לכל אדם שני שתפגשו יש דעה נחרצת בסוגיה מה הדרך הטובה ביותר למנוע מאבוקדו להשחיר, הבעיה היא שתמיד זה מגיע עם מחיר. טפטוף מאסיבי של מיץ לימון על האבוקדו ישאיר אותו ירוק ורענן, אבל יהפוך אותו לחמוץ; שמירה של חצי אבוקדו בקופסה על קוביות של בצל תקנה לו ניחוחות מצערים, יהיו שיאמרו דוחים, של בצל לא טרי; והשיטה שזכתה להתלהבות גדולה לפני כמה שנים, של הטבעת האבוקדו במים - אומנם עובדת אבל הוכתרה על ידי ה-FDA כמסוכנת בגלל השגשוג האפשרי של חיידקים באותם מים.
אז מה כן?
הפתרון לאבוקדו שלא משחיר הגיע אלינו לגמרי במקרה, והוא דבילי ממש, אנחנו מזהירים. מצד שני, דבילי אבל עובד, אז למי אכפת. הכנתם סלט אבוקדו לבראנץ' של עוד שעתיים ואתם רוצים לוודא שישמור על צבעו? פשוט הניחו באמצע הצלחת את גלעין האבוקדו, כסו את הכלי ולכו לדרככם.
גלעין האבוקדו, מתברר, עשיר מאוד בנוגדי חימצון (יותר מרוב הפירות והירקות), ולכן אתם רוצים לשמור על קשרים טובים בינו לבין סלט האבוקדו שלכם. הסלט שבתמונה פה למעלה, נגיד, הוכן שעתיים לפני ההגשה - ואפשר לראות שנתר רענן.
האם אנחנו מאמינים בכוחו של גלעין לחולל פלא כזה? התשובה היא לא, אבל האבוקדו היה אבוקדו, השעתיים היו שעתיים והסלט היה נהדר - וללא כל טעם נלווה ולא רצוי של לימון או בצל. מבחינתנו זה מספיק.