"מפעל חיים קרס ונשרף": כך נראה מכון ויצמן אחרי פגיעת הטילים

הפרופסורים במכון ויצמן ‫לא רגילים להיות בכותרות. בשפיץ של המדע הישראלי, ‫הם מקדישים את החיים שלהם ‫למחקרים פורצי דרך, למען כולנו. במקום הזה, שמייצג את מי שפועל ‫כדי להפוך את העולם למקום טוב ובריא יותר, פגעו בלילה השלישי ‫של מלחמת 12 הימים ‫שני טילים מאיראן, ‫כל אחד מהם עם קרוב לחצי טון חומר נפץ. "‫הלב שלנו קצת שבור כרגע, ‫כמו שאתה יכול לראות. ‫שבור מטיל, אבל אנחנו נתקן אותו", אומר פרופ' אלדד צחור, חוקר במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

אחרי קצת יותר מחודש, "אולפן שישי" מקבל הצצה בלעדית ‫ל"גראונד זירו" של מכון ויצמן - ‫לבניינים שנהרסו, למעבדות שנשרפו, למחקרים של שנים שירדו לטמיון. "פעם חשבנו שיש לנו צרות, ‫היום יש לנו צרות אחרות", אומר פרופ' ערן סגל, מומחה לביולוגיה חישובית במחלקה למדעי המחשב במכון, שמוכר לכולנו היטב מתקופת הקורונה. "‫עד שאתה לא מסתובב ורואה ‫את ההרס של טיל אחד, ‫אתה לא מבין מה בעצם נזק שטיל אחד ‫יכול לעשות. זה מטורף".

את נשיא מכון ויצמן פרופ' אלון חן וסגנו פרופ' רועי עוזרי פגשנו בשעת בוקר מוקדמת – דווקא בים. "זה טוב למוח", אומר חן. "‫טוב לרמות הלחץ, הסטרס". אחרי כמה דקות בקייק ‫וגלים גבוהים כאלו, ‫אני מגלה שצריך להיות כנראה ‫פרופסור במדעי המוח ‫כדי לא לעוף למים.

• תיעוד: רגע פגיעת הטיל האיראני ברחובות

מאוחר יותר אנחנו מגיעים לבניין הפגוע של המכון לחקר הסרטן ‫של מכון ויצמן.

פרופ' חן: "שני טילים פה ותראה את ההרס".

עדיין יש את הריח של הפלסטיק השרוף...
"זה גראונד זירו. ‫יש פה יותר מ-20 מעבדות, וזה המקום המרכזי ‫שאיבדנו בו ידע. ‫מדעניות ומדענים שמפעל החיים שלהם ‫קרס ונשרף. זה עצב ותסכול. דמעות ממש. בכי".

"זו הייתה בעצם המעבדה שלנו", מספרת פרופ' יפעת מרבל, אחת החוקרות בבניין למחקר ביולוגי, שנפגע באופן קשה באותו לילה. "10 שנים זה היה המשרד שלי. ‫אתה יכול לראות עדיין את הציורים ‫על הלוח לתכנוני ניסויים. ‫אין מה להגיד, כשנכנסים לפה ‫יש פשוט צמרמורת". עם זאת, היא מבהירה: "נושמים עמוק, הכול רועד, ‫וחושבים, קדימה".

"האינסטינקט היה ‫להיכנס"

‫נחזור חמישה שבועות אחורה, ‫אל הלילה שבין 14 ביוני ל-15 בו. ‫כמה רגעים אחרי שפוגעים כאן ‫שני טילים, ‫לקבוצת הוואטסאפ של המדענים במכון, שרובם מתגוררים כאן במתחם, ‫מתחילות לזרום תמונות ‫של הבניינים הבוערים. "‫03:00 בבוקר, ‫אנחנו גם גרים פה בקמפוס, ‫הרעד היה מטורף", מסביר פרופ' צחור. "הסתכלתי על זה ‫בוואטסאפ, ו‫כתבתי לקבוצה: '‫חברים, אין לנו יותר מעבדה'. ‫הבת שלי עם שני הנכדים היו בבית. ‫רצנו לפה עם הנכד. לא ‫תיארתי לעצמי שכל המכון נראה ככה".

"‫אני רואה את הבניין בעצם עולה באש, בתוך שנייה אני מבין שבעצם ‫מדובר בבניין שלנו, ‫בכל העבודה שלנו", מספר פרופ' סגל. "‫‫אתה קודם כל לא חושב, ‫אתה הולך להציל את הדוגמאות שלנו. ‫יש לנו פה דוגמאות, ‫אנחנו בתחום של בינה מלאכותית, ‫מתעסקים במחקר על 30 אלף אנשים. ‫יש לנו מקררים עם עשרות אלפי דוגמאות", הוא מסביר. ‫"נכנסים לפה עם מסכות, ‫כי הכול היה עשן, מכבי אש, ‫עוד הכול בער פה". פרופ' מרבל מבהירה: "האינסטינקט של כולנו היה פשוט ‫להיכנס ולהציל את מה שאפשר".

‫רצתם להציל את המחקרים שלכם, ‫כמו להציל את הילדים.
‫"זה כמעט כך".

תני לי דוגמה שאני אבין מה הלך כאן.

פרופ' מרבל: "‫היה לנו לצורך העניין ,‫איסוף של דוגמאות קליניות‫ מאנשים שחולים באלצהיימר, ‫בטרשת נפוצה, בגליובלסטומה, ‫שזה סרטן מאוד מאוד אגרסיבי במוח, ואספו לנו נוזל חוט שדרה ‫מהאנשים האלה לפני אבחון. ‫כשהם הגיעו, כשהיה להם איזה כאב ראש ועוד לא ידעו מה יש להם. ‫היו לנו כאלה מעל 20 דוגמאות".

‫

‫מה יש לאיראנים ממכון ויצמן?
"‫זו שאלה טובה, הם ללא ספק ‫ציינו שזה היה מכוון, הם כן כיוונו לפה. ‫אני חושב שהם רצו בסופו של דבר ‫לפגוע במקום שנתפס במדינת ישראל ‫כמגדלור של המדע".

‫כמה אנשים יש פה ביום עבודה?
"‫לפחות 250–300 אנשים עובדים ‫בבניין כזה".

‫מזל גדול שהוא לא היה מאוכלס ‫באותו רגע.
"‫בהחלט, כי זה היה אמצע הלילה, ‫שמכון ויצמן מתחלק לאזור המדעי שלו ולאזור המגורים. ‫שני הטילים נפלו בצד המדעי. הנזק הוא אדיר, ‫בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל".

"התרומה שלנו למדינה היא אדירה"

‫בימים הראשונים שאחרי הפגיעה ‫הגיעו לכאן ראש הממשלה, ‫שרת המדע והחדשנות, ‫שר החינוך ועוד בכירים. ‫ביום שאנחנו היינו כאן, ‫ביקר מבקר המדינה. ‫כולם הבטיחו לסייע ‫בשיקום מכון ויצמן. ‫אבל כמו כל דבר בישראל, ‫גם כאן - בינתיים זה רק הבטחות, ‫וכך מכון המחקר היוקרתי החשוב הזה ‫נאלץ לגייס תרומות. "במהלך הביקור, כן ‫הייתה המון אמפתיה", מסביר פרופ' חן. "‫מאז יש פחות קשר, ‫אבל אני מקווה שזה יגיע. ‫התרומה שלנו היא אדירה. ‫הציבור יודע את זה, ‫אני חושב שגם מקבלי ההחלטות יודעים את זה. ‫הדבר הזה חייב להיות מתורגם ‫בסופו של דבר לתמיכה".

‫כמה תקציב אתם מקבלים מהמדינה?
"אנחנו מקבלים 20 אחוזים".

רק 20%?
"‫20% מהתקציב התפעולי ‫של כל מכון ויצמן. האוניברסיטאות מקבלות בסדרי גודל של 70%, ‫ויש בהן שכר לימוד. ‫למכון ויצמן גם אין שכר לימוד, אז..."

וישיבות גבוהות?
"‫אין לי מושג, ‫אבל אני בטוח שזה יותר מ-20%".

"בסוף, המדע זה בשביל כולנו"

‫אז בדקנו, רוב תקציב הישיבות - ‫מעל 50% - מגיע מתקציב המדינה, ‫אז אלוהים מאוד מעניין את הממשלה. ‫והמדע? "‫אני חושב שמכון ויצמן הוא המקום האחרון ‫שאפשר להתייחס אליו כאל מגדל שן", אומר נשיא המכון. "‫אני לא חושב שאנחנו מורמים מעם, ‫אני חושב בסופו של דבר ‫שאנחנו עושים מדע שהוא מדע ‫לטובת האנושות, לטובת עתיד האנושות".

"‫אני דור ראשון להשכלה גבוהה", מבהיר פרופ' חן, "אני כבר 30 שנים פה. ‫אני לא חושב שאנחנו, המדענים פה, שונים ‫מכל אזרח או אזרחית אחרת ממדינת ישראל".

‫אני אשאל אותך על הציוץ המפורסם ‫של מי שמתיימר להיות פטריוט ישראלי: 'הקדוש ברוך הוא - 1, מכון ויצמן - 0'.
"אנחנו לא בתחרות עם הקדוש ברוך הוא. ‫יש פה המון אנשים מאמינים שעובדים ‫ועושים פה מדע מבוקר עד לילה. ‫אני חושב שהציבור בישראל מבין ‫את התרומה האדירה של מכון ויצמן לזה".

‫אבל אנשים לקחו את זה ללב.
"אנשים, נכון, נכון. ‫יש אנשים שנפגעו מהאמירה הזאת". פרופ' מרבל אומרת כי "‫האמירה הזאת הייתה כל כך לא במקום ‫ביום שאיבדנו שנות מחקר. ‫אנחנו לא פחות ציונים, ‫לא פחות יהודים".

"‫זה שיש פה גם קבוצות ששלחו לי ‫ציוצים כאלה ואחרים של שמחה לאיד. ‫אני חייב להגיד, אני לא מבין את זה, ‫אבל זה קומץ", אומר פרופ' סגל. "‫אני אפילו לא מאמין שאנשים האלה ‫מאמינים במה שהם אומרים, כי בסוף המדע זה בשביל כולנו".

אתה מומחה לחקר המוח, ‫בעיקר בענייני סטרס. מדינה שלמה בסטרס כל כך הרבה זמן, איך זה משפיע? ‫עד כמה זה פוגע בבריאות?
פרופ' חן: "‫זה משפיע. סטרס, לחץ, זה ‫אולי הגורם הסביבתי ‫שהכי משפיע על הבריאות שלנו. אם אתה משווה שנה או עשרה חודשים ‫לפני או אחרי 7 באוקטובר, ‫אתה רואה עלייה דרמטית בחרדה, ‫בדיכאון, בהפרעות אכילה. ‫גם מחלות מטבוליות, מחלות לב, ‫גם מחלות אוטואימוניות, ‫מחלות של מערכת החיסון".

פרופ' סגל: "‫המדע זה בשביל כולנו, ‫וכל המדע שאנחנו עושים משרת אותנו, ‫כולל אגב גם את העם האיראני. ‫המדע שאנחנו עושים גם משרת ‫את העם האיראני ‫ששלחו לפה את הטילים ‫נגד המדענים שלנו".

70% ירידה בתקציבים מאירופה

כל הדברים החשובים שחוקרים כאן ‫עולים כסף, והמון. ‫חלק ניכר ממנו, כ-90%, ‫מגיע מקרנות מחקר ‫באירופה ובארצות הברית. ‫והנה משהו שלא מספיק מדברים עליו - ‫ההשלכות הדרמטיות של המלחמה בעזה, ‫של התמונות הקשות שיוצאות משם, ‫על מעמדם ועבודתם ‫של המדענים הישראלים. "‫בשנים האחרונות יש לנו ‫הרבה פחות מענקי מחקר, אנחנו רואים גם ירידה מאוד משמעותית, ‫גם אצלי במעבדה, ‫אבל גם בהרבה מעבדות אחרות", מסביר פרופ' סגל.

‫פשוט מקצצים לכם בתרומות, בתקציבים, ‫בגלל המלחמה בעזה?
‫סגל: "התדמית של ישראל, זה לא סוד, ‫התדמית מאוד נפגעה. ‫אתה לא מקבל מייל שאומר '‫אנחנו לא רוצים לתת לך תקציב ‫בגלל מה שקורה בישראל', ‫אבל אתה מבין שסטטיסטית ‫זה לא אירוע שאפשר להסביר אותו. דרך אגב, גם אתה מקבל ‫גם מיילים בסגנון הזה. הירידה הזאת בתקציבים, ‫אני חייב להגיד לך, אפילו לא משנה מה הסיבה, ‫אבל אם לא תהיה פה התערבות ‫שבה אנחנו נקבל תקציבים הרבה יותר גדולים לעשות מחקר, ‫תהיה וכבר יש פה ‫פגיעה מאוד-מאוד משמעותית במדע".

כמה זה ירידה בתקציב? ‫באחוזים?
"ירידה דרמטית מאוד. 70% בתקציבים האירופיים. ‫ירידה של 70% בתקציבים ‫שישראלים מקבלים מהאיחוד האירופי".

‫כלומר, המלחמה פוגעת במחקר.
"כן. צריך לפצות על הירידה הזאת ‫כדי להחזיר את המדע למה שהוא היה, ‫ואני אגיד, צריך אפילו ‫להעלות את התמיכה מעבר למה שהיא הייתה, ‫כי בסוף המדע זה מה שמייצר ‫את העוצמה שלנו בבריאות, בכלכלה, ‫בביטחון, בהיי-טק, מפה זה מתחיל".

תחקיר: נוי ברכה