"אני חושב שהבנקים בכוח מחזיקים את מחירי הדירות גבוהים. ברגע שהפרקטיקה הזו תיעלם אני מעריך שנתחיל לראות ירידה במחירי הדירות, ושזה יהיה באזור ה-10% במהלך השנה-שנה וחצי הקרובות", אמר אמש (שלישי) היועץ הכלכלי של ראש הממשלה וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון בראיון לקרן מרציאנו ב"תוכנית חיסכון".
צוות ממשלתי בראשות שמחון המליץ בימים האחרונים לאסור על הבנקים להתערב בשיקולי היזמים והקבלנים בקביעת מחירי הדירות. בעקבות הדברים צפויה לצאת בקרוב הנחיה של בנק ישראל שתאסור על הבנקים לעשות זאת - מהלך ששמחון משוכנע שיוביל לירידה דרמטית במחירים.
"יש היום מלאי של כ-82 אלף דירות לא מכורות, בשעה שמדי שנה נמכרות 65-60 אלף דירות", מציין שמחון ותוקף את הטענה המוכרת לפיה הבעיה בשוק הדירות היא מחסור בהיצע. "מלאי הדירות הלא מכורות מספיק ליותר משנה של מכירות. מצד אחד את רואה שיש עלייה מטורפת במלאי הדירות הלא מכורות. מצד שני המחירים נורא גבוהים ואנשים מאוד מתקשים. הביקוש מאוד נמוך או נמוך יחסית לתקופות קודמות, והמחירים לא יורדים. יש בזה משהו לא סביר".
היתה סוג של ירידת מחירים, כי הקבלנים נתנו מבצעי מימון שעכשיו הוגבלו. הצוות בחן את הטענה שלך שהבנקים הם שאמרו ליזמים לא להוריד יותר מדי את המחיר - ולא מצא לזה עדויות חד משמעיות.
שמחון: "נכון, אין אקדח מעשן. זה לא שאנחנו יודעים שקבלן דיבר עם בנק ואמר לו 'אני רוצה להוריד את המחיר' והבנק אמר לו לא. זה אין לנו עדויות ישירות כאלה. אבל אנחנו יודעים שכמעט בכל החוזים בין בנקים לקבלנים יש סעיף שאומר שאם הקבלן רוצה להוריד את המחיר, אם הוא רוצה לתת לך הנחה כשאת באה לקנות דירה - הוא צריך לבקש אישור מראש ובכתב מהבנק".
לא נמצאו הוכחות להרבה בקשות לאישורים כאלו ובכל מקרה תצא הנחיה שאומרת שאסור לבקש את האישור הזה.
שמחון: "ברגע שהפרקטיקה הזאת תעלם אני מעריך שנתחיל לראות ירידה במחירי הדירות. אני כמובן מסתכן כי אף אחד לא נתן לי כדור בדולח, אני מעריך שזה יהיה באזור ה-10% במהלך השנה שנה וחצי הקרובות. זה המון, וזה ודאי לא היה ב-20 השנים האחרונות - אבל אני חושב שהמחירים עלו לרמות כאלה שיש סיכוי מאוד טוב שהם יירדו בצורה משמעותית".
"להתחיל בהפחתת מיסים"
היעדר ההתמודדות עם מחירי הדירות הגבוהים אינו הביקורת היחידה על המדיניות הכלכלית של הממשלה. גם יו"ר ועדת הכלכלה וחבר הליכוד חה"כ דוד ביטן הודה כי הממשלה לא עושה מספיק נגד עליות המחירים. "אנחנו לא מטפלים ביוקר המחיה ולא עושים את מה שצריך כדי שהנטל על האזרחים הפשוטים", אמר לאחרונה ביטן ב"תוכנית חיסכון".
יש מלחמה ומציאות ביטחונית קשה - ועדיין זה נראה שיוקר המחייה זה הדבר האחרון שמעניין את הממשלה.
שמחון: "זה לא הדבר האחרון. בכל זאת העברנו בזמן מלחמה את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אני מודה שקיוויתי שנראה את התוצאות הרבה יותר מהר. אני עדיין מקווה שבמהלך הזמן נראה את זה. עם זה אני חייב להודות שבגלל הוצאות המלחמה נאלצנו להטיל מיסים שהם לא טובים ליוקר המחייה. העלאת המע"מ, שדרך אגב יודעת שאני התנגדתי אליה אבל בנק ישראל מאוד תמך ומשרד האוצר מאוד תמך".
יצרני המזון מנצלים את ההזדמנות כי הם רואים לממשלה לא אכפת.
שמחון: "היצרנים המתוחכמים מסתכלים ואומרים הממשלה מעלה מחירים, אז היא בעצם יוצרת איזה מסך עשן שמאפשר להם להעלות מחירים. הדבר הנוסף הוא שיש ואני חושב שאותם יצרנים גדולים וספקים גדולים ניצלו את המצב הזה, ומאחורי מסך העשן של העלאת המע"מ הם גם העלו מחירים.
"אנחנו שומעים את הציבור, ומבינים שנושא יוקר המחיה מאוד גבוה בסדרי העדיפויות של הציבור, ואני משוכנע שהממשלה תתגייס לנסות להוריד את המחירים. ההמלצה שלי להתחיל בהפחתת מיסים".
איך תפחיתו מיסים עכשיו? הממשלה עומדת על 5% גירעון ועוד צריך לכסות את הוצאות המלחמה עם איראן. מאיפה יבוא הכסף?
שמחון: "זה בדיוק מה שאומרים לי במשרד האוצר ובבנק ישראל. אבל רק כדי לשים את הדברים בפרופורציה, הגירעון של מדינת ישראל יותר נמוך מהגירעון של המדינות שעכשיו מאיימות להכיר במדינה פלסטינית, ולהן אין הוצאות מלחמה. אנחנו מאמינים שעכשיו ההוצאות האלה יירדו - ולכן הגירעון יירד".