החלטת בנק ישראל אתמול (שני) להותיר את הריבית חודש נוסף בלי שינוי לא הייתה מפתיעה, אך קדמו לה הערכות רבות של גורמים כלכליים כי לראשונה מאז ינואר 2024 הריבית תרד. לבסוף נותרה הריבית על 4.5% תוך שבבנק ישראל ציינו כי ימשיכו להתבסס על האינדיקטורים הכלכליים שמגיעים מהשטח.
למה הלחצים להורדת ריבית היו הפעם חריפים מהרגיל? מדוע בכל זאת בנק ישראל נמנע מהורדת ריבית? איך זה ישפיע על המשק ועל הכיס שלנו - ומתי סופסוף באמת תרד הריבית? N12 עושה סדר.
למה בנק ישראל לא מוריד ריבית?
פרופ' אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומרצה לכלכלה במכללת אשקלון, מסביר שהסיבה העיקרית היא שבנק ישראל מחכה לראות צעדים אמיתיים של הממשלה לתיקון התקציב. הקשר לדבריו הוא ישיר: כאשר התקציב מתרחב וגורם ללחצים אינפלציוניים, המדיניות שמוביל בנק ישראל - קרי, ניהול הריבית - חייבת להיות מרסנת יותר.
בלס מדגיש שהבעיה אינה רק עכשווית: "לא נעשה טיפול יסודי בתקציב המדינה לאורך זמן. זה גם נושא הביטחון וגם נושאים אחרים. יחס החוב לתוצר גבוה לעומת העבר, וצריך שתהיה תוכנית להחזיר אותו למסלול הרגיל".
עילית פלג, סמכ"לית קלי פרימיום מקבוצת קלי, מסבירה שגם גובה האינפלציה מונע הורדה של הריבית. "האינפלציה בחודש מאי ירדה ל-3.1%, מעט מעל לגבול העליון של היעד", אומרת פלג. "אבל האינפלציה בחודשים האחרונים מתאפיינת בתנודתיות ואי ודאות גבוהות".
האם הלחץ להורדת ריבית היה חריג?
להודעות הריבית קודמות תמיד קריאות של בעלי אינטרס להוריד את הריבית, אך נראה כי הפעם אלו היו חריגות בעוצמתן. בשבוע שעבר פנו במשותף ראשי חברות בתחום הקמעונאות ולשכת רואי החשבון במכתב לנגיד: "המשק על סף קריסה כלכלית", כתבו, וקראו ל"הפחתת ריבית מיידית בשיעור משמעותי".
פלג מסבירה שחלק מהלחץ נבע מההזדמנות שנוצרה: "היה מצב של התחזקות מאוד משמעותית של השקל מול הדולר. נוסף על כך, האינפלציה שהתמתנה והחשש מהאטה כלכלית בעקבות המלחמה נגד איראן - כל זה יצר ציפייה להורדת ריבית".
המחשה ללחץ הכבד שקדם להחלטת הריבית אפשר לראות מהתגובות החריפות שהגיעו אחריה. בין היתר, לאחר תקופה ארוכה שהדרג הפוליטי נמנע מלתקוף את בנק ישראל, שר האנרגיה אלי כהן מצא לנכון להפיץ הודעה בוטה: "בנק מנותק! בזמן שהשקל מתחזק והציפיות לאינפלציה יורדות, בנק ישראל מתעקש לא להוריד את הריבית. מי מרוויח אתם שואלים? רק הבנקים!".
איך השפיעה המלחמה באיראן?
לטענת חלק מהמשקיפים, מבצע "עם כלביא" יצר בשווקים תנאים שתמכו בהורדת ריבית. במכתבם ציינו הקמעונאים את "עלויות השיקום העצומות" מהמלחמה נגד איראן כאחת ההנמקות להורדת ריבית.
לדברי פלג, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה משמעותית עם סיום המלחמה מול איראן - אחד התנאים הנדרשים להפחתת ריבית. גם בבנק ישראל ציינו כי "בעקבות סיום מבצע 'עם כלביא' פרמיית הסיכון של ישראל (...) ירדה באופן משמעותי, אולם היא עדיין גבוהה מרמתה ערב מלחמת 'חרבות ברזל'. בשוק ההון מדדי המניות המקומיים עלו בחדות, ותשואות האג"ח הממשלתיות ירדו באופן ניכר".
עם זאת, פלג מזהירה שהמצב עדיין שברירי: "אי הוודאות הגיאו-פוליטית נותרה מאוד גבוהה. המצב הביטחוני מול עזה, איראן ותימן - אנחנו עדיין בחזיתות פתוחות וזה יכול להחזיר בכל רגע את הלחצים האינפלציוניים".
השיפור בשווקים חיזק את הקולות הקוראים להורדת ריבית, כיון שהוא צמצם את אחד החששות המרכזיים של בנק ישראל. אך הנגיד בחר בזהירות וציין שאי הודאות עדיין גבוהה מאוד.
איך הריבית משפיעה על המשק?
"הריבית הגבוהה גורמת למימון שנשאר יקר, במיוחד לעסקים הקטנים והבינוניים", אומרת פלג. לדבריה, "הריבית מקשה על גיוס הון" - דבר שפוגע ביכולת החברות להתפתח ולהשקיע. הסיבה היא שריבית גבוהה הופכת את ההלוואות ליקרות יותר, ומקשות על חברות להשקיע ולצמוח.
לאחר פרסום הודעת הריבית מסר נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, כי "הריבית הגבוהה תמשיך לפגוע בעסקים ובתעשייה, והוצאות המימון ממשיכים להכביד על בעלי עסקים".
איך הריבית משפיעה על הציבור?
ההשפעה הקשה ביותר נרגשת אצל נוטלי המשכנתאות. ניתוח של איגוד יועצי המשכנתאות מראה כי עבור משכנתא של מיליון שקל, משק בית ששילם ב-2022 החזר חודשי של 4,360 שקל, משלם היום כמעט 6,000 שקלים - זינוק של 1,606 שקל בחודש.
לפי הניתוח, הפחתה של 0.25% בריבית הייתה מביאה לירידה של כ-68 שקל בתשלום החודשי. הפחתה של 0.5% הייתה מוזילה את ההחזר ב-136 שקל.
גם בהלוואות אחרות יש עלייה. על הלוואה לרכב של 140, אלף שקל, ההחזר החודשי עלה ב-142 שקלים מאז 2022. מנגד, חוסכים נהנים מתשואות גבוהות על הפיקדונות.
מה ההשפעה של דירוג האשראי?
המצב המורכב של התקציב בישראל משפיע גם על דירוג האשראי של ישראל - מה שמגביר את הקושי של בנק ישראל להוריד את הריבית. על רקע זה אישררה הלילה חברת הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו עם אופק שלילי - מה שמסמן כי סביר יותר שהדירוג ירד שוב לפני שהוא יעלה.
לדברי פלג, ההחלטה של מודי'ס, "זה בעיקר בגלל המצב הביטחוני שלנו ובגלל הסיפור של הגירעון ושל יחס החוב לתוצר", שנובעים מהמדיניות התקציבית שמובילה הממשלה.
"עוד לא חזרנו לדירוגי האשראי כפי שהיו לפני המלחמה" אומר בלס. "לכן נדרשת זהירות רבה. חשוב לשמור על האמינות כי הסיכון להידרדרות אינו זניח בכלל".
מה נדרש כדי שהריבית תרד?
כאמור, לדברי המומחים התנאי המרכזי הוא התאמת תקציב המדינה. לדברי בלס, כל עוד התקציב נותר מרחיב וגורר גירעון גדול, בנק ישראל חייב לשמור על מדיניות מוניטרית מרסנת.
הקשר לדבריו פשוט: כאשר הממשלה מוציאה סכומים גדולים ומזרימה כסף לשוק, זה יוצר לחצים אינפלציוניים - ולכן הריבית חייבת להישאר גבוהה כדי לאזן את ההשפעה הזאת. רק כאשר הממשלה תתקן את המסלול - באמצעות העלאת מסים, קיצוץ הוצאות או הובלה לצמיחה כלכלית חדה - יוכל בנק ישראל להוריד את הריבית.
פלג מציינת שבנק ישראל מחכה גם להתכנסות ברורה יותר של האינפלציה ליעד. "צריך לראות עוד כמה מדדים כדי לוודא שמה שקרה בחודש מאי הוא לא משהו חד פעמי", היא אומרת. מסיבה זו, להערכתה גם לאחר שהאינפלציה השנתית תרד מתחת ל-3% בנק ישראל ימתין לראות כי היא נותרת מתחת לרף זה לפחות לחודשיים-שלושה רצופים.
מתי צפויה הורדת ריבית?
למרות ההחלטה השמרנית האחרונה של בנק ישראל, בשוק צופים הורדות בחודשים הקרובים. האנליסטים של בנק דיסקונט צופים שני קיצוצי ריבית עד סוף 2025 ושניים נוספים במחצית הראשונה של 2026, שיביאו את הריבית ל-3.5%.
פלג מעריכה כי "הורדת ריבית בעצם תתחיל רק ברגע שנגיע למצב של יציבות מחירים. הנגיד דיבר אתמול על ריבית של 3.75% עד סוף המחצית הראשונה של 2026 - כלומר ככל הנראה שלוש הפחתות של רבע אחוז כל אחת".
בלס מזהיר שהתזמון תלוי בתנאים שייווצרו: "זה יהיה תלוי בהתפתחויות בשטח - התקציב, מה שקורה עם המלחמה, המכסים של טראמפ, וגם אם תהיינה ירידות ריבית בארצות הברית ובאירופה".