ראש הממשלה בנימין נתניהו נערך להדחת חה"כ יואל (יולי) אדלשטיין מתפקידו כיושב ראש ועדת החוץ והביטחון, במהלך חסר תקדים שצפוי להתרחש כבר בהמשך השבוע. ההדחה מגיעה על רקע סירובו העקשני של אדלשטיין לקדם את חוק הגיוס במתכונת שדורשות הסיעות החרדיות, מה שהופך את המהלך לאירוע חריג במיוחד בהיסטוריה הפרלמנטרית הישראלית.
בניגוד להדחות קודמות של בכירים במערכת הביטחונית והפוליטית, כמו הדחתו של שר הביטחון יואב גלנט או הלחצים שהופעלו על הרמטכ"ל הרצי הלוי, שלוו בניסיונות ליצור מצג של סיבות נוספות או רקע רחב יותר למהלך, במקרה של אדלשטיין אין אפילו ניסיון להסוות את הסיבה האמיתית. המחלוקת סביב חוק הגיוס עומדת במרכז העימות, ללא כל עטיפה או תירוצים נוספים.
ברור לחלוטין שנושא חוק הגיוס הוא הנושא היחיד שעמד במחלוקת בין נתניהו לבין אדלשטיין. לראש הממשלה לא הייתה שום טענה אחרת כלפי יושב ראש הוועדה בתחומים אחרים, וככל הנראה זהו הרקע המרכזי והבלעדי להדחה הצפויה.
אירוע היסטורי נדיר
מדובר באירוע מאוד חריג בתולדות הכנסת. מבדיקה היסטורית עולה כי עד היום התרחשו רק שני מקרים דומים במידה כלשהי. המקרה הראשון היה ב-1988, כאשר חה"כ מיכאל רייסר הודח מתפקידו בוועדת הכנסת. מקרה נוסף התרחש כאשר חה"כ יעקב ליצמן הוזז מתפקידו כיושב ראש ועדת הכספים, אך זה היה על רקע של תזוזה קואליציונית רחבה יותר ולא עימות אידיאולוגי ישיר.
אולם מקרה שבו יושב ראש ועדה פרלמנטרית מודח באופן ישיר על רקע חקיקה ביטחונית רגישה שהוא עצמו הוביל, ובגלל סירובו העקרוני להתכופף לרצון הקואליציה ולדרישות פוליטיות מבחינה אידיאולוגית - זה קורה לראשונה בהיסטוריה של הכנסת. העובדה שמדובר בוועדת החוץ והביטחון, הנחשבת לאחת הוועדות החשובות והרגישות ביותר בכנסת, רק מחדדת את חריגות המהלך.
המהלך מעורר שאלות כבדות משקל לגבי עצמאותם של יושבי ראש ועדות בכנסת. האם יושבי ראש ועדות אמורים לשמש כחותמת גומי עבור הקואליציה, או שמא יש להם מרחב עצמאי לפעול על פי מצפונם ושיקול דעתם המקצועי? השאלות הללו מקבלות משנה חשיבות בתקופת מלחמה, כאשר ועדת החוץ והביטחון ממלאת תפקיד קריטי בפיקוח על הדרג הביטחוני ובקבלת החלטות גורליות.
המחליף המיועד: סימני שאלה רבים
הבחירה האופציונלית בחה"כ חנוך מילביצקי כמחליף המיועד לאדלשטיין מעוררת תמיהות ושאלות קשות. מילביצקי אינו אפילו חבר בוועדת החוץ והביטחון - עובדה המעוררת תהיות לגבי היכרותו עם הנושאים המורכבים שעל סדר יומה של הוועדה, במיוחד בעת מלחמה.
מבדיקה מעמיקה שנערכה עולה נתון: מתוך 44 הדיונים שהתקיימו בוועדת החוץ והביטחון בנושא חוק הגיוס, מילביצקי כמעט לא השתתף באופן אקטיבי באף אחד מהם. נוכחותו בדיונים הייתה מועטה ביותר, והוא לא גילה מעורבות משמעותית בנושא המורכב והרגיש.
בתקופת מלחמה, כאשר חברי ועדת החוץ והביטחון נחשפו לסקירות ביטחוניות רגישות רבות ורכשו היכרות מעמיקה עם הנושאים השונים, המינוי של מישהו שכמעט לא היה מעורב בעבודת הוועדה נראה בעייתי במיוחד. נראה שמילביצקי נבחר רק בגלל תמיכתו המוחלטת במתווי הרבנים ובדרישות החרדיות בנושא הגיוס, ולא בגלל שהוא הכיר את הנושא לעומק או שלנתניהו יש העדפה מקצועית לתפיסת עולמו על פני זו של אדלשטיין.
החישובים הפוליטיים של נתניהו
מאחורי המהלך הדרמטי עומדים חישובים פוליטיים מורכבים של ראש הממשלה. גורמים בסיעות החרדיות מבהירים כי מבחינתם, הם לא מעוניינים דווקא בהדחתו של אדלשטיין - ומה שהם צריכים זה חוק פטור מגיוס שיעבור. השאלה הנשאלת היא מה תועיל להם הדחה אם בסופו של דבר לא יהיה חוק שיפטור אותם מגיוס.
הדחת אדלשטיין מאוחרת מדי מבחינת נתניהו - ולא תשביע את החרדים | יאיר שרקי, פרשנות
נראה כי נתניהו לא קונה לעצמו קואליציה מיידית, אלא למעשה רוכש אופציה לקואליציה יציבה יותר לאחר החגים. התרחיש הצפוי, במידה וחנוך מילביצקי אכן ייבחר ביום רביעי הקרוב, ובתנאי שראש הממשלה יהיה בריא ויוכל להגיע להצבעה, הוא שיחל תהליך מואץ של לימוד הנושא על ידי היושב ראש החדש.
במהלך הפגרה הפרלמנטרית, מילביצקי צפוי לקבל כמה שבועות להיכנס לעובי הקורה, ללמוד את הסוגיות המורכבות ולהניח נוסח חוק חדש. ועדת החוץ והביטחון, שממשיכה להתכנס גם בתקופת הפגרה, תוכל להתחיל לדון בנוסח החדש. כל זאת מתוך תקווה שאחרי החגים נתניהו יקבל בהירות גדולה יותר בגזרות הפוליטיות האחרות.
נתניהו מתמודד כיום עם שני משברים פוליטיים מרכזיים במקביל. המשבר הראשון הוא כמובן עם הסיעות החרדיות סביב סוגיית הפטור הגיוס, שמאיים על יציבות הקואליציה מצד אחד. המשבר השני, שאינו פחות מורכב, הוא עם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שמאיימים לפרוש מהממשלה במקרה שתסתיים המלחמה בעזה ללא השגת כל יעדיה.
עסקת חטופים כנקודת מפנה
ההיגיון הפוליטי מכתיב מציאות מורכבת: נתניהו לא יעביר חוק גיוס אם הוא יראה שהמלחמה מסתיימת ועליו להתמודד עם פרישת סמוטריץ' ובן גביר. מצד שני, נתניהו לא יסיים את המלחמה אם הוא יראה שהוא יכול להעביר חוק גיוס שיחזיר את החרדים לקואליציה ויבטיח את יציבותה.
גורמים במפלגות החרדיות צופים כי נקודת המפנה עשויה להגיע עם עסקת חטופים אפשרית בשבוע-שבועיים הקרובים. עסקה כזו, שכמובן תלויה גם בחמאס, עשויה להוביל לחודשיים של הפסקת אש. בתום תקופה זו, נתניהו יעמוד בפני הכרעה גורלית כפולה.
מצד אחד, עליו יהיה להחליט האם לחזור ללחימה בעזה, צעד שישמור את סמוטריץ' ובן גביר בתוך הקואליציה. במקרה כזה, הוא יוכל במקביל להעביר חוק גיוס שיחזיר את החרדים פנימה ויבטיח את המשך קיומה של הממשלה. מצד שני, אם אחת מהאפשרויות הללו לא תתממש - אם המלחמה תסתיים או אם חוק הגיוס לא יעבור - ייתכן שנתניהו יוותר גם על האפשרות השנייה ויוביל את המדינה לבחירות.
אתגרים משפטיים ומעשיים
חשוב לציין כי גם אם אדלשטיין יודח ומילביצקי יתמנה במקומו, הדרך להעברת חוק גיוס שיעמוד בביקורת בג"ץ עדיין רצופת מכשולים. אחת הסוגיות המורכבות ביותר, שהייתה בלתי פתירה גם מול אדלשטיין, היא השאלה כיצד מבטלים עשרות אלפי צווי גיוס שכבר הוצאו. במילים אחרות, כיצד מעניקים חנינה רטרואקטיבית למי שלא התגייס עד כה.
היועצים המשפטיים של כבר הבהירו כי מהלך כזה הוא כמעט בלתי אפשרי מבחינה משפטית. גם אם יעבור חוק גיוס חדש בכנסת, ספק רב אם הוא יעמוד במבחן המשפטי של בג"ץ, שכבר פסל בעבר ניסיונות דומים לפתור את סוגיית הפטור מגיוס לבני הישיבות.