יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התארח הערב (שבת) בתוכנית "פגוש את העיתונות". גנץ הבהיר שישראל צריכה למצות את ההזדמנות לתקיפה באיראן, תוך שיתוף פעולה עם האמריקנים. גנץ יתמודד לנשיאות? "אשרת את הציבור - אך כראש ממשלה אחרי הבחירות הבאות". כל הכותרות.
"אני חושב שישראל יכולה לתקוף באיראן", הבהיר גנץ בתחילת הריאיון. "ישראל צריכה להבין שיש כאן מפגש של צורך וגם הזדמנות. צריך לזכור שאיראן היא בעיה עולמית, היא בעיה אזורית, והיא כמובן איום על מדינת ישראל. במשך שנים אנחנו עוסקים בעניין הזה, בנינו יכולות לאורך שנים להערכתי הן הבשילו".
לדברי גנץ, "נוצרה סיטואציה מבצעית ואופרטיבית שמאפשרת את התקיפה הזו ביתר קלות, מאשר במקומות האחרים. ואני חושב שצריך להכין את התקיפה הזאת. אפשר לפעול בתיאום עם האמריקנים, עדיף לפעול בשיתוף פעולה עם האמריקנים, אלה רמות שונות. כרגע הם עושים את הדיונים על ההסכם. אם יהיה הסכם - מעולה, שיראו אותו, אבל צריך להיות מוכנים לתקיפה".
גנץ התייחס גם לכך שהאמריקנים עלולים להיות דווקא מכשול לתקיפה, כשעל פי דיווח שפורסם השבוע - הנשיא טראמפ בלם מהלך ישראלי נגד איראן. "אני חושב שלאמריקנים יש אינטרס", הסביר. "העניין הוא שלאיראן יש השפעה שלילית בעולם, מאוקראינה ועד תימן ואפריקה ודרום אמריקה, זה לא דבר שהוא בעיה ציונית ישראלית, זה בעיה שצריך להתמודד איתה".
יו"ר המחנה הממלכתי הבהיר: "אני חושב שנשיא ארצות הברית מבין את העניין הזה. אם יהיה הסכם מעולה שמחזיר את איראן לאחור, שמונע ממנה את הנשק האסטרטגי ואת פיתוח הנשק, שמונע את היכולת שלה לפעול באזור עם טרור, שלא מאפשר לה לחזור בחזרה, שנותן פיקוח חופשי ומלא, אז שיציגו את ההוכחות. אנחנו צריכים להכין את התקיפה".
כרמטכ"ל, גנץ התנגד לתקיפת מתקני הגרעין של איראן. "איראן התקדמה מאוד בתוכנית הגרעין שלה, לאחר שהם והאמריקנים יצאו מההסכם. הם ממש על רגע הסף, בטח בתחום העשרה, ואני מניח שצריך לשים לב גם לתחומים האחרים".
גנץ המשיך: "כמובן שגם הסביבה עצמה השתנתה. יש נקודה אחת שחשוב להבין - אנחנו לא יכולים להיות אחרי 7 באוקטובר ולהגיד שלא למדנו מהיום הזה. אנחנו הבנו שאנחנו לא יכולים להשאיר יכולות משמעותיות שמסכנות את מדינת ישראל. אנחנו מדברים על יכולות משמעותיות ורחבות עד כדי סכנה - בידיים של פונדמנטליסטים שעושים חשבון אחר עם הרציונל שלהם".
"אגב, אמרתי לנתניהו ולקבינט שלו באותם ימים שאני יכול לפעול", הוא שיתף, "אמרתי שאני חושב שהתנאים האסטרטגיים לא מתאימים לעניין הזה, ושתחליטו כדרג מדיני, והם חזרו והחליטו שלא (לתקוף)".
ברמה המבצעית, האם ישראל יכולה לבדה לתקוף באיראן?
"אני חושב שישראל יכולה לגרום נזק משמעותי מאוד ליכולות האיראניות", הסביר גנץ. "אנחנו לא אמריקה, צריך לזכור שכשהולכים למערכת צבאית אז צריך להתמודד עם פרויקט הגרעין, צריך להתמודד עם יכולות האסטרטגיות (של איראן) וצריך להתמודד עם היכולות והתשתיות שלה".
עם זאת, גנץ הבהיר: "האמריקנים ואנחנו משרתים את אותו אינטרס. ההתמודדות שלנו עם איראן היא אחד משלושה אינטרסים: גם האינטרס שלנו, גם האינטרס של האזור גם האינטרס של העולם".
"אנחנו נמצאים היום 14 שנים אחרי הפעם ההיא שאמרתי לקבינט שאני יכול לפעול באיראן", אמר גנץ. "חלפו 14 שנה ודברים השתנו. אני אומר עוד פעם, הצורך (לתקוף) קיים, הלקח משבעה באוקטובר בוודאי שקיים, וההזדמנות מונחת לפתחנו".
גנץ נשאל מה יקרה אם נתניהו יבקש ממנו להצטרף לממשלה, כדי לתמוך בתקיפה באיראן. "אני לא חושב שצריך להיכנס לממשלה הרעה הזו, אני חושב שצריך להחליף אותה", הוא אמר. "אני עובד בלבנות את האלטרנטיבה הזו".
הוא הוסיף: "אני חושב שאפשר לגבות כל צורך אמיתי, בצורה רצינית גם מבחוץ, גם מאז שעזבתי את ממשלת החירום - עמדנו איפה שהיה צריך לעמוד לימין הממשלה או המדינה. אנחנו אופוזיציה לממשלה, לא למדינה".
מכתבי המחאה של אנשי המילואים - והתגובות של צה"ל
"אני נגד סרבנות", שיתף גנץ בהתייחסות למכתבי אנשי הצבא וההחלטה של צה"ל להדיח מתפקידם את חלק מהחותמים. "אני יצאתי נגד סרבנות בכל נקודת זמן אני חושב שיש שני קווים אדומים: אי אפשר שלא למלא את פסיקות בג"ץ, ושתיים - אסור לעודד סרבנות. המחאה, לא משנה מה היא תעשה, היא לא יכולה ללכת לסרבנות, והממשלה, לא משנה מה היא תעשה, היא לא יכולה להפר את פסיקת בג"ץ"
גנץ אמר שמכתבי הטייסים שנחתמו לא הכילו קריאות לסרבנות. "אני חושב שאנשים בקבע או בסדיר לא יכולים להיות שותפים למכתבים כאלה בכלל", הסביר. "אבל צבא העם מורכב ממילואימניקים, שבסך הכל מביאים את דעתם, הרמטכ"ל בחר לפעול כפי שהוא בחר לפעול, אני חושב שאני מבין את הקולות של המחאה".
"היינו בלבנון עשרות שנים", הוא תיאר. "אנשים שירתו בלבנון, ויצאו מהשטח - הפגינו וחזרו ללבנון. אני חושב שפה צריך לשים לב לגוונים השונים. המכתב הזה נועד לממשלת ישראל ולעומד בראשה. אנחנו חייבים צבא עם שעובד בצורה מקצועית, נחוש ושמסוגל לפעול לאורך השנים. זה אומר שלפעמים החברה תגיד לנו מה היא חושבת".
בני גנץ - נשיא המדינה הבא?
גורמים פוליטיים העלו את הרעיון שגנץ יהיה מועמד לנשיאות המדינה. "אני הצטרפתי לפוליטיקה לפני שש שנים בשביל לשרת את מדינת ישראל", הבהיר גנץ. "ואני אמשיך ככל שצריך. אני מוביל ואמשיך להוביל בשותפות עם גדי איזנקוט את המחנה הממלכתי, אנחנו מייצרים את האלטרנטיבה הנכונה במרכז".
"כשאנשים יגיעו לקלפי ביום הבחירות הם יצטרכו לבחור בין קיצוניות וטרלול לבין הסכמות ואחדות", אמר גנץ. "אני חושב שמה שהעם צריך זה אחדות והסכמות, ואני חושב שאני יודע להביא את העניין הזה".
"אני אעשה את כל מה שאני יכול כדי להוביל את מדינת ישראל כראש המחנה הממלכתי, כראש הממשלה שהיה אמור להיבחר בבחירות חופשיות שאני מקווה שתהיינה כאלה", תיאר. "אני רוצה לאחד את החברה הישראלית, ולהפסיק את המצב המטורף שאנחנו נמצאים בו: הדלפות ולכלוכים וסיפורים ועניינים וחתרנות פוליטית. אני אתן לציבור להחליט - אדם ישר שמשרת אותך, או פוליטיקאי שמשרת אותו".
מי שעשוי להיאבק מול גנץ על מצביעים פוטנציאלים הוא ראש הממשלה לשעבר בנט, שהספיק להקים מפלגה חדשה. "אני מאוד מעריך את נפתלי", אמר גנץ, "אנחנו עבדנו בסדר גמור ביחד, אני חושב שלשנינו המדינה יקרה, אני אמשיך להציג את האלטרנטיבה שלי, אני אמשיך קדימה ככל שאני יכול".
סערת ראש השב"כ
במהלך הריאיון גנץ התייחס למצבו של ראש השב"כ, רונן בר. "ראש השב"כ צריך לסיים את תפקידו, גם הוא יודע את העניין הזה", הסביר, "אני חושב שההתקפות עליו באופן אישי הם לא במקום". לדברי גנץ, "יש פגיעה חמורה מאוד בארגון. הם באמת עובדים במחשכים ועושים עבודה נהדרת, וחלק גדול מאוד מההישגים שלנו הוא שלהם וראוי לתת להם את הקרדיט על הסיפור הזה".
עם זאת, גנץ טען: "הכישלון גם לא בורח מרונן בר ומהשב"כ. אבל, הופכים את רונן לבוגד וזה לא בצדק, הופכים את המדליפים לגיבורים וזה ממש לא בצדק. זה נשמע לי מטורף שמדליפים של חומר סודי הופכים לגיבורים. גיבורים בשבילי זה רועי קליין, או מאות גיבורים אחרים".
"קטארגייט? פרשה שחייבת להיחקר"
נגץ טען שמעולם לא הדליף לעיתונאים: "אני חושב שצריך לעצור את הדבר הזה של ההדלפות, וזה לא משנה אם זה מימין או משמאל. לקחת חומר סודי ולהעביר אותו לעיתונאי, או להעביר אותו לראש ממשלה שלא דרך ערוצים הנכונים: זה מפרק ארגונים. החקירות האלה צריכות להיות ממוצות".
על חקירת קטארגייט אמר: "אני לא יודע אם זה אירוע של בגידה, אני מקווה שלא, ואני חושב שהפרשה הזאת צריכה להיחקר. נשמע בעיניי בלתי סביר לחלוטין, שאנשי לשכת ראש הממשלה עובדים באותו זמן בשכר עבור קטאר. זו מדינה שיש לנו קשרים איתה, שהם קשרים אינסטרומנטליים עבור צורך מסוים, וצריך למצות את הצורך הזה".