היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה זומנה אתמול (שני) לשימוע לפני פיטורים על ידי הוועדה המיוחדת שהקימה הממשלה. אותה ועדה, שהוקמה על ידי שר המשפטים יריב לוין, נועדה לשנות את הליך פיטורי היועמ"שית - ולעקוף את הסמכות של ועדת האיתור בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אשר גרוניס.
במערכת המשפט סבורים כי הקמת הוועדה אינה חוקית - ומזהירים מפני "רמיסת הדמוקרטיה". היועמ"שית בעצמה כבר הבהירה כי אין בכוונתה להתייצב לשימוע, וכמו במקרה פיטורי רונן בר, ייתכן שגם הפעם שופטי בג"ץ יאלצו להכריע בנושא.
השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון וכיועץ המשפטי לממשלה ביקר בשיחה עם N12. "חבל שהממשלה, במקום לשרת את הציבור על פי שליחותה וחובתה, משרתת אינטרס פוליטי, במיוחד בעת מלחמה קשה", הוא אמר.
לדבריו, "הדחת היועמ"שית באופן כזה הוא צעד מעוות, הן לגופו כי אינו מוצדק כלל, והן בהליך שכל בר דעת הגון יודע שהוא פארסה שתוצאותיה מוכתבות מראש. צר לי מאוד על כך. מיקוד הממשלה צריך להיות בעיניי במשימה העליונה: השבת החטופות והחטופים מרצועת עזה".
עו"ד דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועמ"ש, האשימה: "זה לא 'שימוע' - זו הצגה גרועה, חסרת תום לב ולא רצינית. התפקיד שמייעדים ליועצת הוא להיות הסטטיסטית שאמורה להתנדנד בסוף ההצגה על חבל התלייה המטאפורי. היא לא צריכה להתייצב בהליך סרק תפור. זו כרוניקה של עריפת ראש ידועה מראש, בפני ועדת שרים שכבר הביעו עמדתם בעד הדחתה. כעת 'המתלוננים' הם גם 'שופטים' שמקיימים פייק שימוע בחוסר תום לב, כשהמטרה כבר סומנה".
זילבר הוסיפה: "בנוסף, הפוליטיקאים החליפו ועדה מקצועית ציבורית בראשות נשיא עליון בדימוס (ועדת גרוניס) שמלכתחילה נקבע הרכבה ככזה שיכלול נציגים בכירים ומבוזרים. ההליך הוחלף בוועדה פוליטית לגמרי, ועוד כזו שחבריה בהצבעתם בממשלה כבר הביעו דעתם מראש בתמיכה בהדחתה".
היא הבהירה: "אם היו רוצים שנאמין בכנות השינוי הארגוני, שגם הוא בעייתי לעצמו, היו אמורים לכל הפחות ליישם את זה ממועד שהוא חל רק על מינוי היועץ הבא ולא על היועצת הזו, אבל אפילו את דחיית מועד התחולה הזה הם לא טרחו לבצע. הליך ליצני, בלתי חוקי, ושקוף שהוא חסר תום לב וציני לגמרי".
"מסע השפלה פומבי"
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, אמר בריאיון ל-N12: "כל המהלך של הדחת היועמ"שית חוסה תחת אי-חוקיות. המעמד העצמאי של היועמ"ש קובע שהקדנציה קצובה ל-6 שנים. אומנם ניתן להזיז יועץ משפטי מתפקידו, אך בנסיבות מיוחדות בלבד. גוף מקצועי, אשר במקרה זה מדובר בוועדת גרוניס, מחייב בדיקה של ההדחה על מנת לוודא כי לא מדובר בהדחה פוליטית".
"סיבה נוספת לאי-חוקיות הפיטורים, היא ניגודי העניינים החריפים של ראש הממשלה בהיותו נאשם כאשר היועמ"שית לממשלה היא התובעת הכללית", הוא הוסיף. "רוב אנשי המקצוע סוברים כי ניגוד העניינים הזה לא יכול להתרפא, הוא חולש על כל הממשלה וברור כי המהלך הזה לא היה יוצא לדרך ללא ברכתו של ראש הממשלה".
עו"ד בהרב-מיארה קיבלה מכתב הזמנה לשימוע לפני פיטורים שבו נכתב: "הממשלה שוקלת את העברתך מכהונתך על רקע מצב של התנהלות בלתי הולמת וחילוקי דעות מהותיים וממושכים המונעים שיתוף פעולה יעיל". עו"ד בכר טוען: "הוועדה שהוקמה היא בלתי חוקית. הממשלה בהחלטות קודמות קבעה איך מפטרים יועץ משפטי: יש חובה לעבור דרך ועדת גרוניס".
פרשת "בר-און חברון" משנת 1997, שבה עלו חשדות להתערבות פוליטית במינוי היועמ"ש לממשלה על מנת להקל בהסדר הטיעון של אריה דרעי, היא זו שהובילה להקמת ועדת שמגר, או בשמה המלא: הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה.
"בעקבות השערורייה, הוחלט שיש חובה לחזור לוועדה המקצועית", מתאר עו"ד בכר. "אבל לממשלה אין רוב בה - אז הפוליטיקאים החליטו לשנות את כללי המשחק תוך כדי תנועה. האמירה היא שהממשלה היא הגוף היחיד שיכול לפטר. אין פה שימוע בתום לב, אלא החלטה קבועה מראש לפטר ומחפשים כאן כסות כזו או אחרת. המוטיבציה ברורה ולכן הממשלה מבחינתה תנסה להשלים את המהלך".
ההערכה היא שכפי שאירע עם השימוע לראש השב"כ רונן בר, גם הנושא הזה יגיע לפתחו של בג"ץ. עו"ד בכר תיאר: "זה ניסיון לפטר את שומרת הסף הבכירה ביותר של שלטון החוק ולכן אני מאמין שבג"ץ יעצור את זה. זו רמיסה מוחלטת של עקרון שלטון החוק והיסודות הדמוקרטיים של ישראל. אסור ליועצת המשפטית לממשלה להתייצב לשימוע, משום שאין כאן שום שימוע".
הוא חתם: "זה מהלך פיטורים מוכתב מראש. אף עורך דין לא היה ממליץ להתייצב כאשר התוצאה כבר ידועה. זה לא שימוע - זה מסע השפלה פומבי ומי שישלם את המחיר זאת מדינת ישראל. היועמ"שית תמשיך לכהן בתפקידה גם אחרי שיריב לוין יחדול מלהיות שר המשפטים".