חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות S&P ופיץ’ פרסמו אתמול (שלישי) הערכות חדות לגבי השלכות פרוץ המלחמה בין ישראל לאיראן. הדוחות מזהירים מפני סיכונים גוברים לדירוג האשראי של ישראל ולעצמאותה הכלכלית, במיוחד אם הלחימה תימשך או תתפשט לאזור רחב יותר. "זה באמת לא מפתיע - מה יש להגיד מלבד המובן מאליו: מלחמה מול איראן יקרה מאוד ומשבשת את הפעילות הכלכלית בצורה משמעותית”, אומר הכלכלן עומר מואב, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק שבאנגליה ומגיש הפודקאסט “עושים חשבון”.
מה ההשלכות על כלכלת ישראל?
לפי S&P, הסלמת הסכסוך בוחנת את ההנחות הקודמות של החברה ומגדילה משמעותית את הסיכונים הכלכליים. החברה מציינת שהדוח החדש אינו מהווה פעולת דירוג מידית, אבל מזהה מספר דרכים שבהן הסכסוך עלול לפגוע בכלכלה הישראלית: ירידה באמון המשקיעים הזרים והמקומיים, בריחת הון, תנודתיות בשווקים הפיננסיים ובשער החליפין, ונזק ישיר לתשתיות.
עם זאת, S&P מציינת שמבנה הכלכלה הישראלית אמור לספק מעט הגנה מפני הפרעות ביטחוניות. “הכלכלה מתמקדת בייצוא שירותי הייטק, עם שיעור גבוה של עובדים המסוגלים לעבוד מהבית”, נכתב בדוח. בנוסף, רזרבות המטבח החוץ של ישראל מספקות כרית ביטחון חשובה.
פיץ’ מסכימה עם הערכה זו ומציינת כי נראה שהתקפות איראן לא הביאו להשפעה כלכלית מהותית עד כה. החברה מציינת שלישראל אמצעי הגנה חזקים וכי היכולת של איראן להגיב דרך שלוחים (פרוקסי) בעזה ובלבנון נפגעה מהמערכות הצבאיות של ישראל באזורים הללו.
הכלכלן רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי-טפחות, מציין שהמסרים של החברות הם דווקא "מרגיעים". לפי פיץ’, “הסיטואציה הביטחונית כפי שהיא כיום עדיין מתיישבת עם גבולות הגזרה של הדירוג שלה לישראל”. לפי S&P, מנחם מוסיף, “דווקא היחלשות התיירות הינה סוג של יתרון, שכן פגיעה נוספת משמעותית בה לא תיתכן בגין ההתפתחות החדשה”.
האם החברות מזהירות מסיכון ארוך טווח?
S&P הציבה את ישראל בתחזית שלילית כבר מאז תחילת המלחמה, וההסלמה הנוכחית מחזקת את החששות לטווח הארוך. החברה מציינת כי “הסלמה של הסכסוך הצבאי עלולה להחליש משמעותית את הכלכלה ואת המצב הפיסקלי ומאזן התשלומים של ישראל”.
החברה מזהירה מפני תרחישי לחץ שכוללים זעזועים לאמון המשקיעים, בריחת הון ותנודתיות בשווקים. אזהרה מטרידה במיוחד שמספקת S&P מציינת כי "באירועי לחץ קודמים ההחמרה בסביבה הביטחונית השפיעה רק באופן מוגבל על התנהגות תושבי ישראל, ללא עדות לחוסר יציבות בפיקדונות בנקים או המרה למטבע זר. פעילות צבאית ממושכת בעצימות גבוהה עלולה לשנות זאת".
מואב מוסיף ממד נוסף לדאגה: "כאשר מלחמה זו מצטרפת ללחימה נמשכת בעזה, ללא אופק מדיני לסיום, ללא שילוב של הציבור החרדי, וברקע ההתנהלות הכלכלית של הממשלה - המשך הפזרנות התקציבית, והעדר רפורמות תומכות צמיחה - אין להתפלא על החשש מהעתיד הכלכלי וירידה צפויה של דירוג האשראי”.
איך השתנו ההערכות מאז 7 באוקטובר?
ההסלמה הנוכחית מחריפה משמעותיות את ההערות שפרסמו חברות הדירוג לאחר טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. S&P מציינת שההסלמה החדה של הסכסוך בין ישראל לאיראן "בוחנת את תרחיש הלחץ הבינוני הקיים שלנו ומשלבת חלק מהותי מתרחיש הלחץ הגבוה שלנו". החברה מאמינה שהסיכונים החיסרון גדלו וציינה את האפשרות לתרחיש חמור אף יותר.
מנחם מסביר שחברות הדירוג התמקדו עד כה בעימות בין ישראל לשלוחותיה של איראן. אבל "אירוע כמו התפרצות מלחמה ישירה בין ישראל לבין איראן היווה תמיד אירוע מז׳ורי בעל השלכות שליליות רוחביות, והן העניקו לו סבירות נמוכה. משכך, היה נחוץ להן להגיב במהירות”.
בעוד שדירוגי החברה באזור כוללים עליות לטווח קצר בלחץ הגיאו-פוליטי, ההסלמה הנוכחית מכניסה גורמי סיכון חדשים שלא היו קיימים מיד לאחר 7 באוקטובר. החברה רואה כעת אפשרות גדולה יותר שהסכסוך ישפיע על תנאי האשראי האזוריים.
מה המשמעות הרחבה עבור ישראל?
הפרסומים של חברות הדירוג מסמנים שלב חדש ומדאיג יותר בהערכת הסיכונים הכלכליים של ישראל. S&P כבר הורידה את דירוג ישראל ל-AA- מ-A+ במהלך המלחמה, והתחזית השלילית מעידה על חשש שהדירוג עלול להמשיך לרדת.
מנחם מסכם שחברות הדירוג “מניחות כי למרות שמלחמה בין ישראל לבין איראן הינה התפתחות שלילית, היא עדיין תחומה במסגרת דירוגי החוב הנוכחיים של ישראל ומדינות האזור, הן אינן שוללות הסלמה של המצב אך לעת עתה מייחסות לכך סבירות נמוכה יותר”.
בפרספקטיבה היסטורית, S&P ציינה שמערכות ההון והפיננסים של האזור נשארו עמידות בצורה יוצאת דופן דרך כל זעזועים הגיאופוליטיים למעט החמורים ביותר. עם זאת, הסלמה מתמשכת וחריפה יותר תבחן עמידות זו בצורה שלא נבחנה בעבר.
מה התרחישים שחוזות חברות הדירוג?
S&P מגדירה ארבעה תרחישי לחץ עיקריים לישראל והאזור:
תרחיש לחץ מתון: הסכסוך יישאר קצר (פחות משלושה חודשים) עם השפעה מוגבלת על המדדים הכלכליים. זה התרחיש שפיץ’ סבורה שאנחנו בו כעת - סכסוך מוגבל בין ישראל לאיראן שלא יימשך יותר מכמה שבועות.
תרחיש לחץ בינוני: סדרה של התקפות הדדיות שמאיימות על הביטחון האזורי אבל בסופו של דבר מסתיימות. ההשפעות על הצמיחה, מחירי אנרגיה ונתיבי מסחר ניתנות לניהול וזמניות.
תרחיש לחץ גבוה: מחזורים מתמשכים ועזים של התקפות בין ישראל לאיראן שכוללים השפעה מהותית על היציבות הכלכלית. זה כולל חסימות ממושכות יותר של נתיבי מסחר, לחץ גדול יותר על מחירי אנרגיה, הוצאות ביטחון, זרמי תיירות ויציאות הון.
תרחיש לחץ חמור: בעלי ברית אזוריים ולא-אזוריים נגררים לסכסוך, כולל איראן וכוחותיה הנתמכים, ארצות הברית ובעלות בריתה במפרץ. זה יוביל לעליות מהותיות במחירי אנרגיה, השפעות מתמשכות על היציבות הכלכלית האזורית ולחצים גדולים יותר על המדדים הפיסקליים והחיצוניים של המדינות.
כרגע, לפי S&P, אנחנו כבר מעבר לתרחיש הבסיס ונכנסים לאזור של לחץ משמעותי שעלול להשפיע על הדירוג. פיץ’ מעריכה שעדיין אנחנו בטווח שניתן לספוג ברמת הדירוג הנוכחית של ישראל, אבל זה תלוי בכך שהלחימה תישאר מוכלת ולא תימשך יותר מכמה שבועות.