שופטי בג"ץ דנו היום (שלישי) בעתירות שעניינן הליך מינויו של ראש השב"כ, שבועיים לאחר התפטרותו של ראש השב"כ היוצא רונן בר. בתום הדיון, החליטו השופטים כי כדי להימנע ממתן פסק דין, ובהתאם לבקשתם, בג"ץ נותן לרה"מ נתניהו וליועמ"שית בהרב-מיארה 6 ימים להגיע להסכמות על מינוי ראש השב"כ.
בהחלטת בית המשפט נכתב: "בסוף הדיון נערך, לבקשת מזכיר הממשלה, שיח במעמדו ובמעמד באי כוח היועצת המשפטית לממשלה. לבקשתם, מצאנו ליתן שהות נוספות לקיום מגעים בין מזכיר הממשלה ובין הייעוץ המשפטי לממשלה. אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות דנן".
חלק מן העותרים, בהם ראשי מערכת הביטחון לשעבר ומשפחות חטופים, טוענים כי יש למנות את ראש השב"כ הבא באמצעות ועדת איתור, ואילו החלק האחר של העותרים, בהם משפחות שכולות, טוענים כי נפלו פגמים מהותיים בחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
השופט יצחק עמית הפסיק את הדיון לזמן קצר בעקבות התפרצויות של הקהל, בהם ח"כ טלי גוטליב שצעקה לעבר עמית "תתבייש". לאחר שהודיע על הפסקת הדיון, נשמעו באולם קריאות "בושה". גם לאחר חידוש הדיון נמשכו ההפרעות ובסופו של דבר נאלץ עמית להמשיך לקיים את הדיון ללא קהל.
עיקרי הדיון
17:29 - החלק הפומבי של הדיון בבג"ץ הסתיים, כרגע השופטים דנים אם לקבל את הבקשה לקיים דיון בדלתיים סגורות שבו מזכיר הממשלה יציג להם עניינים ביטחוניים בשם נתניהו.
16:54 - עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את הממשלה, מבקש בשם ראש הממשלה שיתקיים דיון בדלתיים סגורות ומזכיר הממשלה יוסי פוקס ינכח פיזית. זאת בשל "עניינים ביטחוניים שיש לומר לשופטים".
16:45 - השופט עמית מורה להוציא החוצה את אימו של החלל החטוף רן גואילי לאחר שהתפרצה לדבריו של עו"ד אליעד שרגא.
16:14 - השופטת כנפי שטייניץ נגד עמדת היועמ"שית: "אנחנו עוסקים בניגוד עניינים בעיתוי שצריך לבחור את ראש השב"כ - מינוי שישפיע ל-5 השנים הבאות. יש כאן פסילה של הפעלת סמכות, מצופה לעשות את זה במשורה".
15:49 - עו"ד אורן: "נקלענו לנסיבות מורכבות בגלל התנהלות ראש הממשלה. בשלב הקריטי של החקירות הנוגעות למקורביו, ראש הממשלה, שמצוי בניגוד עניינים, לא המתין רגע ומיד הצהיר את מי הוא הולך למנות לראש השב"כ - ולכן ההליך זוהם".
השופט אלכס שטיין מתח ביקורת: "עקרון שלטון החוק מחייב את כל הרשויות לפעול במסגרתו. זה מחייב גם את היועצת המשפטית לממשלה כשהיא מציאה פתרונות. איך הפתרון שהיועצת מציעה עולה בקנה אחד עם המערכת השלטונית? מה יוצא מכל ההליך הזה ששר אחר יבוא וינקוב באיזה שהוא שם? המחוקק רצה שתהיה פה המלצה בעלת משקל סגולי מיוחד, על כן הסמכות ניתנה לראש הממשלה".
שטיין ועמית התעמתו מול המצלמות:
שטיין: "מה שהיועמ"שית אומרת זה בניגוד לפסק דין של ברק".
עמית: "לא, זה לא. זה כתוב במפורש אחרת".
שטיין: "יש לנו מחלוקת לגבי החיוניות".
15:40 - השופט אלכס שטיין תהה מה לא בסדר בכך שנתניהו סבור שהיועצת טועה. הנשיא יצחק עמית אמר: "אני לא מסכים. היועצת היא הפרשנית של החוק". שטיין השיב: "בשביל זה אנחנו כאן. אני קורא את החוק והוא ברור. קשה לי עם דברים מחוץ לחוק". גם השופטת כנפי-שטייניץ ביקרה את עמדת היועמ"שית.
שטיין הסביר, שיש צדק בטענה שהחוק מחייב שמינוי ראש השב"כ ייעשה בהמלצת ראש הממשלה, ולכן אין מנוס שהוא יפעיל את סמכותו, למרות שהוא בניגוד עניינים. "עכשיו נשאלת השאלה האם זה הכרחי ומה הצעדים שצריך לנקוט כדי למזער את הנזק שבניגוד העניינים. אומר ראש הממשלה - נטרלתי את הבעיה על ידי כך שזיני לא יעסוק בחקירות".
עו"ד אורן ממחלקת הבג"צים השיבה שיש להעביר את הסמכות לשר אחר. שטיין הגיב שהעברת סמכות אפשרית רק בהוראת חוק מפורשת, ושהחוק מדבר על שר ולא על ראש הממשלה. עמית התערב: "ראש הממשלה תמיד נחשב לשר. על זה אף פעם לא הייתה מחלוקת". אורן השיבה שכבר היו מקרים שבהם ראש הממשלה העביר סמכויות סטטוטוריות לשרים אחרים.
15:35 - עו"ד אורן ציינה: "לגבי ההכרח שראש הממשלה יהיה זה שימנה - יש פתרון לסיטואציה הזו. לפי סעיף 31ב', במצב שבו שר בעל סמכות לא יכול להפעיל את סמכותו בשל ניגוד עניינים - תועבר סמכותו לשר אחר". השופט שטיין השיב: "העברת סמכות איננה מתאפשרת אלא כשיש הוראת חוק מפורשת. סעיף 31ב' מדבר על שר, זה אומר שלא מדבר על ראש הממשלה".
15:30 - השופט שטיין ציין כי "אני הבנתי שכאשר ראש הממשלה מינה את זיני, חלק מהמינוי היה שהוא לא יעסוק בחקירות קטארגייט". עו"ד נטע אורן, סגנית מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענתה לו: "להבנתנו היה פה ניגוד עניינים".
14:10 - השופט עמית על פרשת קטארגייט: "יש טענה על חדירה של גורם זר לתוך לשכת ראש הממשלה. זה כבר לכשעצמו בעייתי. בא ראש הממשלה ואומר 'זה מסע ציד פוליטי'. כשהוא אומר זה מסע ציד, הוא קושר את עצמו. אם זה לא ניגוד עניינים, אני לא יודע מה כן".
עוד אמר השופט: "הוא בעצם אומר לחוקרים מה צריכה להיות התוצאה - שלא יהיה שום דבר. וזה בעייתי. זאת סיטואציה בעייתית. כולנו באולם מנסים להבין איך לנטרל את הסיטואציה הבעייתית הזו שנוצרה".
12:46 - הסתיימו דברי העותרים נגד חוות הדעת של היועמ"שית. הדיון מתקדם לעתירה הבאה - הקוראת למנות ראש שב"כ באמצעות ועדת איתור. השופט עמית: "אתם מנסים למצוא דרך שלא מצויה בחוק, זו הבעיה העיקרית שאנחנו רואים כאן".
הדיון בעתירות על מינוי דוד זיני
השופט עמית הסביר את החלטתו להעביר את הדיון ללא קהל: "היינו עדים לניסיון להכשיל הליך משפטי. איני מכיר מדינה מערבית מתוקנת שהדברים קורים בצורה הזו, לדידי זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה - לא פחות. פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון. זכות הציבור לדעת נשמרת בנסיבות העניין בכך שהדיון מצולם ומשודר".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב לכך: "הניסיון המחפיר לפוצץ היום את הדיון בבית המשפט הוא תוצר של ההסתה המתמשכת של הממשלה נגד בג"ץ ואיום ישיר על הדמוקרטיה. בממשלה הבאה נעביר חוקה שתמנע תופעות כאלה ותפסיק את הסכסוך הפנימי בחברה הישראלית".
בפתח הדיון, השופט עמית הדגיש - כלקח מהדיון הסוער שהתקיים בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר - כי יש לקיים את הדיון כהלכתו, ללא הפרעות. השופט עמית ביקש שבדלתיים סגורות נציגי היועצת המשפטית לממשלה יעדכנו את השופטים בשלב שבו מצויה החקירה בפרשת קטארגייט. נציגי הממשלה ביקשו שמזכיר הממשלה ישתתף בעדכון, השופט עמית סירב.
נציג העותרים טען כי יש פגמים בחוות הדעת של היועמ"שית שאסרה על נתניהו למנות את ראש השב"כ הבא. העותרים - בני משפחות שכולות של נופלים במלחמה. השופט עמית הגיב: "אנחנו עוסקים במתווה למינוי ראש השב"כ ולא בנוגע לזהות של פלוני כזה או אחר".
אחרי שנשיא העליון החליט לפתוח את הדיון במעמד צד אחד, הקהל באולם פתח בקריאות בוז, שריקות ומחיאות כפיים. פעילה אחת הוצאה החוצה אחרי שצעקה: "מה שקורה פה לא שפיט, אתם כל השנה דנים בנוח'בות". לנשיא העליון עמית אמרה: "אתה לא ראוי להיות שופט".
השופט יצחק עמית הגיב לכך: "היינו עכשיו עדים לשני דברים - להתפרצות של פלונית מהקהל, ושמענו מחיאות כפיים. אני רוצה להבהיר - לא תגובה, לא מחיאות כפיים ולא קריאות ביניים. ברגע שזה יהיה ייתכן שנאלץ לפנות את כל האולם". אחד המפגינים שתומך מינוי זיני סירב להתפנות והוצא בכוח מהאולם.
עוד אמר השופט עמית לבא כוח העותרים כי "כאשר יש סיטואציה של ניגוד עניינים, יש את כללי ניגוד העניינים. זה ברור שלפי החוק ראש הממשלה קובע מי ראש השב"כ, השאלה היא מה עושים בסיטואציה כאשר נקבע שהוא מצוי בניגוד עניינים". בא כוח העותרים טען שמדובר בסוגיה פרסונלית שיש יש צורך באמון מלא בין ראש השב"כ וראש הממשלה.
עו"ד איתמר מירון, שמייצג את העותרים נגד החלטת בהרב-מיארה, טען: "ברור שהיועצת המשפטית לממשלה בניגוד עניינים יותר מראש הממשלה, כי הממשלה רוצה לפטר אותה". השופט עמית השיב לו: "זה לא ניגוד עניינים. חוות הדעת שלה היא אינהרנטית לעבודה שלה".
עוד אמר השופט עמית כי "היה אפשר בגישה פרקטית יותר לא להגיע לכאן, אבל זה מה שהיועמ"שית קבעה אחרי פסק הדין. הידברות הייתה יכולה למנוע את הדיון הזה".
נציג בא כוח העותרים, בהם ראשי מערכת הביטחון לשעבר ומשפחות חטופים, עו"ד רן שפרינצק, אמר: "העתירה שהגשנו מבוססת על צורך דחוף להבטיח שהליך המינוי לאחד מהתפקידים הציבוריים הרגישים ביותר במדינה, לא יהיה נגוע בשיקולים לא ראויים. העתירה הזו הוגשה מתוך דאגה עמוקה לעתידו של שירות הביטחון הכללי ומתוך הכרח שימונה לתפקיד אדם ראוי, נטול פניות, שיפעל בממלכתיות".
השופט שטיין נזף בבא כוח העותרים: "אני מבקש לכבד את זמנו של בית המשפט, שאין שום קשר בין החוק לבין העתירה שלכם. אני תוהה מדוע אני לא צריך לדחות אותה על הסף אם הסעדים שביקשתם לא מתכתבים עם החוק". עוד אמר שטיין: "זה מחוץ לחוק, פשוט לא קיים. אני מבין שאדוני מנצל את העובדה שבעתירה הזו לא נפסוק הוצאות".
לפי חוות הדעת של בהרב-מיארה, לראש הממשלה בנימין נתניהו יש מניעה למנות את ראש השב"כ הבא בשל ניגוד העניינים שהוא מצוי בו עקב חקירת פרשת קטארגייט והמסמכים המסווגים על ידי הארגון. הדיון הועבר בשידור חי, לבקשת עיתונאים.
נתניהו הודיע בסוף חודש מאי על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ הבא, לאחר הודעתו של בר על התפטרותו מהתפקיד ולאחר ששופטי בג"ץ קבעו כי נתניהו לא היה רשאי לפטר אותו, בשל החקירות שמוביל הארגון נגד אנשי לשכתו. בעקבות פסק הדין, היועמ"שית שגרה מכתב לנתניהו, ובו אסרה עליו למנות את ראש השב"כ הבא, והודיעה לו כי נדרש ששר אחר בממשלה יבצע את הראיונות למועמדים לתפקיד.