מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמור לצאת החוק שיסדיר את הסוגיה הנפיצה ביותר בחברה הישראלית - סוגיית הגיוס לצה"ל. הדיונים נמשכים כבר חודשים, אך ללא התקדמות - ובזמן הזה המצוקה בשטח רק הולכת ומחריפה.
תהילה אליצור היא מרצה לתלמוד וגמרא בבתי מדרש ובמכללות. החיים שלה השתנו לפני שנה וחצי כששלושת בניה יצאו להילחם. אליהם הצטרף גם בעלה בן ה-54, רופא גדודי ששירת 340 יום מאז 7 באוקטובר - שנה מתוך שנה וחצי. היא סיפרה על החוסרים הקשים בכוח אדם שבהם נתקל בעלה, ועל האילוצים הקשים שנכפים עליו בדמות גיוס אנשים שאינם בעלי הכשרה מתאימה.
תהילה היא חלק מהתארגנות חדשה, "שותפות לשירות", שמייצגת 4,500 נשים. הן באות שוב ושוב לוועדת החוץ והביטחון כדי לזעוק ולהתריע. לצדה, גם איילת השחר סיידוף, מייסדת "אימהות בחזית", מגיעה לוועדה ומספרת על המצוקה בשטח. "הבן הפרטי שלי הוא סמל ראשון, אבל צה"ל הפך אותו לקצין - רק כי הוא מוכשר וחכם, וכי אין קצינים", אמרה לחברי הוועדה. "בנקודת הזמן הזאת אתם עובדים עם צבא שחוק".
הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת ההסדר עתניאל, שכל את בנו ואחיינו במלחמה. גם הוא הופיע בפני הוועדה והצטרף לדבריה של איילת השחר. ראש אכ"א האלוף דדו בר-כליפא נכח באחת מהישיבות גם כן ואימת את דבריהם של תהילה, איילת השחר ובני: "אנחנו צריכים 6,000-7,000 לוחמים - תאמינו לי".
העדויות האלה על חוסרים בצבא נשמעות שוב ושוב, גם בדיונים החסויים של ועדות המשנה. במקביל, חברי הכנסת קיבלו אזהרה כתובה משורה של ארגונים, בהם פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, "הליכוד מתגייס", "אם תרצו" ו"ישראל שלי".
"מהמידע שאספנו בין דרגי השטח השונים, עולה כי נכון להיום כשליש מהכוחות ביהודה ושומרון אינם כוחות לוחמים", נכתב. "אזור איו"ש מחולק לשש חטיבות מרחביות, בכל אחת שלושה גדודים - כאשר בכל חטיבה גדוד אחד אינו לוחם. מדובר באנשי ונשות מילואים, שלוקחים על עצמה משימות הגנה בקו האש הראשון, למרות שאינם מוכשרים לכך. הדבר מסכן אותם, את תושבי יהודה ושומרון - ואת תושבי הערים הסמוכות".
מהדיונים החסויים עולה שכבר עכשיו ישנן פעולות שאינן מתבצעות בשל המחסור בכוח אדם. גם הארגונים הציפו זאת במכתב האזהרה: "יש פעולות שפשוט בלתי ניתן להטיל על כוחות אלו, ומשכך הן אינן מבוצעות כלל. פעולות, החל מפטרולים וסיורים בכפרים ועד מעצרים, סריקות אחר אמצעי לחימה, איתור כספי טרור – נדחות בשל היעדר סד"כ שמסוגל לבצע משימות אלו".
אבל האזהרות הן לא רק מפני מה שקורה עכשיו בשטח, אלא בעיקר ממה שעלול לקרות אם הפצע הזה, חוסר השוויון בנטל - לא יתרפא. סביב שולחן הדיונים אפשר ממש לראות בעיניים את התהום שנפערת בין הציבור החרדי לציבור הדתי-לאומי: ציבור שקורס תחת הנטל, ולא מוכן יותר לקבל את הטענה שלימודי תורה פוטרים משירות בצבא.
זה לא רק הכעס על המצב והדאגה לעתיד. יש כאן גם עלבון צורב מהאמירה המשתמעת של החרדים, שלפיה יש תורה אחת ששווה יותר - וכזו ששווה פחות. ד"ר חנה קטן, רופאה ואשת ציבור, אמרה: "אנחנו רוצים לראות את הציבור החרדי היקר, שאנחנו מעריכים את לימוד התורה שלו - אבל רוצים שהוא ידבר דברי אמת. התורה היא תורה שמחייבת לצאת למלחמת מצווה. מי שלא עושה את זה, לא מקיים את התורה". חגי לובר, ששכל את בנו יהונתן ז"ל במלחמה, הוסיף: "הבן שלי למד תורה ארבע שנים לפני שהוא התגייס. זה שקר גדול לומר שעולם התורה ייפגע. הבן שלי - הוא עולם התורה".
ואיפה חברי הכנסת החרדים? רובם לא מגיעים לדיונים האלה בכלל. יש בדרך כלל חבר כנסת אחד או שניים שנשלחים לפקח ששום דבר לא באמת מתקדם. רוב הזמן הם מקשיבים בדממה, אבל לפעמים מתפרצים בתסכול על כך שהברית הפוליטית עם הציונות הדתית לא עומדת אל מול ברית הדמים של המשרתים.
מכינת עלי איבדה במלחמה הזו 29 בוגרים, בית הספר הימלפרב 10. הרב ירמי סטביסקי, מי שהיה המנהל המיתולוגי של בית הספר ואיבד במלחמה את חתנו ינון פליישמן ז"ל, בא למחות על העוול שלדבריו זועק לשמיים. "כל הציניים שרוצים גם לשבת בישיבה, גם לא ללכת בצבא וגם ליהנות מכל הטוב של מדינת ישראל - זה לא פייר".
ולא זו בלבד שאין סנקציות אפקטיביות בדיונים האלה בוועדת החוץ והביטחון - גם מתברר שהחרדים מקבלים יותר מכל אזרח אחר:
- סבסוד של צהרון לשישה ילדים - 400 אלף ש"ח לאורך החיים
- קצבת אברך - 250 אלף ש"ח
- הנחה בתשלום ביטוח לאומי - 30 אלף ש"ח (סך הכול לאורך החיים - 700 אלף ש"ח)
- שורת הטבות מצב סוציו-אקונומי נמוך - 800-300 אלף ש"ח
למרות האזהרות החריפות והתחינות של המשרתים לשנות את סדרי העדיפויות, בזמן שבו ועדת החוץ והביטחון ישבה על המדוכה, בחדרים הסמוכים אושר תקציב מדינה ששוב תגמל את מי שלא משרת. מסך התקציב הזה, כך סיפרה חה"כ מירב כהן - 1.3 מיליארד ש"ח הולך לישיבות חרדיות. היא הוסיפה כי 28 מיליון ש"ח הולך למניעת נשירה ואי-גיוס. יתרה מזאת, 6.2 מיליון ש"ח מגיע לגופי תאום וקישור חרדיים מול הצבא - שאלו ארגונים שעוזרים להשתמטות.
חה"כ אלעזר שטרן, לשעבר ראש אכ"א, התייחס לתקציב: "אני כבר אמרתי מזמן: בעיניי, לדיונים בוועדת חוץ וביטחון - אין ערך. חוק הגיוס האמיתי, שהוא חוק ההשתמטות האמיתי - זה חוק התקציב".
ועדת החוץ והביטחון קיימה 39 ישיבות ודיונים על חוק הגיוס, אבל האמת היא שאין באמת דרך לגשר על הפערים בתוך הקואליציה. המצב האבסורדי הזה מביא לכך שגם הלוחמים המסורים והפטריוטים ביותר נמצאים על סף שבירה. הם לא עייפים רק מהמלחמה, מהמצב בבית או מהעסק הקורס - הם עייפים מחוסר הצדק. איילת השחר סיידוף אמרה: "איך שנתיים אחרי שיצאנו לדרך, ושנה אחרי הפסיקה - חרדי אחד לא גויס? אנחנו לא רוצות לשתף יותר פעולה".
גם הרב ירמי סטיביצקי אמר בפני הוועדה: "זה לא כמו בהתחלת המלחמה, אז נכנסנו לתוך עולם של חרדות. מי תיתן לבעלה לצאת? אם לא יהיו סנקציות, אם לא יהיו השלכות, אם עולם כמנהגו ינהג - אתם תפקירו את הביטחון של מדינת ישראל". האב השכול חגי לובר הוסיף: "יש לנו המון כוח, אבל אל תבחנו את הכוח הזה. אל תתנו לנו ליפול".
וכך, למרות שהפעמונים מצלצלים שוב ושוב בעוצמה, אף אחד לא באמת פועל. בפעם הבאה, אף אחד גם לא יוכל לומר - "לא ידעתי".