בזמן שגובה הלהבות מתחיל לרדת בהרי ירושלים, לא רחוק משם מתחממת לה גזרה אחרת - פתיחת כנס הקיץ בכנסת. על הפרק שורת סוגיות מאתגרות במיוחד לקואליציה בראשות בנימין נתניהו: אם נדמה היה לאחר העברת התקציב שהממשלה הרחבה, בעקבות הצטרפותו של גדעון סער לליכוד וחזרתו של איתמר בן גביר לממשלה, תמלא את ימיה בקלות - הקולות שנשמעים בימים האחרונים מעלים בכך ספק.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
נתניהו אולי רגוע מכך שהתקציב עבר, אך החרדים ממש לא. הם מבקשים לדעת מה יעלה בגורלו של הפטור מגיוס, ואם יאושר החוק השנוי במחלוקת כבר בקיץ הקרוב: מדובר בכנס קצר של כחודשיים שלאחריו הכנסת תצא לחופשה ארוכה, מה שמסביר את הדחיפות מבחינת המפלגות החרדיות - שלא יסתפקו הפעם בעוד משככי כאבים בדמות תקציבים או חלופות שאינן פוטרות את החרדים מגיוס בפועל.
ברקע כל זאת מרחף הצו על-תנאי שהוציא בג"ץ השבוע נגד הממשלה, בדרישה לנמק מדוע לא נשלחים צווי גיוס נוספים לחרדים לפי צרכי הצבא, ומדוע לא מופעלות סנקציות אישיות כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס, אך לא מתייצבים.
לא רק החרדים לא מרוצים. גורמים בקואליציה, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, מרבים לדבר לאחרונה על רצונם להחיות את המהפכה המשפטית וחוקיה השונים. אותם גורמים סבורים שהממשלה יציבה ובשלה בשלב זה לקדם חבילת חוקים, ובראשם החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית - שתהליך הדחתה עדיין על הפרק.
לוין התבטא השבוע בכנס של ההסתדרות הלאומית והסביר שהקואליציה לא תוותר על ניצחון במאבק שלה מול מערכת המשפט: "מי שיהיה נחוש, ינצח במאבק הזה. אנחנו צריכים סבלנות, מה שבנו פה בעשרות שנים לוקח זמן לפרק", אמר שר המשפטים. גם בחקיקה בנושא הגיוס וגם בחוקי המהפכה המשפטית, הקואליציה צפויה להיתקל בהתנגדויות מבית ומחוץ.
עוד בנושא:
- הצעות החוק הנפיצות שהקואליציה צפויה לקדם
- מו"מ חשאי בין נתניהו לחרדים: תגמול כספי בתמורה לדחיית חוק הפטור מגיוס
- דיון סוער בוועדת החוקה: היועמ"שית הגיבה, חברי כנסת איימו בחקירה
ואחרי כל אלה, הסוגיה המרכזית שאי אפשר להתעלם מתקיעותה היא המלחמה בעזה. הממשלה בפני צומת דרכים גורלי בעניין ניהול המלחמה והמשכה, בצל חוסר האופק במשא ומתן מול חמאס. המתווכות, ובמיוחד מצרים, מנסות לייצר אווירה חיוביות, אך בממשלה מצננים את האופטימיות ודוחים על הסף כל עסקה שתוביל לסיום המלחמה. אי ההסכמה על סיום המלחמה מצד ישראל מחייב נקיטת צעדים במקביל, למשל לדאוג לכניסת סיוע הומניטרי שכבר חודשיים לא נכנס לרצועה, עד כדי כך שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוחץ על נתניהו להחזיר את אספקת הסיוע.
גם כאן אין הסכמות בתוך הדרג המדיני עצמו ומול הדרג הביטחוני: הרמטכ"ל אייל זמיר, שכבר הצהיר בפני שרי הקבינט שהצבא לא יחלק את הסיוע, נדרש להתמודד עם השאיפות של בן גביר ושל בצלאל סמוטריץ' להחלת ממשל צבאי מלא על עזה. ממשל כזה, גם אם לא מצהירים עליו מראש, יגיע בבוא העת בתרחיש שבו הצבא ייקח על עצמו את האחריות האזרחית המרכזית כעת ברצועה - חלוקת הסיוע ההומניטרי.
לא ברור עד לרגע זה מה עמדתו של ראש הממשלה נתניהו בעניין, שממשיך לשתוק אל מול הצהרותיהם של שר האוצר והשר לביטחון לאומי בממשלתו. שתיקתו של נתניהו נובעת בעיקר מהרצון לא לעורר מחלוקת עם טראמפ, שדחק בשבוע שעבר בנתניהו: “אמרתי לו להתנהג יפה לעזה ולדאוג שמזון ותרופות ייכנסו לרצועה", אמר בשיחה עם עיתונאים.
אסור לשכוח שטראמפ גם יבקר החודש בסעודיה, והוא זקוק להישג מדיני - ולו קטן - במפרץ הערבי בעניין המלחמה על עזה. הסעודים מצפים לשמוע בשורות טובות בעניין החתירה לסיום המלחמה והסבל של העזתים, כדי לספק את דעת הקהל הערבית בכלל והסעודית בפרט. אך לא פחות חשוב מכל, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי לשים את כל כובד המשקל שלו ושל השקעותיו במטרה לשכנע את טראמפ לחתום על הסכם היסטורי, שיספק לריאד ברית הגנה עם וושינגטון ויאפשר לה לקדם פרויקט גרעין אזרחי. נכון לרגע זה, ישראל לא חלק מכל עסקה כזאת.
הסעודים מתיישרים עם המסרים של טראמפ בעניין האיום של איראן השכנה: הם נוטים יותר מאי פעם לקבל הסכם של איראן עם ארה"ב לגבי הגבלת היכולת הגרעינית שלה, במיוחד לאחר הבלימה האמריקנית לכל פעולה צבאית של ישראל נגד איראן, גם אם רק לבינתיים. הסעודים חוששים מתרחיש שבו מתקפה על איראן מצד ישראל או ארה"ב תהפוך את מתקני האנרגיה שלהם ליעד תקיפה של תגובה איראנית, שיתקשו להסב נזק ישיר לתוקפת עצמה ויעדיפו לתקוף את בנות הברית באזור - מי אם לא סעודיה והאמירויות.
זאת הסיבה שבריאד דוחפים כעת לפתרון מהסוג שמציע בן סלמאן. כמו כן, הסעודים מבינים היטב את הלך הרוח של טראמפ (כל עוד לא התהפך): טראמפ הדגיש ממש לאחרונה כי "הנושא האיראני הולך טוב. אנחנו דנים עם איראן ברמות הכי גבוהות, ואני מקווה שנוכל לעשות זאת (הסכם)", ואף ציין שהוא מוכן להיפגש עם ח'אמנאי - אך מנגד שר ההגנה האמריקני איים על איראן ש"תישא בהשלכות" על תמיכתה בחות'ים, וסבב השיחות שתוכנן לסוף השבוע נדחה.
אי אפשר לתאר את המצב של ממשלת נתניהו במילה אחרת מלבד תקיעות. הממשלה תקועה ותוקעת איתה מדינה שלמה בהיעדר החלטה לגבי עתיד המלחמה בעזה והחטופים, וביחס לעסקה הגדולה ביותר שיכלה להשיג ישראל מול העולם הערבי - נורמליזציה עם סעודיה - וזאת לצד היעדר אסטרטגיה בסוגיית הגרעין האיראני. ישראל לא מצליחה לרתום את טראמפ למתקפה והיא גם לא שותפה לקבלת ההחלטות לגבי כל הסכם, טוב או רע, שיתגבש בעתיד מול איראן.
מתברר שהטקטיקה הידועה של נתניהו לקנות זמן ולדלג ממשבר למשבר כדי למזער נזקים, לא כל כך מביאה תוצאות. קניית הזמן של נתניהו גם לא משתלמת פוליטית ולא מרוממת אותו ואת המחנה שלו בסקרים, ובלי הישג משמעותי באף אחת מהחזיתות הפתוחות - זמנה של הממשלה הולך ואוזל.
