קואליציה של ארגונים סביבתיים ותושבי הנגב עתרו בבקשה לבלום תוכנית של חברת ICL שמאיימת על על אחד מאתרי הטבע הייחודיים בנגב. העתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע טוענת שתוכנית ICL לכרות פוספטים במרחק של 500 מטר בלבד ממעיין עין ירקעם פורסמה בהליך פגום - ומתעלמת מחלופות שיש לחברה להפקת המחצב.
עין ירקעם, המעיין הנגיש היחיד באזור המכתש הגדול, מושך מאות אלפי מטיילים בשנה ונמצא על מסלול שביל ישראל. כעת עומד המקום בפני איום לאחר שחברת ICL (כיל לשעבר) קיבלה אישור להקים מכרה פוספטים בשדה אורון צפון, במרחק קצר מהמעיין.
"עין ירקעם אינו המכרה שלכם, עזבו את עין ירקעם בשקט", כותבים העותרים בעתירה שהוגשה השבוע.
עם העותרים נמנים פעילי עמותת מדבר קיימא וארגונים אזרחיים, סביבתיים ותיירות מרחבי הנגב והארץ, לרבות גרינפיס, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה וארגונים נוספים. לעתירה נוספו עותרים יחידים הפעילים בתחום הסביבה והתיירות, מורי דרך ותושבי אזור הנגב, כולל מהכפרים הבדואים הסמוכים.
העתירה הוגשה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת הנגב וחברת רותם אמפרט נגב שהיא חברת בת בבעלות מלאה של ICL.
"פיצוצים שירעידו את המצוקים"
לפי העתירה, פעולות הכרייה יכללו "פיצוצי סלעים באמצעות חומר נפץ" שעלולים לגרום לערעור יציבות המצוקים ולסכן מטיילים. העותרים מציינים בעתירה כי בדיוני הועדה שאישרה את הכרייה עלו חששות דומים, כולל לגבי ביטחון המטיילים בשמורה.
מעבר לפיצוצים, העותרים מעלים בעתירה דאגות נוספות: זיהום אוויר מחומרים רדיואקטיביים ומסרטנים, פגיעה בבעלי חיים באזור ונזק חזותי בלתי הפיך למקום שמהווה "אבן שואבת למטיילים מהארץ ומחו"ל".
חששות העותרים מסתמכות בין היתר על ניסיון עבר עם ICL, שכבר גרמה לנזקים סביבתיים חמורים במקומות אחרים בנגב, כולל זיהום בנחל צין ובנחל אשלים. הפעילים הסביבתיים ספקנים לגבי הבטחות שהביעו אנשי ICL לעשות הכל כדי למזער את הפגיעה הסביבתית.
"פגמים בפרסום שבלמו התנגדויות"
נימוק מרכזי בעתירה נוגע לדרך שבה פורסמה התוכנית. לטענת העותרים, הפרסום אודות הפקדת התוכנית נעשה באופן פגום כך שנמנע מהציבור להתנגד לה במועד. כתוצאה מכך, אף שמדובר בתוכנית שיכולה להשפיע על מאות אלפי מטיילים ועל תושבי האזור - לא הוגשה לה אף התנגדות אחת. לטענת העותרים, היעדר ההתנגדויות מעיד על כך שהציבור לא ידע על קיום התוכנית.
שלטי המידע על התוכנית הוצבו, לפי העתירה, באזורי המפעל של ICL עצמה ולא במקומות נגישים לציבור. כמו כן, העותרים טוענים שהפרסום בעיתונות לא הגיע לאוכלוסייה הבדואית באזור, שמהווה כ-39% מתושבי הנגב, בשל פרסום בעיתונים שאינם נקראים באוכלוסייה זו. בנוסף, הם טוענים כי השלטים אודות התוכנית שהוצבו בשפה הערבית נעדרו פרטים משמעותיים שנכללו בגירסה בעברית, ובהם מפה של התוכנית עצמה.
"חלופות כרייה חדשות הוסתרו"
העתירה מעלה טענה מעניינת נוספת: בעוד שבמקור ICL טענה שהכרייה בשדה אורון צפון חיונית להמשכיות הייצור, מאז אותה החלטה החברה קיבלה רישיונות ותעודות תגלית לכרייה באתרים אחרים. לפי המסמכים שמצרפים העותרים לעתירה, מהלכים אלו זיכו אותה בעתודה בהיקף של כ-110 מיליון טון פוספט בשטחים אחרים - כמות עצומה לעומת 1.2 מיליון הטון שיכולים להיות מופקים מאורון צפון.
"המצב העובדתי השתנה באופן קיצוני", כותבים העותרים, וטוענים כי המידע החדש הזה לא הובא לידיעת הוועדה שאישרה את התוכנית.
הדרישה: קיום דיון ציבורי חוזר
העותרים אינם מבקשים לבטל את זכות החברה לכרות בכלל, אלא דורשים שהתוכנית תוחזר לשלב בו הציבור יוכל להתנגד לה ולהעלות את דאגותיו. הם מציינים בעתירה כי היו מגישים התנגדות מפורטת אילו ידעו על קיום התוכנית, וכי יש בידיהם חוות דעת מומחים בתחומי הגיאולוגיה, האקולוגיה והתיירות שלא נשמעו בדיוני הוועדה.
העתירה מדגישה כי מדובר במקום בעל משמעות ייחודית: "עין ירקעם הוא מקור המים הטבעי היחיד לבעלי החיים באזור" ו"מוקד הטיולים המרכזי באזור". העותרים רואים בו "פנינה של טבע ומדבר" שפגיעה בה תהיה בלתי הפיכה.
בית המשפט עדיין לא קבע מועד לדיון בעתירה, אך העותרים מודיעים כי אם יתברר שהחברה מתכוונת להתחיל בכרייה בימים הקרובים, הם ישקלו להגיש בקשה לצו ביניים לעיכוב העבודות.
מרותם אמפרט נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה. לגופו של עניין, התכנית אושרה כדין ועברה ללא כל התנגדויות לאחר שגובשו כלל התנאים הנדרשים. הטענות נגד ההליך, שנוהל בשקיפות מלאה, חסרות בסיס ומובאות באופן מגמתי. מדובר בתוכנית מעודכנת שמטרתה להבטיח את המשך הפקת עתודות הפוספט, תוך המשך העסקתם של אלפי עובדים, לצד שמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת באזור. התוכנית גובשה לאחר בחינה מקיפה ומעמיקה של השטח ובהתאם להסכמות עם רשות הטבע והגנים וגורמים רלוונטיים נוספים".