בעקבות הגשת תצהירו של ראש הממשלה נתניהו היום (ראשון) לבית המשפט העליון בעניין הדחת ראש השב"כ רונן בר, עולה השאלה - כמה הוא משפיע על ההכרעה בבג"ץ?
התשובה לכך היא מה שמונח על הפרק בבית המשפט: גם העותרים וגם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אומרים שלא מדובר בבג"ץ על עתידו של רונן בר, שלקח אחריות ואמר שהוא הולך הביתה - אלא בבג"ץ על עתידו של ראש השב"כ הבא. האם הוא יהיה משרת אמון או שומר סף, האם הוא יוכל לעמוד בפני לחצים שיופעלו עליו ע"י הדרג המדיני ורה"מ, האם יפעל בשם נאמנות אישית או למען הדמוקרטיה והמדינה - כל אלה נמצאים בלב הדיון.
בעניין הזה, התצהיר הוא "רך" - מאחר שאין בו שלילה מוחלטת של הטענה שלפיה נתניהו הפעיל לחצים על רונן בר. כפי שגורמים משפטיים ששוחחו עם חדשות 12 הבהירו: "התצהיר של רה"מ מחזק את הטענה של בר שלפיה הופעלו עליו לחצים בנושא המשפט והמחאות".
וזה כאמור לב התיק שעומד בבג"ץ. בעניין המחאות, נתניהו לא אומר שהוא לא דיבר עם בר, הוא רק צובע את זה בצבעים אחרים. בעניין המשפט, צריך לשים לב - נתניהו מודה שהוא נתן לבר חוות דעת שכתב גורם לא ידוע וביקש ממנו לחתום. כעת צריך לשאול: למה נתניהו צריך חוות דעת חתומה של גורם ביטחוני לגבי הלו"ז שלו? כידוע רה"מ מחליט לגמרי לאן הוא רוצה ללכת ואף אחד לא יכול לכפות עליו דבר, חוץ מבמקום אחד - בית המשפט. כלומר, חוות הדעת הזו יכלה לשמש את נתניהו ובלעדיה הוא לא יכול היה להימנע מעדות, וכאמור - רה"מ לא אמר שהוא לא ביקש את הדבר הזה.
בשורה התחתונה, התצהיר שהגיש היום רה"מ נתניהו יכול לאפשר לבית המשפט לקבל פסיקה עקרונית, אך בג"ץ עשוי לבחור בדרך הפשוטה יותר - להחזיר את הנושא לוועדת גרוניס (הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה) מאחר שרונן בר ממילא הולך להתפטר.
