בנק ישראל הותיר היום (שני) את הריבית במשק על כנה, כפי שעשה מאז ההפחתה האחרונה בינואר 2024, וגם בחודש הבא היא תעמוד על 4.5%. כתוצאה מכך ריבית פריים, שממנה נגזרות הריביות על ההלוואות ורבות מהמשכנתאות, תישאר על 6%. ההחלטה הנוכחית מגיעה לאחר מסכת לחצים שהופעלה על בנק ישראל מצד גורמים במשק להוריד את הריבית.
בהודעה שפרסמה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל צוין כי "הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בקצב מתון על רקע האי ודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. האינפלציה השנתית התמתנה, אך נמצאת מעל לגבול העליון של היעד". לפי בנק ישראל, "על רקע אי הודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
בחלק השאלות של מסיבת העיתונאים, בהתייחסות מרומזת ללחצים הכבדים להורדת הריבית והדבקות בירידת האינפלציה מתחת ליעד העליון של 3%, אמר הנגיד אמיר ירון: "מחיר הטעות הוא מחיר גבוה. וכמו אנטיביוטיקה צריך לקחת אותה עד הסוף גם כשמתחילים להרגיש טוב, וזו המהות לגבי האינפלציה. ברגע שהתהליך [של הורדת הריבית] יתחיל אני מעריך שהוא עדיין יהיה זהיר ומדוד ותלוי בהתפתחויות שנראה".
המלחמה נגד איראן: "אחוז תוצר"
הוועדה המוניטרית התייחסה בהודעתה למלחמה מול איראן תוך שהיא מציינת כי "בעקבות מבצע 'עם כלביא' פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן משמעותי אך נותרה גבוהה בהשוואה לרמתה ערב מלחמת 'חרבות ברזל'.
הנגיד ירון אמר כי העלות התקציבית המיידית של מבצע "עם כלביא" מוערכת ב-1% תוצר - שהם 20 מיליארד שקל. מדובר בפעם ניכר בהשוואה לדרישות התקציביות של מערכת הביטחון העומדות על 60 מיליארד שקל.
ירון ציין כי השילוב בין עלויות המלחמה המתמשכות והשינוי במצב הגיאו-פוליטי מחייב לוודא שתקציב המדינה הבא, לשנת 2026 "ילווה בהערכה מחדש של סדרי העדיפויות". זאת לדבריו "באופן שיאפשר להמשיך ולשמור על מדיניות פיסקלית אחראית לצד מתן מענה לצורכי הביטחון".
בבנק ישראל ציינו כי המשק צמח ב-3.7% ברבעון הראשון של שנת 2025, קרוב למגמת הצמיחה ארוכת הטווח. עם זאת, צוין כי רמת הפעילות במשק נמוכה בכ-4% מקו המגמה - פער שנשמר החל מהרבעון השני של 2024. עוד נכתב כי "האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך צמיחה מתונה של המשק".
בהתייחס לענף הדיור ציינו בבנק ישראל כי "הפעילות בענף הבינוי התמתנה ברביע הראשון של השנה אך נותרה ברמה גבוהה. מנתוני הלמ"ס עולה כי ביחס לרביע המקביל אשתקד חלה עלייה של 6.5% בנתוני התחלות הבנייה ו-14.2% בהיתרי הבנייה. אולם בסיומי הבניה חלה ירידה של 8.8%, ורמתם עדיין נמוכה מערב המלחמה".
תחזית הצמיחה ל-2025 הונמכה
במקביל להודעת הריבית פרסם בנק ישראל תחזית מאקרו-כלכלית מעודכנת, שמסמנת בין היתר אופטימיות לגבי סיום המלחמה בעזה: התחזית החדשה של חטיבת המחקר "גובשה תחת ההנחה שההסכם הנידון כעת להפסקת אש בעזה יביא לכך שבאופק התחזית, החל מחודש יולי, לא תהיה בעזה לחימה עצימה".
בנוסף, התחזית מניחה שהפסקת האש עם איראן תישמר. התחזית גם מעריכה "התמתנות מסוימת של השפעת מכסי הייבוא עליהם הודיעה ארה"ב באפריל".
עיקרי התחזית המעודכנת:
- התוצר במשק צפוי לצמוח ב-3.3% וב-4.6% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. מדובר בהנמכה של 0.3% בתחזית ל-2025 ובעדכון מעלה של 0.6% בתחזית ל-2026.
- בשנים 2025 ו-2026 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 2.9% ו-3.3% בהתאמה.
- שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 2.6%, ובמהלך 2026 על 2.0%.
- הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-4.9% תוצר בשנת 2025 ולרדת ל-4.2% בשנת 2026. תחזית הגירעון משקפת גידול עבור שנים אלו בהשוואה לתחזית הקודמת.
- יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70% בסוף 2025 ועל כ-71% ב-2026.
בחטיבת המחקר מציינים כי התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות, עם סיכונים משמעותיים לשני הכיוונים.
"חלון הזדמנויות שיש לנצל"
עם הקוראים להורדת ריבית לפני פרסום החלטת בנק ישראל נמנה פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ובעבר מבכירי בנק ישראל בעבר. "נתוני המשק מצדיקים הפחתת ריבית של 0.25% היום", מסר ליידרמן. "סביבת האינפלציה ירדה, חלה ירידה בפרמיית סיכון המדינה, וגם התחזקות השקל משפיעה. יש כאן חלון הזדמנות שעל בנק ישראל לנצל אותו".
גם הכלכלן אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלי בית ההשקעות תמיר פישמן, הצטרף לקריאות: "הורדת הריבית היא עובדה קיימת. השאלה היחידה היא בעיתוי, כאשר לרוב הנגיד הישראלי אוהב ללכת שבי אחרי הנגיד האמריקאי. עם זאת, בשל עוצמת השקל יש כאן הזדמנות להוריד את הריבית כבר עכשיו מכיוון שהשקל התחזק כנראה יתר על המידה".
אתמול פנו ראשי המגזר הקמעונאי בקריאה לנגיד אמיר ירון להוביל "הפחתת ריבית מיידית, בשיעור משמעותי". עם החותמים על המכתב נמנים בעלי רשת פוקס הראל ויזל, בעלי רשת חצי ינם ששון קופרלי ובעלי רשת יוחננוף איתן יוחננוף.