צעד גדול לתחרות בבנקים: ארבע חברות טכנולוגיה פיננסית (פינטק) ראשונות קיבלו אתמול (שלישי) רישיון למתן שירותי תשלום, שמאפשר להן להציע ללקוחות פרטיים שירותי בנק בסיסיים. הרשיונות שהעניקה רשות ניירות ערך יאפשרו לחברות לפתוח חשבונות שאליהם יוכלו לקוחות להפקיד משכורות, להנפיק כרטיסי תשלום בדומה לכרטיסי אשראי ולבצע העברות כספים. "אנשים לא יצטרכו לפגוש יותר את הבנק", אומרת ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך.
N12 מסביר מה ההבדל בין מה שיוכלו להציע החברות החדשות למה שמציעים הבנקים, איך זה צפוי לחסוך לנו כסף - ומתי כל התחרות הזו צפויה לצאת לפועל.
מה זה רישיון למתן שירותי תשלום?
רישיון למתן שירותי תשלום מאפשר לחברה לפתוח ולנהל חשבון תשלום עבור לקוחותיה - בעצם חשבון דומה לחשבון העובר ושב (העו"ש) הרגיל בבנק. לפי פולק, אפשר לבקש מהמעסיק להפקיד אליו את המשכורת, להעביר כספים לבתי עסק או לאנשים אחרים ולהשתמש בכרטיס תשלום שהחברה תנפיק. בנוסף, החברות יוכלו להציע ריבית על הכסף השמור בחשבון - דבר שהבנקים פחות נלהבים לעשות. לפי פולק, אנשים לא יצטרכו לפתוח יותר חשבון בנק אלא להתנהל רק מול חברת שירותי תשלום.
יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר הרחיב על החזון: "בסוף הדרך, אני מקווה שנוכל להגיע לעולם שבו חשבון בנק לא יהיה הכרח. נוכל אולי להשתמש בארנק דיגיטלי ומשם לנהל כמעט כל מה שמשק בית בישראל צריך, לרבות השקעות, לרבות לקבל ריבית על הכסף שלו".
מה ההבדל בין רישיון כזה לבנק?
ההבדל העיקרי הוא שחברות שירותי התשלום לא יכולות לתת הלוואות מכספי הלקוחות שלה, בעוד בנקים יכולים לעשות זאת. החברות עדיין יוכלו להציע הלוואות, אבל זה יצטרך להיות מכספן שלהן, מה שהופך את האפשרות הזו לפחות אטרקטיבית עבורן.
מי החברות שקיבלו את הרישיונות?
ארבע החברות שקיבלו את הרישיונות הראשונים הן ראפיד (Rapyd) ומאש (Mesh Payments) הישראליות ורבולוט (Revolut) ו-Airwallex הזרות. כולן חברות פינטק שכבר פועלות בשווקים רבים ברחבי העולם. ראפיד ומאש לא פעלו עד כה כנותנות שירות בישראל בגלל המגבלות הרגולטוריות.
"בזכות באמת הרגולטורים והשינוי בחקיקה, התאפשר לראפיד להיכנס לישראל", אומרת ענבר ברק-בילו מראפיד. "עד לפני כמה שנים זה היה כמעט בלתי אפשרי ובטוח לא כדאי כלכלית".

גם ערן קטוני, שותף מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות במאש, מסביר שעד היום "פעלנו בישראל כתוכנה, אבל עכשיו אנחנו ממש נפעל כיישות פיננסית, מה שיתן לנו יכולת לתת את כל השירותים שאנחנו נותנים לחברות בחו"ל". לדוגמה, קטוני מציין שכעת יוכלו להציע "הנפקה של כרטיסי אשראי" - שירות שלא יכלו לתת קודם.
לדברי זינגר, כניסת החברות לישראל מהווה "הבעת אמון במשק הישראלי ובשורה של ממש לצרכן הישראלי".
מתי החברות יתחילו לספק שירות?
לדברי פולק, מרגע קבלת הרישיון החברות רשאיות להתחיל לספק שירות, אך כל אחת תבצע את שיקוליה שלה מתי ואיך תתחיל לפעול. למעשה, לכל החברות כבר יש פעילות מוקדמת ומוגבלת בישראל, וברשות ניירות ערך מעריכים כי הן יתחילו להציע שירותים נרחבים יותר תוך זמן לא רב.
עם זאת, פולק מודה שלא כל החברות בהכרח יפנו לכלל הציבור. "יכול מאוד להיות שיהיו חברות שיכנסו בצורה נישתית ויתנו פתרונות לחברות מסוגים מאוד מסוימים", היא אומרת, "גם יכול להיות שיהיו חברות שיתנו פתרונות לאוכלוסייה שיש לה מאפיינים מאוד ספציפיים".

במסיבת העיתונאים שערכה אתמול רשות ניירות ערך אמרה נציגת ראפיד ברק-בילו כי החברה צפויה להתחבר למערכות של שב"א ברבעון האחרון של השנה - מה שיאפשר לה לבצע כניסה מאסיבית יותר לשוק. עם זאת, היא הוסיפה כי מאחר והחברה עוסקת בעיקר במתן שירות לעסקים כנראה שהיא פחות תעבוד מול הלקוח הפרטי.
ברשות ניירות ערך מעריכים כי בזמן הקרוב יוענקו רישיונות נוספים. זינגר ציין כי "על שולחן הרשות עוד עשרות בקשות רישיון אשר אנו מעריכים כי יוענקו בחודשים הקרובים".
איך כל זה חוסך לי כסף?
החיסכון הגדול לצרכן צפוי להיות בהעברות כספים לחו"ל ובהמרת מטבעות, מעריכה פולק. "לחברות האלו יש יתרון אדיר בשירותי ההמרה: הן יכולות לתת שירות המרת מטבע בפער מאוד גדול ממה שאנחנו מקבלים היום מהבנקים, ולהעביר כסף מישראל החוצה בצורה קלה, נוחה וזולה".
לדברי פולק, החברות יוכלו להציע שירותי המרת מטבע ושירותי תשלום בינלאומיים במחירים זולים יותר מהבנקים. בנוסף, הן יוכלו להציע ריבית תחרותית על הכסף ששמור בחשבון שירותי התשלום, וכן שירותי העברה מהירים וזולים לעובדים זרים שרוצים להעביר כסף למשפחותיהם בחו"ל.

לדברי ברק-בילו מראפיד, אף שהחברה מתמחה בשירותים לעסקים, גם הצרכן הרגיל עשוי להרוויח מכך. "בתי העסק ירגישו את זה ולכן בסופו של דבר זה גם יגולגל לצרכן. שוק התשלומים יהיה יעיל יותר, נוח יותר, מתקדם יותר, תחרותי יותר".
איך אדע שהכסף שלי בטוח?
לפי רשות ניירות ערך, חברות שירותי התשלום עברו בדיקות קפדניות לפני קבלת הרישיון. לפי פולק, בדיקות אלו כללו וידוא עמידה בדרישות הון עצמי מינימלי, בדיקת מהימנות בעלי השליטה והנהלה, ודרישות אבטחת מידע ברמה בינלאומית.
לדברי פולק, החשיבות הכי גדולה לביטחון הלקוחות היא הפרדת הכספים: "חברות שירותי התשלום לא יכולות לנהל את כספי הלקוחות באותו חשבון שהן מנהלות את עסקיהן". זאת אומרת שהכספים של הלקוחות מופרדים לחלוטין מכספי החברה, והחברה לא יכולה להשתמש בהם למטרות אחרות.
על החברות יחולו גם חובות צרכניות נוספות: שמירת כספי הלקוחות בנפרד, חובות ציות וניהול סיכונים, ואיסור הלבנת הון ומימון טרור.