ראש השב"כ רונן בר הטיל פצצה כשהודיע אמש (שני) על מועד פרישתו - 15 ביוני. את הדברים אמר בר בטקס לזכר חללי השב"כ. ההודעה של בר יכולה לסיים את הסאגה הפוליטית והמשפטית שהגיעה לשיאה עם קרב הגרסאות שניטש בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו בתצהירים שהגישו לבית המשפט. הכדור עובר כעת לבג"ץ שהדיון בסוגיית פיטוריו ניצב לפתחו, ולדרך שבה הממשלה תגיב.
"מה שבר עשה בנאומו זה לתת לכל הצדדים, וגם לעצמו, סולם לרדת מהעץ", הסביר אדם שנער, פרופסור למשפטים באוניברסיטת רייכמן. "ברגע שעזיבה שלו מוגמרת, ומדובר על תקופת זמן קצרה הממשלה יכולה להגיד בתור פשרה: 'נחיה עם זה'".
עוד לפני נאומו של בר היו כמה תרחישים לפסיקת השופטים בבג"ץ:
- קבלת העתירות - וקביעה שהפיטורין בטלים.
- קבלת עמדת הממשלה - והוראה על בר להתפטר.
- פנייה לוועדת גרוניס, הוועדה למינוי בכירים, שתכריע בבקשת הממשלה.
- ניסיון לדחוף את הצדדים לפשרה נוספת, כפי שעשו בסיום הדיון הראשון.
ההחלטה של בר מקרבת את שופטי בג"ץ שלא להכריע עקרונית בסוגיה - ולנסות ללכת על האפשרות האחרונה. כך בג"ץ ימנע מ"להכניס את ראשו" לסוגיה הנפיצה, לא יוציא פסק דין ולא יכריע בשאלות העקרוניות. "השופטים לא רוצים לתת פסק דין מהותי", טוען שנער, "הפרישה של בר תוכל לייתר את העתירה".
התרחיש שהשופטים יעבירו את ההליך לוועדת גרוניס הוא קלוש ביותר כי מדובר על הליך של שבועות. לוועדה עדיין לא מונו כל החברים, ועד שימונו, בר כבר לא יהיה בתפקידו ויתייתר הדיון.
כמובן שגם הממשלה והעומד בראשה יצטרכו להסכים לפשרה הזאת ולקבל את בר כמי שעומד בראש השב"כ בחודש וחצי הקרובים - עד מועד פרישתו. במידה ונתניהו ייתן את הסכמתו למועד הפרישה עליו הכריז בר, הסבירות כי בג"ץ יחליט שלא להתערב גדלה.
שאלה נוספת שיצטרך בג"ץ לדון בה היא האם יוכל נתניהו לבחור ולהודיע על ראש שב"כ חדש. בג"ץ הוציא צו ביניים שאוסר על ראש הממשלה לבחור ראש שב"כ חדש והתיר לו רק לראיין מועמדים לתפקיד. כעת, לאחר הודעתו של בר השופטים יצטרכו להכריע האם יש בצו הביניים הזה עוד צורך.