגבו כ־9 מיליארד שקלים כמס על דיבידנדים - סכום השקול לגבייה שנתית מלאה בשנים רגילות. על פי תחזיות האוצר, תוספת התשלום בגין מס היסף עצמו ב־2025 תניב למדינה כמיליארד שקלים, וכ־1.5 מיליארד שקלים בכל שנה לאחר מכן.
