התיק הזה היה פתוח כמעט 40 שנה. היעלמותו של הנער ניסים שטרית, אז רק בן 16, נשארה בגדר תעלומה. ניסים הוגדר נעדר בשנת 1986 ומאז לא נודע מה עלה בגורלו. מיד לאחר ההיעלמות התמקדה חקירת המשטרה בחשוד ושמו מייק, שנצפה בחברת ניסים זמן קצר לפני הרצח ועזב את הארץ. אך מייק התגלה כחף מפשע והתעלומה עומדת בעינה.
מאז ההיעלמות הקדיש מאיר שטרית, אחיו הגדול של ניסים, את חייו לניסיון לשפוך אור על מה שעלה בגורלו. "שבוע אחרי שניסים נעלם – כבר פיצחתי את התיק", אומר מאיר. "יצאתי לחקירה עצמאית ואחרי שבוע כבר הגעתי לקבוצה שחטפה את אחי: משמרות הצניעות של אליעזר ברלנד. אחי קיבל מכות מקבוצה של אברכים, וכשהוא חזר הביתה הוא נתן לי את השמות של כל המעורבים. בפעם הבאה שניסים פגש אותם – הוא כבר לא חזר. אבל לי לא הייתה שום 'ראיית זהב' כדי לקשור את החבורה הזו להיעלמות של אחי, והחקירה של המשטרה הלכה לכיוון אחר". ואז, יום אחד, אחרי שנים, קיבל מאיר שיחת טלפון מהעיתונאית שני חזיזה – ומשם נסללה הדרך לפתיחת תיק החקירה מחדש.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רק בשנת 2021 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שני מעורבים שהודו ברצח: בנימין זאבי וברוך שרביט. זאבי, בנו של השר לשעבר רחבעם (גנדי) זאבי, הגיש ערעור על ההחלטה בטענה שחלה התיישנות על העבירה. בשנה שעברה קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את הטענה והאישום נגד זאבי בוטל. בפרקליטות הגישו ערעור לבית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה וקבע כי ההתיישנות לא בתוקף – בנימין זאבי יעמוד לדין על רצח.
"יום התשלום יגיע בסופו של דבר"
"אני מגיע עכשיו לכל הדיונים כדי לוודא שייעשה משפט צדק ושלא תהיה עוד מריחה של הזמן", מספר מאיר, אחיו של ניסים ז"ל. "השבוע קיבלנו הודעה שהדיון של זאבי נדחה לסוף יוני", הוא אומר בצער, "אני רוצה לומר לרוצחים ולאשמים שלא עומדים לדין בגין התיישנות: יש בורא עולם. כל אחד יגיע בסופו של דבר ליום התשלום".
מהדיונים שהתקיימו עד כה בבית המשפט נראה שעורכי הדין של הנאשמים נוקטים טקטיקה של משיכת הזמן. "כל תוכנית ההגנה של זאבי היא למשוך זמן, ובחקירות שלו הוא שתק", אומר מאיר. "החשד שלנו, שמבוסס על עדויות בחקירה, הוא שאחד החשודים השמיד את הגופה של ניסים במפעל בשר בבת ים. אין לי קבר לעלות אליו ולהתאבל על אחי".
ארבע שנים חלפו מאז הפכה החקירה הסמויה לגלויה, שני כתבי אישום הוגשו, אך המשפט מתקדם בעצלתיים: "למדתי שטחנות הצדק טוחנות לאט מאוד", אומר מאיר. "אין לי מה להגיד – הרצח היה ביוני 1986, ועכשיו יוני 2025 – כמעט 40 שנה לאחר המקרה ועדיין לא התחלנו את הדיון. אף אחד לא יודע לומר לי כמה זמן זה עוד יימשך. אני בן 66, אבא שלי נפטר שנה ורבע אחרי הרצח, אימא שלי נפטרה לפני שבע שנים. ועדיין כואב לי הלב על כך שלא יהיה קבר לאחי, זה מדיר שינה מעיניי ומנוחה מנפשי".
"הבנתי שסיפור הרצח לא מופרך"
שני חזיזה, יוצרת ובמאית הסרט "רב הנסתר" שהופק בעבור כאן 11 מספרת כיצד התחיל הכול. "עבדתי על סיפור שקשור להטרדות מיניות בקהילה של אליעזר ברלנד. בזמן העבודה על התחקיר נחשפתי בפעם הראשונה למידע שנשמע לי כמו שמועה, אבל משהו בתחושת הבטן שלי הרגיש שזה אמיתי. צללתי לארכיונים והתחלתי לדבר עם אנשים במעגלים רחבים סביב קהילת שובו בנים. הסתובבתי ברחוב החומה השלישית בירושלים (מרכז הקהילה – ע"ט), התחברתי לכל מיני אנשים ולאט-לאט הנושא התגלגל".
"מהר מאוד הבנתי שסיפור הרצח של ניסים שטרית אינו מופרך כל כך. החשודים הם אנשים שחלקם מנהלים כיום מסלול חיים נורמטיבי. כלכלן, עורך דין, אלוף שחמט בצעירותו. אנשים שהגיעו ממשפחות מכובדות. אלה אנשים שנשאבו לקהילת שובו בנים ומצאו את עצמם מעורבים ברצח".
במהלך התחקיר הגיעה חזיזה למידע חשוב בנוגע להיעלמות ניסים שטרית. "השגתי 'אקדח מעשן', לא יכולתי להשתמש בו, אבל ידעתי שהסיפור נכון. כדי שלא לפגוע באנשים שעזרו לי, לא יכולתי לחשוף מיד את המידע. הרחבתי את המעגל וכך מצאתי את הקשר לרצח של אבי אדרי ז"ל".
"החשוד היחיד בשני התיקים"
עם פענוח תיק הרצח של ניסים שטרית פוענח גם הרצח של אבי אדרי ז"ל, שנעדר מאז שנת 1990. המעורבים בפרשה העידו שגם במקרה הזה, משמרות הצניעות של ברלנד הם הזרוע המתכננת והמבצעת של הרצח האכזרי. "ברוך שרביט הוא היחיד שהיה חשוד בשני התיקים ושחזר גם את המקרה של אבי אדרי ז"ל", מתארת חזיזה. "אספנו פריטי מידע וביצענו הצלבות. מהר מאוד הבנתי שהמקרה הזה היה – ומי שעל פי החשד עומדים מאחורי הרצח הזה הם חברי משמרות הצניעות. השאיפה הייתה להביא כמה שיותר עדויות".
"עבדנו מתחת לרדאר. בשלב מסוים הבנתי שיש חמישה אברכים משובו בנים שהיו מעורבים במעשה הרצח של אבי אדרי. הטענה הייתה שהוא ניהל רומן מחוץ לנישואים, וברלנד נתן הוראה לסרס אותו. הייתה שם 'תאונת עבודה' ואדרי נרצח. לטענתם הם לא התכוונו להרוג אותו אלא היו אלימים מדי כלפיו והוא מת. בחיפוש בארכיונים מצאתי כתבה משנת 1990, שנטען בה שהמשטרה מנהלת משא ומתן לגבי חמישה חסידים שהיו מעורבים ברצח – כלומר כיוון החקירה הזה עלה בזמן אמת ונפל. ברגע שהגשנו את החומרים החדשים שאספנו למשטרה, זימנו אותנו למסור עדות ונפתחה חקירה סמויה".
"האקדח המעשן הגיע"
"בעקבות הפנייה של שני חזיזה נשלף תיק הרצח שוב והתחלנו לבצע פעולות חקירה", מספר רב-פקד ערן אסרף, סגן ראש מפלג התשאול ביחידה המרכזית במחוז ירושלים. הקצין משחזר בריאיון למגזין N12 כיצד שבה המשטרה לחקור את הפרשה: "משנת 2017 החלה חקירה סמויה, שהפכה לגלויה בשנת 2021. התיק החל לצבור תאוצה בזכות פעולות החקירה שעשינו. הצבנו לעצמנו כמה מטרות: לדעת מה עלה בגורלו של ניסים שטרית, לאפשר למשפחה שלו להתאבל ולבוא חשבון עם כל מי שהיו מעורבים ברצח, גם בחלוף קרוב ל-40 שנה".
לדברי רפ"ק אסרף, היחידה המרכזית השקיעה מאמצים כבירים לפענח את אותו תיק היעלמות – שהתברר כחטיפה ורצח. "לא חסכנו שום משאבים, כל אמצעי טכנולוגי שקיים במשטרת ישראל הופעל בתיק הזה. היו פעולות גם במישור הגלוי וגם במישור הסמוי".
לקראת המעצרים החלה המשטרה לבסס תשתית ראייתית על מעורבות החשודים. "האקדח המעשן הגיע. יום ה'פרוץ' של החקירה הסמויה הגיע והמעורבים נעצרו מוקדם בבוקר", מתאר רפ"ק אסרף, "היו שלושה גלי מעצרים. שלושה חשודים שקשורים באופן ישיר לחטיפה ולרצח נעצרו ראשונים: בנימין (בני) זאבי, ברוך שרביט ואיילת ארן. כבר ביום הראשון של החקירות היה לנו ביד אירוע החטיפה של ניסים שטרית. מדובר בקהילה סגורה, והם רצו לקחת את הסוד הזה איתם לקבר. אף אחד לא היה מעוניין שהתיק הזה ייפתח מחדש ויתגלה. הייתה פה הרבה יצירתיות של החוקרים בשלב החקירה הסמויה, חקירה מאוד מקצועית של היחידה ושל החוקרים עצמם, כדי להגיע לארבע הודאות ושלושה שחזורים של הרצח".
ניסים שטרית ז"ל נחטף בשנת 1985 מהישיבה שלמד בה באשדוד. לפי כתב האישום, חברי משמרות הצניעות של אליעזר ברלנד לקחו אותו ליער בירושלים והכו אותו נמרצות. "אמרו לו שהם מכים אותו על 'חריגות מהנורמה' בשם משמרת הצניעות", מתאר רפ"ק אסרף. "לאורך הזמן, עד החטיפה, זיהה ניסים את אחד החוטפים והגיש תלונה במשטרה. הוא קיבל איומים על חייו ומאז שנת 1986 הוגדר 'נעדר' – עד לפענוח התיק".
"התפתחות ממשית של החקירה חלה כאשר יצאנו מחדר החקירות לשטח ואחד החשודים הצביע על המקום שבו התבצע מעשה הרצח וככל הנראה זה מקום קבורת המנוח ניסים שטרית, ביער אשתאול", אומר רפ"ק אסרף ומודה: "ערכנו חיפושים נרחבים עם שוטרי משטרת ישראל, שוטרי מג"ב ויחידת אית"ן (איתור נעדרים) של הצבא, אך לצערנו לא איתרנו את הגופה".
"אחד המעורבים בתיק אמר לי, 'לא האמנתי שאחרי 36 שנה ידפקו לי בדלת'. לפענח מקרה כזה, שהיה בגדר תעלומה במשך עשרות שנים, זאת הרגשת סיפוק אדירה לי, לחוקרים וליחידה. יש לנו משטרה מקצועית, עם יכולות, שמסוגלת לפענח תיקים מורכבים כמו אלה. יש פה גם מסר לעבריין: במוקדם או במאוחר אנחנו נגיע, גם אם זה אחרי 36 שנה".
רגע המעצר של אליעזר ברלנד
בשלב מסוים של החקירה עצרה המשטרה את אליעזר ברלנד, מנהיג קהילת שובו בנים. "ברלנד הכיר את הסיפור והוא זה שנתן את ההוראה למשמרות הצניעות להכות את ניסים שטרית", מתאר רפ"ק אסרף. "החטיפה הסתבכה לרצח, ולמוחרת סיפרו החוטפים לרב ברלנד שניסים מת. לקראת סוף החקירה ביקש ברלנד לקרוא למאיר שטרית ולמסור לו בקולו שאחיו מת כבר 36 שנה, והם פשוט לא ידעו איך לבשר לו את זה. בחדר החקירה אמר ברלנד למאיר שטרית: 'אתה יכול להגיד קדיש על אחיך ואתה יכול להתאבל עליו'".
"ביצענו עימות בין אליעזר ברלנד ובין ברוך שרביט, החשוד המרכזי בתיק. ברלנד ביקש משרביט שיסייע למשטרה לאתר את הגופה. מכל הנחקרים בתיק, שרביט הוא היחיד שנשאר בחצרו של ברלנד עד היום. גם כאשר ברלנד אמר לו לשתף פעולה עם החוקרים, בשלב הראשון הוא ניסה להכחיש ולשנות את גרסתו, אבל בסופו של דבר הוא הודה במיוחס לו".
"בפרשה הזו היו יותר מ-100 נחקרים. חלק מהחשודים נשארו במעצר קרוב ל-50 יום עד שהוגש נגדם כתב אישום. ההתקדמות הייתה איטית, והייתה חשיבה רבה איך להתנהג מול הנחקרים ואיך מתקדמים בחקירה. אלה חשודים שלא רצו לפתוח את הסיפור הזה, אבל קידמנו את התיק פיסה אחר פיסה, במלאכת מחשבת איך להטיח את הדברים בחשודים בצורה שתערער אותם. עשרות רבות של עדויות שנגבו התגבשו לכדי תשתית ראייתית, עקב בצד אגודל".
בסופו של דבר הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד שני מעורבים: בנימין זאבי וברוך שרביט. מעורבים אחרים שהיה להם חלק באירוע החטיפה והודו בכך בחקירה – לא "זכו" לכתב אישום, בשל התיישנות העבירות. אם לא הייתה ההתיישנות, מעריכים במשטרה, כתבי אישום נוספים היו מוגשים. אחד מאותם מעורבים הוא ראש עיריית ביתר עילית, מאיר רובינשטיין.
"ידענו שיש חומרים פורנזיים שנעלמו, חומרי מז"פ ששייכים לרצח של אבי אדרי ז"ל שלא קיימים יותר במשטרה", מתארת חזיזה, יוצרת הסרט "רב הנסתר". "לא פרסמנו שיחות טלפון ואת החשד למעורבות של ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין. המשטרה הוציאה בזמן אמת מתוך החקירה שיש עדויות שהוא היה בזירת הרצח. נחשפתי לעדויות של אנשים שהיו חלק מהארגון במה שהסתיים בתור הרצח של אבי אדרי. עדויות שקושרות אותו למקום. אדם שהעיד על עצמו כמי שהיה חלק מארגון משמרות הצניעות קיבל דיווח על הפעילות וידע שהייתה 'תאונת עבודה' והוא מת להם. גרמנו לאנשים לספר דברים מבלי שהם ידעו שמקליטים אותם. זה משהו מטורף בעיניי, כי גם אחרי כל מה שקרה נבחר מאיר רובינשטיין לראשות העירייה, בזמן שהוא עוד היה חשוד ברצח. אומנם יש התיישנות על התיק ויש בו בעיות, אבל יש עדויות שקושרות אותו לזירה – והוא נבחר שוב להיות ראש עירייה! זה לא ייאמן".
"לא חששתי לפגוש את החשוד ברצח"
במסגרת העבודה על הסרט נפגשה חזיזה פנים אל פנים עם אחד הנאשמים ברצח. "לא חששתי מהמפגש עם החשוד ברצח, הייתה לי תחושה שהאדם הזה רצה לפגוש אותי. כשהם הבינו שאני יודעת בדיוק מי היה מעורב, אנשים ניסו 'להרחיק את עצמם מהזירה' או לפחות להקטין את המעורבות שלהם. אבל בשלב הזה כבר היו לי מספיק עדויות וראיות כדי להגיד בבירור שלאותו אדם היה חלק בארגון ובביצוע של הרצח".
מעורבת אחרת שנעצרה ונחקרה בתיק היא איילת ארן, נערת פיתוי שנשלחה למשוך את ניסים אל דירת המסתור שממנה הוא נחטף ונרצח. "מה שסיפרה לי איילת היה משמעותי מאוד ושפך אור על המשך החקירה. ביום שבו היא נעצרה דיברתי עם חברה משותפת שלנו שהייתה בקהילת שובו בנים. היא אמרה לי, 'אל תדאגי לאיילת, היא תעביר שיעורי תורה בנווה תרצה ולא תישבר במובן הרוחני'".
"כשאיילת השתחררה מהמעצר היא התקשרה אליי. שאלתי אותה, 'את לא כועסת?' והיא ענתה לי: 'לא, חיכיתי לזה ואפילו הכנתי את עצמי לרגע שבו יעצרו אותי'. איילת פגשה את ניסים בדירת מסתור וממנה הוא נלקח ליער. שאלתי אותה, 'לא שאלת מה קרה?' כי היו כותרות בעיתונים שנער נעלם וחשבו שבחור ששמו מייק חטף אותו. איילת סיפרה שבסופו של דבר היא הבינה שהנער נעלם אחרי המפגש איתה. היא סיפרה לי בפתיחות שהיא עושה את זה כדי לסגור מעגל, גם עבור מאיר, אחיו של ניסים, שבמשך כל השנים האלה נלחם כדי להוציא את האמת לאור".
בתיק הרצח של שטרית הוגשו שני כתבי אישום, אבל עד היום אין כתבי אישום הקשורים לרצח אבי אדרי ז"ל. "מי שנחשף לדוחות הפתולוגיים יודע" זה רצח בדם קר. הוא נשאר בזירה מדמם, לא היה לו סיכוי אלא למות. יש לי תקווה שגם הסיפור של אדרי יבשיל בסוף לכתבי אישום. יש אנשים שאני אומרת לעצמי, אין סיכוי שהם יחמקו מזה ללא עונש ומבלי לשבת מאחורי סורג ובריח", אומרת חזיזה.
"עינוי הדין של המשפחות הוא מטורף", היא מוסיפה. "החיים של מאיר בקיפאון, הוא נמצא בכל הדיונים ומחכה שסוף-סוף זה יסתיים ויהיה עונש. בכל פעם שנקבע דיון, רגע לפני שהוא מתחיל מאיר מקבל הודעה שהדיון נדחה כי כל הנאשמים החליפו עורכי דין. בכל פעם השופטים קבעו דדליין חדש. באחד הדיונים טען הפרקליט של הנאשם, 'אני גמור מעייפות, כל הלילה עבדתי על התיק', וביקש לסיים מוקדם. אחרי התירוץ הזה, שמתאים לילד בתיכון – בהסכמת הפרקליטות, דוחים את הדיון. אני חושבת שהפרקליטות צריכה להיעמד על ה'רגליים האחוריות'. אני מקווה שהאנשים האלה לא יזכו למות בשיבה טובה אלא ימצו איתם את הדין".
פרקליטות מחוז ירושלים פנתה לבית המשפט בבקשה לזירוז התיק, ובה נכתב: "מאז הגשת כתב האישום בתיק ועד היום נקבעו ובוטלו על ידי ההרכב הנכבד דיוני הוכחות רבים וטרם החלה שמיעת העדים. המאשימה תבקש לקיים את מועדי ההוכחות הקבועים בתיק בחודשים יוני ויולי 2025, ובמידת האפשר להוסיף מועדים נוספים בשנת משפט זו. בתיק זה יש טעמי דחיפות של ממש, המצטרפים לאינטרס הציבורי במיצוי הדין. הנאשם יליד שנת 1945 ועל פי חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי שנערכה במרץ 2024 נמצא בתחילת תהליך של דמנציה. עדי התביעה בחלקם מבוגרים מאוד, הזמן שחלף מאז האירועים רב ביותר, וזמן נוסף שיחלוף עלול לפגוע באפשרות לבירור האמת".