היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה אתמול (שני) כי החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ אינה חוקית ופסולה. בחוות דעתה, שהועברה לממשלה ולוועדת גרוניס, נקבע שנתניהו נמצא בניגוד עניינים "חמור" ולכן אינו יכול להיות מעורב במינוי ראש השב"כ.
היועמ"שית הבהירה כי בשל הפגמים שנפלו בהליך עד כה, "ספק אם יהיה ניתן למנות את האלוף זיני" לתפקיד. הד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר בריאיון ל-N12 את משמעויות חוות הדעת ומה צפוי כעת בסוגיית המינוי.
אילו כשלים מונה היועמ"שית בהליך מינויו של זיני?
היועמ"שית מתבססת בחוות הדעת על פסק הדין של בג"ץ שקבע שנתניהו נמצא בניגוד עניינים באשר לפיטוריו של רונן בר. "היא אומרת את המובן מאליו – מי שנמצא בניגוד עניינים לגבי פיטורים של ראש השב"כ נמצא בניגוד עניינים גם במינוי של ראש השב"כ מאותן הסיבות בדיוק", הסביר פוקס.
לפי חוות הדעת, נתניהו מנוע מלעסוק בהליך המינוי משני טעמים עיקריים. ראשית, בשל חקירות "קטאר-גייט" ו"הבילד" העוסקות באנשי לשכתו, שראש השב"כ עוסק בהן. שנית, בגלל המשפט הפלילי שלו – שכן לפי תצהירו של רונן בר, ראש הממשלה ניסה לכפות עליו לחתום על חוות דעת ביטחונית שתמנע את עדותו של נתניהו במשפטו.
לדברי פוקס, "היועמ"שית הייתה יכולה לקבוע שבמשך תקופת החקירות אין אפשרות למנות ראש שב"כ או להמליץ על הקמת ועדת מינויים חיצונית. במקום זאת, היא אימצה גישה מאפשרת הקובעת שהממשלה הנוכחית, למרות החשש לניגוד עניינים, יכולה למנות ראש שב"כ, בתנאים מיוחדים שיבטיחו הליך תקין".
כיצד יצטרך להיראות ההליך החדש למינוי ראש השב"כ?
לפי היועמ"שית, הפתרון המשפטי הוא העברת הסמכות לשר אחר בממשלה, אך עם "ערובות הליכיות משמעותיות". השר שיוסמך יצטרך מלכתחילה לחשוב על מועמדים מטעמו, לראיין אותם, והריאיונות יתקיימו בתיאום ובתיעוד יחד עם גורמים משפטיים.
"יהיה תהליך של ריאיונות ומועמדים שיהיה בפיקוח של הייעוץ המשפטי לממשלה", תיאר פוקס. "החלטת השר תצטרך להיות מנומקת על סמך נימוקים ברורים, וכל הנתונים יועברו בשלמותם לוועדת גרוניס".
איך היועמ"שית תוודא שהשר שיוסמך לא יהיה מינוי מטעמו של ראש הממשלה?
חוות הדעת מביעה חשש כבד שהשר שיוסמך ישמש כ"זרוע הארוכה" של נתניהו. כדי למנוע זאת, נקבעו כללים קפדניים: הליך המינוי יתקיים מראשיתו, ללא דעה קדומה וללא הישענות על ההליך הפגום. השר יצטרך לקבוע בעצמו את זהות המועמדים ולהפעיל שיקול דעת עצמאי.
לדברי פוקס, "אי אפשר להבטיח לגמרי שהשרים לא ישמשו כידו הארוכה של ראש הממשלה, אבל כשעושים הליך בפיקוח כזה הסבירות היא שהמינוי יהיה פחות מושפע משיקולים לא ענייניים".
מה תידרש לעשות ועדת גרוניס?
ועדת גרוניס, הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, אמורה לבחון את טוהר המידות ואת התאמתם לתפקיד של המועמדים לשבע המשרות הבכירות שממנה הממשלה, בהן ראש שב"כ, רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל ומפכ"ל. אותה ועדה תמלא תפקיד מרכזי במסגרת ההליך החדש.
לפי חוות הדעת, הוועדה תצטרך לבצע בדיקה מיוחדת ועמוקה יותר מהרגיל. "היא עדיין תבדוק את טוהר המידות ואת התאמתם לתפקיד של המועמדים אבל תצטרך להתחשב בכל הנסיבות הקיימות לפני שתחווה את דעתה", ציין פוקס. הוועדה תקבל את כל הנתונים מההליך החדש – הריאיונות המתועדים, הנימוקים של השר ומלוא החומר שנאסף בפיקוח הייעוץ המשפטי.
עם זאת, הוועדה, בראשות השופט בדימוס גרוניס, חסרה כיום שני חברים מרכזיים ולכן לא יכולה להתכנס: אין נציב שירות מדינה מכהן לאחר שבג"ץ פסל את השינויים שהובילה הממשלה במינויו, ופרופ' טליה איינהורן אינה יכולה להשתתף בדיון בשל החשדות נגד בנה ישראל איינהורן בפרשת "קטאר-גייט". לדברי פוקס, "ייתכן שוועדת גרוניס בכלל לא תסכים לטפל במינוי זיני בשל הקביעה שהוא בטל ולא חוקי".
האם הממשלה יכולה עדיין לקדם את המינוי של זיני?
היועמ"שית לא סתמה את הגולל לחלוטין על מועמדותו של זיני, אך הביעה ספק כבד אם ניתן יהיה למנותו. היא קבעה כי "קיים חשש ממשי וכבד ביותר כי השר יציע לממשלה את המועמד אשר ראש הממשלה חפץ במינויו".
לדברי פוקס, "מחוות הדעת עולה שהסיכויים למינויו של זיני קלושים מאוד וסביר שזה לא יעבור. גם אם יתחילו הליך חדש ושר אחר יבחן מספר מועמדים כולל זיני, ספק אם זה יועיל". הוא מדגיש שהעניין אינו קשור לזיני עצמו, אלא להליך הפגום שבו מועמדותו קודמה על ידי ראש הממשלה בניגוד לפסק הדין.
מה צפוי כעת והאם הסוגייה תתגלגל לפתחו של בג"ץ?
הכדור נמצא כעת במגרש של הממשלה. "אם הממשלה תבחר שלא לקיים את הנחיות היועמ"שית, מיד יוגשו עתירות לבג"ץ שיבקשו ממנו להתערב", מסביר פוקס.
בג"ץ יוכל לבחור מבין אפשרויות שונות: להתערב מיד, לחכות ולבחון אם ועדת גרוניס תוכל להתכנס, או אפילו לחכות עד למינוי בממשלה ואז לפסוק. "יתכן גם שבג"ץ יוציא צו ביניים שיקבע שאין למנות במצב הנוכחי ושיש לפעול בהתאם להנחיות היועמ"שית", הוא הבהיר.