יומנו של שר האנרגיה לשעבר ושר הביטחון כיום, ישראל כ"ץ, פורסם היום בעקבות עתירה של עמותת "הצלחה" – וחושף תמונה מדאיגה: כמעט ולא התקיימו פגישות או דיונים בענייני משרדו במהלך השבועות הראשונים לאחר מתקפת 7 באוקטובר.
מהיומן עולה כי אם בימים שלפני הטבח לוח הזמנים של השר היה לעיתים עמוס מהבוקר ועד הערב, הרי שלאחר מכן נרשמו ימים ריקים לחלוטין, או כאלו שכללו אך ורק השתתפות בישיבת קבינט בערב או ביקור בודד בבית חולים. רק ב-16 באוקטובר, כעשרה ימים לאחר תחילת המלחמה, מופיעה לראשונה ביומן פגישה העוסקת בנושאי אנרגיה.
גורמים שעבדו בצמוד לשר: "שהה תקופה ממושכת בביתו שבכפר אחים"
משרד האנרגיה מחזיק בתפקיד מפתח בשעת חירום – מאספקת מים וחשמל, דרך שמירה על אסדות הגז ומתקני האנרגיה, ועד לניהול תשתיות קריטיות. על רקע זאת, גורמים שעבדו בצמוד לשר כ"ץ בתקופה זו טענו כי מי שלמעשה ניהל את המשרד היה המנכ"ל, קובי בליטשטיין. אותם גורמים גם מספרים כי השר שהה תקופה ממושכת בביתו שבכפר אחים.
בתוך היומן מופיעה גם פגישה יוצאת דופן: ראיון שערך השר כ"ץ לעיתון הגרמני "בילד", כשבועיים וחצי לאחר הטבח. את הראיון ניהל הכתב פול רוזנהיימר - אותו כתב שלפי החשדות קיבל מסמכים מסווגים מאלי פלדשטיין. בתקופה זו שימש ישראל איינהורן, החשוד בפרשת "קטארגייט" לצד פלדשטיין, כיועץ התקשורת של כ"ץ. העסקתו של איינהורן נחשפה כבר לפני כחודשיים במהדורה המוקדמת של חדשות 12.
בתגובה לדברים נמסר מטעמו של כ"ץ: "עם כניסתו לתפקיד, השר כ"ץ טיפל בכל ההחלטות שנדרשו במצב החירום במשק האנרגיה מול הצוות המקצועי במשרד. כבר בערב 7 באוקטובר, השר כ"ץ חתם על צו הפסקת אספקת החשמל לעזה, ויומיים לאחר מכן הודיע על ניתוק אספקת המים. לצד השתתפותו בישיבות הקבינט, השר קיים הערכות מצב יומיומיות, לצד הערכות מצב עם גופי המשרד, וכלל ההנחיות שהועברו יושמו במלואן ומשק האנרגיה כולו תפקד בצורה מיטבית במהלך המלחמה. כל טענה ולפיה השר לא היה מעורב בענייני משרדו היא שקר מוחלט ומשולל כל יסוד".