ההורים של גדוד 605 יצאו למלחמה, וככל שעברו הימים ונגמ"שי הפומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) עוד בשטח - הם הבינו שהדרך תהיה ארוכה. ואז התחילו לצוף הדילמות והשאלות: איך אפשר לצאת למאבק הזה בלי לחשוף את הלוחמים לפגיעה ובלי לערער את ההכנה המנטלית והמורל שלהם? ומה אם למרות הניסיון העיקש לשנות, המצב בשטח לא ישתנה? מה יאמרו לילדים שלהם אז?