עמותת "קבלה לעם" שוב נמצאת במרכזה של סערה ציבורית ומשפטית, כאשר הפעם מעורב בפרשה גם יועצה המשפטי לשעבר – חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד. לאורך השנים עלו טענות על ניצול כלכלי של חברי העמותה, תקיפות מיניות מצד מנהיגה ומשטר פנימי נוקשה שמעניש את מי שסוטה מהכללים. כעת, חשוד מילביצקי ששידל חברה לשעבר בקהילה, שהתלוננה שנפגעה מינית בידי מנהיגה, למסור עדות שקר בפרשה – ואנס אותה מיד בתום העדות. הח"כ נשאל גם על מקרה נוסף בעברו שבו נטען כי תקף מינית אישה אחרת במהלך פגישת עבודה.
מדובר בהתפתחות בחקירה שהתבססה על שני תחקירים של עמרי מניב שפורסמו בחדשות 12, שבהם נחשפו שתי עדויות שונות נגדו: באחת טענה יועצת תוכן כי מילביצקי תקף אותה מינית בביתה במהלך פגישה מקצועית, לפני שנבחר לכנסת; בשנייה העידה אישה נוספת כי בשנת 2019 שידל אותה למסור עדות שקר בתיק אונס נגד מנהיג קהילת "בני ברוך".

הקהילה שצברה עשרות אלפי תלמידים
"קבלה לעם", עוסקת בהפצת תורת הקבלה ובפרשנות מודרנית ועממית שלה, נוסדה באופן לא פורמלי בשנות ה-90 בביתו של ד"ר מיכאל לייטמן בבני ברק. בשנת 1997 היא נרשמה כעמותה בשם "בני ברוך – קבלה לעם" שמשמשת מאז כזרוע הפורמלית והפיננסית של הקבוצה. לייטמן, יליד בלארוס, עלה ארצה ב-1974 ומציג עצמו כתלמידו הקרוב של הרב ברוך שלום הלוי אשלג – בנו הבכור של הרב יהודה אשלג (בעל הסולם), מי שחיבר את פירוש "הסולם" לספר הזוהר.

על פי אתר האינטרנט, היא מבססת את כל הלימוד שלה על השיטה שפיתחו שני מורים רוחניים אלה. "בשנת 1995, לפי ציווי המקובלים להתחיל להפיץ את חוכמת הקבלה ברוב עם ולכלל האנושות, הקים הרב לייטמן את ארגון 'קבלה לעם' – התנועה ללימוד ולהפצת חוכמת הקבלה".
בשנת 2004 קיבל לייטמן תואר דוקטור לפילוסופיה בעקבות לימודים בהתכתבות במכון לפילוסופיה המסונף לאקדמיה הרוסית למדעים, לאחר שסיים כתיבת דוקטורט בנושא "הקבלה כצורת הכרה אי-רציונלית". למרות שלייטמן מוגדר לעיתים כ"רב", הוא מעולם לא הוסמך לרבנות והתואר רב המוצמד לשמו הוא תואר כבוד בלבד.
מאז הוקמה, צברה הקהילה עוצמה ופופולריות רבה בישראל ומחוצה לה, בעיקר ברוסיה. לפי הערכות "בני ברוך", יש לה כ-50 אלף תלמידים בישראל וקרוב לשני מיליון ברחבי העולם. חלקם מתעוררים מדי לילה אל שיעורי הרב לייטמן, שמתקיימים החל מהשעה שלוש.
דפוסים של שליטה וטענות ליחס פוגעני כלפי נשים

בעשור האחרון תיארו תחקירים עיתונאיים את "קבלה לעם" כקבוצה בעלת סממנים של "כת סגורה", שפועלת להרחבת השפעתה הפוליטית באמצעות התפקדות מאורגנת לליכוד. עדים ועובדים לשעבר סיפרו על מבנה היררכי נוקשה, תלות והוקרה יוצאת דופן למנהיג לייטמן, וכן דפוסים של ניתוק חברתי ותלות רגשית.
בתחקיר שפורסם ב-2016 ב"ידיעות אחרונות", הופיעו עדויות של יוצאי הארגון שסיפרו על דפוסים של שליטה נוקשה בחיי החברים בקבוצה. בין השאר, נטען כי ישנה מעורבות של ההנהגה בהחלטות זוגיות, כולל מקרים שבהם שידוכים בין בני זוג הוכתבו או לוו בהכוונה מצד גורמים בכירים בארגון, במיוחד בקרב המשפחות האדוקות יותר.
כמו כן, עלו עדויות על הדרת נשים ממוקדי קבלת החלטות מרכזיים, אכיפת היררכיה מגדרית ברורה והתייחסות מחמירה לערכי צניעות. במקרים מסוימים נטען שסיפורים על יחס מפלה כלפי נשים או הגנה על גברים אלימים לא טופלו כנדרש בתוך הקהילה. העמותה דחתה מכל וכל את הטענות, התעקשה שמדובר בעדויות בודדות של פורשים ממניעים אישיים, ושאין בארגון הדרת נשים, שידוכים כפויים או הגנה על גברים אלימים.
עדויות על "מעשר מהמשכורת" ופולחן אישיות
בתחקיר "שטח הפקר" של כאן 11 מ-2017, העידו מספר יוצאי "קבלה לעם" כי מדובר בקבוצה סגורה עם מערכת חוקים נוקשה והיררכיה פנימית. אחד מחברי הקבוצה לשעבר טען כי מהחברים נדרשת תרומת "מעשר" של 10% מהכנסתם, ולפעמים אף יותר – עד 20% באמצעות תשלומים נוספים.
יוצאי הארגון תיארו בתחקיר גם דפוסים של פולחן אישיות סביב המנהיג לייטמן. "הטענה היא שהוא נמצא בעולמות רוחניים, בקשר עם הבורא. זה ממש איש שמייצג את האלוהות בעולם שלנו", תיאר חבר לשעבר בארגון. העמותה דחתה בתוקף את הקביעות הללו והכחישה את רוב הטענות.
התפקדות מאורגנת לליכוד, וקשרים במסדרונות השלטון

בכתבה שפורסמה בגלי צה"ל בתוכנית "בוקר טוב ישראל" ב-2017, דיווח אבנר הופשטיין על התפקדות מאורגנת של כ-6,000 חברים מתנועת "קבלה לעם" למפלגת הליכוד בשנים שקדמו לפרסום, במטרה להרחיב את השפעת הארגון בזירה הפוליטית. בתחקיר תואר כי הפעילות כללה תכנון מסודר של גיוס מתפקדים, לעיתים תוך קיום מפגשים פרטיים בבתים ברחבי הארץ, על מנת לטשטש את הקשר הרשמי לעמותה ולשמור על דיסקרטיות.

בדצמבר 2024 פרסם אתר "שקוף" כי בין השנים 2014 ל-2017 התפקדו עשרות עד מאות מחברי העמותה לליכוד, במסגרת "תוכנית על" שנועדה ליצור השפעה פנימית משמעותית במפלגה. לכנסים של התנועה הגיעו בעבר שרי הליכוד גלעד ארדן, מירי רגב, ישראל כ"ץ, יואב גלנט, צחי הנגבי ואלי כהן, וחברי הכנסת מרב מיכאלי, יואב קיש ויואל רזבוזוב. תצהירים ועדויות של יוצאי הארגון תיארו תחרות בין פעילים על מי יגייס יותר מתפקדים, ונאמר כי מתפקדים אלו מילאו תפקיד בהבטחת כניסתו של מילביצקי לכנסת בשנת 2022.