הממשלה קיבלה החלטה שלא להקים בשלב זה ועדת חקירה ממלכתית למאורעות 7 באוקטובר. על רקע הרחבת התמרון ברצועה טענה הממשלה כי "טרם בשלה העת בעקבות הרחבת הפעילות המבצעית בעזה" – אף שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קראה לממשלה להחליט על חקר האירועים. נזכיר לפי כל סקר של חדשות 12, יש רוב מוחלט בציבור להקמת ועדת חקירה ממלכתית, גם בקרב בוחרי הקואליציה.
לקראת הדיון בנושא בישיבת הממשלה, כתבה בהרב-מיארה מכתב: "קבלו החלטה לגבי חקירת אירועי 7 באוקטובר. הימנעות הממשלה מקבלת החלטה בעניין ועדת חקירה ממלכתית גורמת לנזקים ופוגעת בחקר האמת". לקריאת המכתב המלא לחצו כאן
הציטוטים מישיבת הממשלה
- השר מיקי זוהר: "צריך לבוא לאופוזיציה ולהסכים על מי שימנה את חברי הוועדה, שהוא לא השופט עמית, בהסכמת שני שלישים מחברי הכנסת".
- השר יואב קיש: "אין ויכוח - חייבים לחקור. אין לי אמון בשופט עמית וגם לא ביועמ"שית. עד שהליך פיטוריה לא יושלם, לא נכון להיכנס להליך של ועדת חקירה. אם הייתה יועמ"שית לא פוליטית היא הייתה עוצרת את משפט ראש הממשלה".
- השר עמיחי שיקלי: "יש לנו חוסר אמון בשופט עמית. צריך לייצר מנגון פריטטי-שוויוני ומי שיעשה את זה היא הכנסת. צריך להביא מומחים - שופטים בדימוס, מומחי מודיעין וביטחון. המנדט צריך להיות של הכנסת.
- השר שלמה קרעי: "בג"ץ שותף לאובדן כוח ההרתעה. הגורם הניטרלי שצריך להקים את הוועדה זה הכנסת. העיתוי של מועד החקירה צריך להיות של הממשלה".
- השר ניר ברקת: "שני שלישים מהכנסת צריכים לקבוע את היו"ר ואת הרכב הוועדה. צריך לתת לה מנדט רחב מאוד".
- השר דוד אמסלם: "ביהמ"ש העליון הוא חלק מהעניין. יצחק עמית גנב לעצמו תפקיד ורוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית נגד הממשלה".
במועצת אוקטובר הגיבו על החלטת הממשלה: "אנו מזכירים לחברי הממשלה, בצל העובדה שוועדת חקירה ממלכתית תצטרך בין היתר לחקור את החלטותיכם בשנים שקדמו לשבעה באוקטובר, אתם בניגוד עניינים מובהק. לא נאפשר לכם להנדס ולהקים ועדת חקירה נוחה. הנחקר לא יכול למנות את החוקר של עצמו. ממשלת ישראל מודה כעת בפה מלא שתגבש הצעת חוק להקמת חקירה אלטרנטיבית נוחה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב: "המשמעות היחידה של אי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית היא שאסון 7 באוקטובר יקרה לנו שוב ושוב. אם לא נחקור מה הוביל לאסון לא נוכל להפיק לקחים ולהבטיח שזה לא יקרה שוב. נתניהו ניסה למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון ופרשת הצוללות. גם הפעם ועדת חקירה ממלכתית קום תקום".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ הוסיף: "הממשלה צודקת, זה לא הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית, הזמן הזה היה לפני יותר משנה כשהגשתי את ההצעה לממשלה, ובכל רגע שזה מתעכב - ביטחון המדינה נפגע. הציבור לא טיפש. הסיבה היחידה שלא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית היא ניסיון לברוח מאחריות. אם אתם לא מתכוונים לעשות את זה, לפחות תחסכו לנו את התירוצים המביכים".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגיב: "אני יודע מה נאמר בישיבות הסגורות ובקבינט הביטחוני. הכול מוקלט ומתועד. ראש ממשלת 7.10 יודע בדיוק למה הוא מפחד מוועדת חקירה ממלכתית. האמת תצא לאור, איתו או בלעדיו".
כאמור, עמדת היועמ"שית להקים את הוועדה הוצגה במכתב ששלחה לקראת דיון הממשלה בנושא כמתחייב מפסיקת בג"ץ. בדיון הקודם שהתקיים בממשלה בנושא, החליטו השרים לדחות את ההחלטה בשלושה חודשים. "מאז הדיון הקודם בממשלה השתנו הנסיבות באופן מהותי, המחייב שקילה מחודשת של העמדה", הדגישה היועמ"שית במכתבה. "חלוף הזמן הנוסף, בפני עצמו, מעצים את הפגיעה באפשרותה של ועדת חקירה ממלכתית לבצע חקירה אפקטיבית".
בהרב-מיארה הוסיפה במכתב כי "קיים צורך להשלים את הדיון בשאלת המנגנון המתאים לבדיקת האירועים ללא דיחוי, תוך התייחסות לכלל השיקולים. לעמדתי, כפי שהובהרה כבר בישיבה הקודמת, ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון המתאים, בשים לב לאופי הסוגיות, סמכויות הוועדה ופומביות עבודתה". עוד כתבה: "על הממשלה לקבל החלטה מנומקת בעניין, בהיותה החלטה מנהלית, ועליה להציג נימוקים אלו במסגרת ההודעה שתוגש לבית המשפט הדן בעתירה".
לבקשת הממשלה, בג"ץ נתן לה ארכה להגיש את עמדתה בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית עד יום ראשון (11 במאי). בהחלטת בג"ץ נכתב: "חרף ההתנגדויות, משיבים 1–3 יגישו עדכון מטעמם עד ליום 11 במאי 2025, והיא התקבלה בידי שופטי ביהמ"ש העליון דוד מינץ, יוסף אלרון ויחיאל כשר". כשבועיים קודם לכן, קיימה הממשלה דיון בנושא, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.
בסוף ישיבת הממשלה הוחלט לדחות את הטיפול בנושא בשלושה חודשים. באותה הישיבה היה עימות בין חברי הממשלה ליועמ"שית, ורה"מ נתניהו תקף את ראש השב"כ. בישיבה עלתה הצעה של שר החוץ גדעון סער להקמת ועדת חקירה ממלכתית. סער הביע תמיכה בהקמת ועדה, אולם הציע לחלק את טווח הזמנים שייחקר, בנוסף לתיקון החוק כך שלא רק נשיא ביהמ"ש העליון יוכל לעמוד בראש הוועדה.