מתווכי הנדל"ן בתל אביב וגוש דן, הרבה פחות עסוקים בימים האחרונים: על רקע הפגיעות הישירות בבניינים ובתים במרכז – החל מתל אביב, המשך בבת ים, ראשון ופתח תקווה וכלה בהרצליה – מתעניינים רבים נכנסו ל'הולד". עם זאת, מתווכים מציינים כי מי שיצאו מהמשוואה בימים האחרונים, הם בעיקר המשקיעים, בעוד מי שמחפשים דירה למגורים, ממשיכים להיות פעילים.

"אנשים עדיין רואים דירות, אם כי בווליום הרבה יותר נמוך. פגישה עם לקוחות התבטלה בעקבות אזעקה, וחוזה שהיה אמור להיחתם, נדחה מאחר שהן הלקוחות והן עורכת הדין, תקועים בחו"ל" מספר רון לנדסמן, מרשת הנדל"ן לנדסמן. "יש גם מקרים קיצוניים במיוחד. לקוח שלי שמוכר את ביתו בראשון לציון, שנפגע במטח ציין בשמחה, שהבית ישופץ על ידי המדינה והמחיר יעלה. אז יש גם את המקרים האלה".

"אנחנו עדיין מראים דירות, אם כי בהיקף נמוך מהרגיל" מאשרת גם שירלי ורנר, הבעלים של רימקס אושן. "בימים ראשון ושני מיד לאחר פרוץ המלחמה עוד הראנו 11 דירות. אמנם, לא היו חתימות, אך מצד שני אין גם ביטולי חוזים".

"נראה לי דווקא שעד כמה שהמצב קשה כרגע, הוא מייצר אופטימיות לעתיד טוב יותר. לדוגמה, יש לנו טיוטת חוזה על דירת יוקרה באחד מהמגדלים בתל אביב, באזור שדי חטף. הקונה הוא תושב חוץ, ולמרות המצב הוא שלח לנו הודעה שהוא ממשיך ורוצה לחתום. כנראה מעדיף טילים על האנטישמיות שיש במדינה שלו", היא משערת

לא מחפשים דירות בערים עם בנייה ישנה

ומה קורה באזורים אחרים שנפגעו, כמו פתח תקווה,  בני ברק, רמת גן ובת ים? המתווך אילן אמיר, הפועל ברמת גן, גבעתיים ותל אביב, מציין כי כמעט כל הפגישות שנקבעו לו בימים האחרונים,בוטלו. לדבריו, מוקדם עדיין להבין את המגמה, בתום ימים ספורים בלבד, ואולם אפשר לראות כבר מזה זמן מה, שהמשקיעים ב"הולד". לעומתם, "אלה שמחפשים דירה למגורים ימשיכו לחפש כי יש להם מיליון שקל בבנק והם רוצים לעשות איתם משהו".

לדברי המתווך, משה ברודנר, הפועל בבני ברק וגבעתיים, הדרישה הגבוהה לדירות עם ממ"ד, שהחלה עם מלחמת חרבות ברזל, זינקה כעת בעשרות אחוזים. תופעה נוספת שהוא מצביע עליה, היא עליית המוטיבציה בקרב בעלי מגרשים עם זכויות בנייה, כמו בתים ישנים בסביבה של בנייה רווייה, לממש את זכויות הבנייה שלהם, שכן היזמים כיום שמרנים יותר. באשר למשקיעים, הוא אומר, הרוב מוחלט מתעניין בדירות שנמצאות במסגרת כלשהי של התחדשות-עירונית, ומוכנים לשלם על כך את הפרמיה הנדרשת.

גם בבת ים, מתווך ותיק מספר כי המצב כרגע "בבחינת 'שב ואל תעשה'". לדבריו, "90% מהדירות בבת ים הן ללא ממ"ד, והמקלטים מאוד מוזנחים. הדיירים משתמשים במקלטים כמחסן, וכל דייר מאחסן שם את ה'זבל' שלו. כשמבקשים מהם לפנות, זה לא קורה. אנשים לא מתנהגים בנורמטיביות."

לדבריו, מחירי דירות בפרויקטי התחדשות עירונית בבת ים (שכאלה יש בעשרות), נסקו למחירים לא הגיוניים, ואנשים לא ממהרים לרכוש.

לעומת זאת מוטי גואטה, ממשרד תיווך "דירות גואטה" בפתח תקווה מספר שאצלם עדיין מראים דירות, גם בימים אלה, וזאת למרות שבפתח תקווה הייתה פגיעה ישירה ואף נהרגו תושבים. "מה שכן, הפגישות  נקבעות בשעות מוקדמות  של הצהריים. אם פעם היינו מקיימים פגישות גם ב-8 בערב, היום לא קובעים לשעות מאוחרות מ-7 בערב. אני גם רואה תופעה של צעירים שחזרו לבית ההורים, הממוגן, והוא מניח שהדרישה לדירות עם ממ"ד, שעלתה מאז ה-7 באוקטובר, תמשיך ותגדל".

נזקי הבית שנפגע בפגיעה הישירה בפתח תקווה
פתח תקווה: למרות ההרס הביקוש נמשך

"האפקט של המלחמה באיראן לא דומה לאפקט של שני המשברים הקודמים בשנים האחרונות: הקורונה, וה-7 באוקטובר" אומר טל קופל, מנכ"ל מדלן. "התגובה המיידית בשני המשברים הקודמים הייתה קיפאון, שהפך להתעניינות מוגברת בדירות שמתאימות יותר למצב (דירות עם מרפסת או חצר בקורונה, ודירות עם ממ"ד אחרי ה-7 באוקטובר). עכשיו, בו ביום החלה המלחמה, אפשר היה לראות זינוק חדש בחיפוש דירות עם ממ"ד. היקף חיפושי דירות עם ממ"ד, הכפיל את עצמו בתוך יממה, ועומד כעת על רמה גבוהה פי 4 מאשר ביום שלפני מלחמת חרבות ברזל".

לדבריו, ניתן לראות עלייה חדה גם בהתעניינות בדירות חדשות, שהן כמובן ממוגנות. "רואים זאת לא רק במספר החיפושים אלא גם ברצינות הקונים, שמשאירים פרטים ומבקשים ליצור קשר מידי עם היזמים".

בתוך כך, שר הפנים, משה ארבל, הינחה את הרשויות לתת טופס 4 (תעודת גמר) לפרוייקטי מגורים שבהם דירות עם מרחבים מוגנים, וזאת גם אם לא הושלמו כלל התנאים בתקנות הרישוי. הדבר נועד בכדי לספק מרחבים מוגנים למספר גבוה ככל האפשר של אזרחים. ארבל הינחה הבוקר לכנס את המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בכדי לאשר הוראת שעה ברוח זו. לדבריו,מדובר באלפי יחידות דיור המספקות מרחב מוגן.

כבר כיום, רשות מקומית רשאית לתת תעודת גמר כן אם לא הושלמו כל תנאי ההיתר במועד הגשת הבקשה. ההחלטה של ארבל,מבקשת להפוך את הסמכות מרשות לחובה.