משבר חוק הפטור מגיוס: הערב (ראשון) אנחנו חושפים לראשונה כי יו"ר ועדת החוץ והביטחון חה"כ יולי אדלשטיין הסכים לוותר במו"מ מול החרדים על הסנקציות של ביטול הנחה בארנונה ותשלום מס רכישה על דירה ראשונה - אם יקבלו את כל שאר הסנקציות שהניח על השולחן.
ההצעה של אדלשטיין עלתה אחרי שבמהלך המו"מ הסכימו החרדים לקבל שתי סנקציות - ביטול סבסוד למעונות למשתמטים וביטול אפשרות להשתתף בהגרלות על דירות במחיר למשתכן. גם את הסנקציות האלה התנו החרדים בכך שייכנסו לתוקף רק בעוד שנה.
מהסנקציות שעליהן הסכים יו"ר ועדת החוץ והביטחון לוותר, עולה כי משתמטים יוכלו ליהנות מהטבה של הנחה בארנונה. כמו כן, בניגוד להגבלה שמטילה מס רכישה על דירה ראשונה שנרכשה גם בסכום נמוך למשתמטים, אדלשטיין מוכן ללכת לקראת החרדים ולבטל את הסנקציה הזאת.
מבחינת אדלשטיין, במידה שהחרדים יקבלו את חוק הגיוס שהוא מנסח, שתי הסנקציות שעליהן הוא מוכן לוותר הן מינוריות ולא דרמטיות. סנקציה נוספת שפורסמה בעיתונים החרדים היא ביטול נקודות זיכוי בתלוש שכר. הסנקציה לא מוכרת בקרב מנסחי החוק, ולכן מבחינת החרדים זו סנקציה שלישית שלא תצא לפועל אם יגיעו להסכמות עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון.
הוויכוח העיקרי בין הצדדים, מעבר לסנקציות אחרות, הוא מועד כניסת הסנקציות לתוקף. החרדים לא מוכנים להחלת הסנקציות באופן מיידי ומעוניינים לשחרר את התקציבים שתקועים עבור חייבי גיוס. מבחינתם, אם אחרי שנה לא יעמדו ביעדים, יהיה אפשר להתחיל להחיל את הסנקציות בהדרגה.
מבחינת אדלשטיין הצעת החרדים לא באה בחשבון, והוא טוען כי מטרת החרדים היא למסמס את החוק, וכי כל הלחץ שהתחיל להיווצר על משתמטים חרדים - ייגמר ברגע ואחרי שנה, אי אפשר לדעת מה יהיה.
בתוך כך, גם במפלגות החרדיות יש דיונים סביב ההצבעה ביום רביעי הקרוב על הצעת החוק לפיזור הכנסת. רבני אגודת ישראל החסידית החליטו בחמישי בערב להצביע על פיזור הכנסת, אלא אם יונח עד יום רביעי חוק פטור מגיוס לשביעות רצונם.
אולם, גם בתוך אגודת ישראל התגלעו מחלוקות. הרבי מבעלז, רבו של חה"כ ישראל אייכלר, לא תמך בהחלטת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שהתקבלה בחמישי האחרון. הוא סבור שבזמן מלחמה אסור להפיל ממשלה ועדיין לא ידוע איך אייכלר יצביע ביום רביעי.
במקביל, בש"ס מובילים את המגעים מול אדלשטיין ומקווים לפיתרון. בשיחה שקיימנו היום עם יו"ר ש"ס אריה דרעי בבית הכנסת שהוצת בירושלים, הוא נשאל אם יש כבר החלטה איך מפלגתו תצביע ביום רביעי הקרוב - הוא סירב להשיב ואמר: "אל תערבבו עכשיו, באמת, עם כל הכבוד".
בבתי הרבנים הליטאיים עדיין לא הוחלט איך להצביע ביום רביעי, שם מחכים שחברי הכנסת יציגו את ההתקדמות במגעים ולפי זה תתקבל ההחלטה. גורם בדגל התורה אמר ל-N12 כי "נכון לעכשיו, הכול דיבורים באוויר. אנחנו רוצים סיכומים ברורים".
נכון להיום, שלושה ימים לפני ההצבעה בכנסת, רק שני חברי כנסת מאגודת ישראל יצביעו בעד פיזור הכנסת - חה"כ יעקב טסלר מוויז'ניץ וחה"כ משה רוט (גולדקנופף ופרוש מכהנים כשרים ולא כחברי כנסת. במקומם נכנסו ח"כים נורווגים).
המשבר בקואליציה - והפשרה המוצעת
בשל המשבר שעלול להביא לפיזור הממשלה, עם חוסר הסכמתם של החרדים להכניס לתוקף את הסנקציות באופן מיידי, למרות התעקשותו של אדלשטיין, חבר הכנסת אופיר סופר מהציונות הדתית מציע מתווה פשרה, לפיו האכיפה תחל בעוד חצי שנה - ולא בעוד שנה כמו שדורשים החרדים.
הצעת האוצר לסנקציות נוספות על משתמטים
בהמשך לדיון שהתקיים אצל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על דרכים להגדיל בכל זאת את אחוזי הגיוס, הערב פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" כי ראש אגף התקציבים במשרד האוצר שלח ליועמ"שית מכתב עם הצעה לסנקציות נוספות נגד משתמטים, שלא מצריכות חקיקה ויכולות להיכנס לתוקף בהחלטת ממשלה בלבד. אלה הסנקציות שהוצעו:
- ביטול הנחות לרכישת דירה
- ביטול סיוע בשכר דירה
- ביטל הנחה במשכנתאות
- ביטול הנחות בארנונה
- ביטול סבסוד לצהרונים
- ביטול הנחות בתחב"צ
- ביטול הנחות בביטוח הלאומי
במשרד האוצר אומרים כי היתרונות של הצעדים האלה משפיעים באופן ניכר על ההכנסות של משק הבית. כמו כן, לא ניתן ליצור לסנקציות הללו מסלולי מימון עוקפים והם, כאמור, גם לא מצריכים חקיקה. באגף התקציבים מבהירים, על רקע ההצעות לפשרה: צריך להיות ברור שהסנקציות נכנסות לתוקף מיידית, לא מבטיחים לבטל אותן.