ההתעלמות מהיועמ"שית והפגישה הקצרה במכונית: המכשולים המשפטיים בדרך למינוי זיני

ההודעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויו של אלוף דוד זיני לראש השב"כ נתקלת במכשולים משפטיים משמעותיים בדרך להשלמת המהלך. המינוי מעורר קשיים לא רק בשל העובדה שזיני לא היה בין המועמדים הבכירים שנידונו עד כה לתפקיד, אלא בעיקר בגלל ניגוד העניינים של נתניהו בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט" והתעלמותו מעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. N12 עושים סדר.

ניגוד העניינים של נתניהו

בג"ץ קבע בפסק הדין בשבוע שעבר כי הדחתו של ראש השב"כ רונן בר נעשתה בניגוד עניינים, וכי ראש הממשלה נתניהו היה בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט". השופט יצחק עמית הגדיר כי לנתניהו "אינטרס אישי בתוצאות ההליכים" בשל הקשר הקרוב עם החשודים בפרשות – יועציו יונתן אוריך, ישראל איינהורן ואלי פלדשטיין. השופט אף הזהיר מפני "התעלמות מאזהרות הגורמים המשפטיים המוסמכים" שמגבירה את החשש לניגוד עניינים.

במקביל, השב"כ ממשיך לחקור את פרשת ההדלפות לעיתון הגרמני בילד ואת פרשת "קטאר-גייט" – שתי חקירות שבמרכזן עומדים מקורביו של נתניהו. מצב זה מעמיד את ראש הממשלה בסיטואציה חסרת תקדים, שבה הוא נדרש למנות את האדם שיפקח על החקירות הנוגעות אליו באופן אישי.

"הקושי המרכזי הוא הימצאותו של ראש הממשלה בסיטואציה שמקימה פוטנציאל ממשי לניגוד עניינים", מסביר ד"ר אסף הראל, מומחה למשפט מנהלי ומרצה בכיר במרכז האקדמי פרס, בשיחה עם N12. "אם קיים פוטנציאל לניגוד עניינים בכל מה שקשור לפיטורי ראש השב"כ לאור פרשת המימון הקטארי ופרשת המסמכים המודלפים, אז הפוטנציאל נמצא גם ביחס למינוי ראש שב"כ חדש".

ההתעלמות מהיועמ"שית

הבעיה המשפטית השנייה נוגעת להתעלמותו של נתניהו מהוראת היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה. היועמ"שית הבהירה לנתניהו כי עליו "להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך". אולם נתניהו בחר להתעלם מההנחיה והכריז על מינוי זיני לראש השב"כ הבא.

"כל עוד בית משפט לא פסק אחרת, חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה היא המחייבת", מדגיש הראל. לדבריו, אחד הפתרונות האפשריים שהיועצת הייתה יכולה למצוא הוא יצירת מצב שבו הממשלה מעבירה, באישור הכנסת, את הסמכות לשר אחר, וכך שר אחר מעלה את ההמלצה לממשלה תוך הימנעות נתניהו מהצבעה. "פתרון זה הוא לא פתרון אידיאלי, אולם בהינתן העובדה שיש למנות ראש שב"כ בהקדם, ראוי לבחון אותו".

הליך הבחירה הפגום

המכשול השלישי נוגע לאופן שבו התנהל הליך המינוי עצמו. על פי הדיווחים, המינוי בוצע לאחר פגישה קצרה במכוניתו של נתניהו במהלך ביקורו במחנה צאלים, ללא הליך מובנה של ראיונות או בדיקה מקצועית מקיפה.

"סעיף 3(א) לחוק שירות הביטחון הכללי קובע כי ראש השב"כ ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה", מסביר הראל. "הליך ההמלצה חייב להיות הליך סדור. המינימום זה תהליך של ריאיון, צריך לגבש עמדה ביחס למועמד, לשמוע אותו ולראיין אותו על מנת לעמוד על כישוריו המקצועיים".

הראל מדגיש את החשיבות של תהליך מקצועי: "ישנן קביעות חשובות בפסק הדין ביחס למקצועיות של ראש השב"כ ולחובה שלו להיות א-פוליטי וממלכתי. כדי לעמוד על המקצועיות של המועמד, צריך לראיין אותו".

תפקיד ועדת גרוניס

בעיה נוספת קשורה לוועדת גרוניס, הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שאמורה לאשר את המינוי. "רק אחרי אישור המינוי בממשלה, המינוי צריך לקבל את ההמלצה של אותה ועדה מייעצת ביחס למועמד שהממשלה מינתה", מציין הראל.

אולם הוועדה, בראשות השופט בדימוס אליעזר גרוניס, חסרה כיום שני חברים מרכזיים: אין נציב שירות מדינה מכהן לאחר שבג"ץ פסל את השינויים שהובילה הממשלה במינויו, ופרופ' טליה איינהורן אינה יכולה להשתתף בדיון בשל חשדות כנגד בנה ישראל איינהורן בפרשת "קטאר-גייט".

הסדר ניגוד עניינים העצמי

נתניהו ניסה לפתור את בעיית ניגוד העניינים באמצעות הודעה שזיני לא יעסוק בחקירות הרלוונטיות. אולם פתרון זה זוכה לביקורת חריפה מצד המומחים המשפטיים.

"מי שאמור לקבוע את היבטי ניגוד העניינים הוא לא ראש הממשלה, אלא היועצת המשפטית לממשלה", מבהיר הראל. "יש פגם בכך שראש הממשלה פועל בניגוד לחוות דעת היועצת ובמקביל גם מייצר את הסדר ניגוד העניינים הראוי בעיניו. ככל שצריך ליצור הסדר שמנטרל את ניגודי העניינים, זה תפקיד הפרשן המוסמך של הדין – שהוא היועצת המשפטית לממשלה – ולא ראש הממשלה עצמו".

העתירות לבג"ץ ולחץ הזמנים

הראל צופה בוודאות כמעט מוחלטת שהנושא יגיע לבג"ץ. "אני מניח שתוגש עתירה, ואם תוגש עתירה, אז אני מניח שיוצא צו ביניים שמבקש למנוע את כינוס הממשלה עד להחלטת בג"ץ".

ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון, שעתרו נגד פיטורי בר, כבר הבהירו כי יעתרו גם נגד מינוי זיני מיד לאחר אישור המינוי בממשלה. העותרים צפויים לטעון כי החלטתו של נתניהו צריכה להיפסל בשל עמידתה בניגוד לפסיקת בג"ץ ולהוראות היועמ"שית.

לדברי הראל, הטענה המשפטית המרכזית תהיה שעצם הנעת הכדור מראש הממשלה לממשלה נעשתה בצורה לא חוקית: "הטענה היא שכשראש הממשלה היה מצוי בסיטואציה שמקימה פוטנציאל ממשי לניגוד עניינים, הוא לא יכול היה להניע את הכדור מראש הממשלה אל הממשלה".

המורכבות המשפטית מתרחשת על רקע לחץ זמן ממשי. ראש השב"כ היוצא רונן בר אמור לסיים את תפקידו ב-15 ביוני, והמדינה נמצאת במצב מלחמה המחייב המשכיות בניהול השירות. עם זאת, מומחים משפטיים מדגישים כי דחיפות הנסיבות אינה יכולה לבוא על חשבון תקינות ההליכים המשפטיים.

למרות הלחץ והצורך במינוי מהיר, ההערכה היא שהדרך להשלמת המינוי עדיין ארוכה ומורכבת. "יש כאן שאלות משפטיות, ויש כאן גם אינטרס ציבורי נוגד שיהיה ראש שב"כ כמה שיותר מהר", מסביר הראל. "אני לא יודע לאן יתגלגלו הדברים ואיך בג"ץ ירצה לנהל את העתירות, אבל ניתן להניח שמימד הזמן יילקח בחשבון – זה פקטור שאי אפשר לזלזל בו. כך למשל, מכוח דוקטרינת הבטלות היחסית לא כל פגם בהכרח מוביל לבטלות. לכן בג"ץ יכול לקבוע כי למרות שהורתו של המינוי בפגם, הסדר ניגוד עניינים מניח את הדעת, כגון הסדר שלפיו ראש השב"כ הנכנס לא יעסוק כלל בשתי החקירות שלגביהן נטען כי קיים ניגוד עניינים לראש הממשלה, מכשיר את הפגם".

"יש לציין כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, יש לחתור לפתרון שינטרל את ניגוד העניינים באופן שלא יחייב את נשוא ניגוד העניינים להימנע מקבלת ההחלטה באותו עניין. פתרון כזה, בוודאי אם יהיה על דעת היועצת, יכול להכשיר את הפגם".