יועצים משפטיים לממשלה לשעבר השתתפו אתמול (שני) בפאנל באוניברסיטת רייכמן והתבטאו בחריפות על העולה מהתצהיר הגלוי שהגיש ראש השב"כ רונן בר על נסיבות ניסיון הדחתו, כמו גם על השלכות האפשריות של פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.
פרופ' אליקים רובינשטיין, שופט בדימוס ונשיא העמותה למשפט ציבורי בישראל, אמר כי “השימוש בשב"כ למטרות פוליטיות הוא 'שומו שמיים'. זה קרה בשנות ה־50 כשלא היה חוק, אבל היום זה אסור לחלוטין. חשוב לוודא שהשב"כ לא יהפוך לכלי שלטוני”.
הדברים נאמרו באירוע של העמותה למשפט ציבורי בישראל, בשיתוף בית ספר הארי רדזינר למשפטים במוסד החינוכי. עו"ד יהודה וינשטיין אמר כי אם הדברים יתבררו כנכונים, לא ניתן יהיה לעבור עליהם לסדר היום. "עם זאת, אסור שראש השב"כ יהיה ‘דגל המאבק’", סייג וינשטיין. "הוא עצמו נושא באחריות לכשל של 7 באוקטובר. עלינו להילחם למען היועצת המשפטית, לא למען מי שכשל בתפקידו. אי אפשר לפטר יועצת משפטית כי היא לא נוחה פוליטית, זה לא מתקבל על הדעת. היא פועלת בתנאים קשים, מול ממשלה לא סימפטית, ועדיין מגינה על עקרונות שלטון החוק".
מני מזוז אמר שהדרישה לבצע מעשים בלתי חוקיים באופן בוטה מהווה חציית קו אדום ברור. "מחאה אזרחית אינה חתרנות, היא זכות יסוד דמוקרטית. הדרישה לטפל בה באמצעות השב"כ - אסורה. מדובר במהלך רחב של הפיכה משטרית. לא רק פיטורי היועצת המשפטית - אלא מהלך כולל שנועד להכפיף את כל זרועות השלטון לדרג הפוליטי. זהו מודל שאנחנו מכירים היטב ממדינות כמו פולין והונגריה. המטרה היא לשלוט בכל מנגנון בלב המדינה, כולל מערכת הביטחון", אמר השופט בדימוס.
"המלחמה היא לא על רונן בר או על דמות כזו או אחרת, אלא על שומרי הסף כולם", טען פרופ' אביחי מנדלבליט. "ברגע שאומרים לשב"כ ‘אל תציית לבג"ץ אלא לראש הממשלה’ - תם הטקס. אם שוברים את קו ההגנה הזה, אין דמוקרטיה".
"ניסיון לפוליטיזציה של משרות כמו היועמ"ש, ראש שב"כ, רמטכ"ל ושופטי העליון חותר תחת יסודות השלטון", אמר מנדלבליט. "זו מגמה שמבקשת לרסק את ההפרדה בין רשויות השלטון ולבצר שלטון ריכוזי והציבור חייב לעמוד כחומה בצורה מול המהלך הזה".
אתמול פרסמנו כי התצהיר שהגיש בר מגובה במסמכים וראיות לדברים שנכתבו בו, וגורמים במערכת הביטחון מדברים על כך שראש השב"כ "עצוב על כך שהגענו לרגע הזה - אך נחוש מאוד ערכית". לטענת אותם גורמים בר "ממוסמך מלמעלה עד למטה - הכול אצלו מתועד".