בג"ץ הוציא הבוקר (ראשון) צו על תנאי בעתירה שדורשת לגייס את בני הישיבות לצה"ל. "בית המשפט מצווה כי המשיבים יתייצבו ויתנו טעם מדוע לא יוציאו או יוסיפו להוציא צווי גיוס בעניינם של המועמדים לשירות ביטחון שעליהם נסבות העתירות, בהיקף המתאים לצורכי הצבא כפי שאלה מוצגים מעת לעת על ידי הגורמים המקצועיים בצבא". העתירה, שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית ופורום חומת מגן לדמוקרטיה, דורשת מהממשלה לגייס מידית צעירים חרדים לצה"ל, כולל תלמידי ישיבות.
השופטים שדנים בעתירה, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ, הוסיפו בהחלטתם כי על הממשלה להסביר "מדוע לא יפעלו לאכיפת הצווים, שהוצאו גם על ידי נקיטת צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם". תשובת הממשלה נדרשת עד ל-24 ביוני, בעוד כחודשיים.
החלטת בית המשפט עשויה לגרור משבר פוליטי בתוך הקואליציה, לאחר שבתחילת החודש הציב יו"ר ש"ס אריה דרעי אולטימטום מרומז לשותפיו הקואליציוניים, שבו דרש שתלמידי ישיבות לא יעצרו. "עד לתחילת מושב הקיץ של הכנסת, אנחנו חייבים להגיע להסכמה פנימית על כל נושאי הליבה של החוק – או שלא נשתתף בהצבעות", אמר דרעי בריאיון לעיתון "הדרך".
דרעי הזהיר מפני תרחיש שיביא לפרישת ש"ס מהממשלה: "ברגע שבו, חלילה וחס, תקרה תקרית אחת שבה תיכנס המשטרה הצבאית לתוך ישיבה או בית ותעצור אפילו בחור ישיבה אחד – ש"ס לא תוכל להישאר בממשלה". למרות האמירות התקיפות, דרעי שומר על עמימות מסוימת, לא מאיים בפירוק הקואליציה ומדגיש את חשיבותה: "אין קואליציה אחרת באופק, וזו תקופה רגישה מאוד למדינה – מלחמה, שיקום, אתגרים אזוריים. לפתוח משברים עכשיו על נושאים משניים יהיה חסר אחריות".
לפני כשבועיים חשפנו ב"מהדורה המרכזית" כי שר הביטחון ישראל כ"ץ ביקש לבחון את התוכניות של הצבא לגיוס חרדים, ואם אפשר לעמוד ביעדים. בצה"ל יש מחסור חמור של כ-7,000 לוחמים ותומכי לחימה בעקבות המלחמה שעדיין מתנהלת בכמה גזרות. בצבא צריכים לבחון איזו תוכנית יציגו, כזו שתאפשר לחרדים להשתלב, אבל גם כיצד אפשר להשלים את הגיוס שלהם.
היעד שהוצב הוא 4,800 חרדים שיתגייסו מדי שנה. המספר הזה צפוי לעלות במדרגות לאורך השנים. הדרך לעשות זאת היא הקמת מסגרות חדשות לחרדים בחיל האוויר, באגף המודיעין וגם בחילות השדה. אחריות הצבא היא לייצר את המסגרת המאפשרת, אחריות החרדים היא לספק את המספרים.
הצבא דורש שינוי חקיקה, למשל הארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים. זה יקל מיד את העומס על חיילי המילואים. בצבא מבקשים גם להטיל סנקציות על מי שלא יעמוד במכסות הללו ועל מי שיסרב להתגייס, כדי לדרבן את החרדים להתייצב בבקו"ם. לשר הביטחון ולממשלה יש תפקיד דרמטי בהובלה לשינוי אחראי. המחסור ועומס המשימות בצה"ל הם לא בעיה של הצבא אלא של המדינה והם צפויים לגדול בשנים הקרובות.