ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אתמול תצהיר בעניין הנסיבות שהובילו אותו לפטר את ראש השב"כ רונן בר והגיב על הטענות החריפות של בר בתצהיר שהגיש נגדו בשבוע שעבר. מה פערי הגרסאות בין ראש הממשלה לראש השב"כ?
סיקור N12
ההחלטה על פיטורי בר
כך למשל ראש הממשלה התייחס לנסיבות שהובילו אותו לפטר את ראש השב"כ. רונן בר טען בתצהיר שהגיש כי נתניהו לחץ עליו באופן חריג, חוזר ונשנה, כדי שייתן הנחיה שעל נתניהו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת דפוס חוזר ופומביות – באופן שבפועל ימנע את ניהול המשפט ואת שמיעת עדותו.
בר טען כי נעשה ניסיון לכפות עליו נוסח של חוות דעת מקצועית שנוסחה בידי ראש הממשלה או מי מטעמו וזה כשנדרש להציגה כנייר עמדה מטעם ראש השב"כ. לטענת נתניהו, המסמך שנמסר לראש השב"כ, חוות הדעת, בכלל לא היה קשור בעדותו במשפט.
לפי נתניהו מדובר בטיוטה של ריכוז הנחיות כלליות הנובעות מהאיום שבפגיעה בראש הממשלה, שנוסח בעקבות אירוע פגיעת הכטב"ם בביתו של ראש הממשלה בקיסריה. לפי נתניהו, המסמך הזה נמסר לראש השב"כ לאחר שלא נמסרו הנחיות מצד שירות הביטחון בנוגע לאיומים מהסוג הזה. נתניהו טען כי בפגישות ביניהם לקראת העדות, העלה בפני בר שצריך תוכנית הגנה שתבטיח את ביטחון באי המקום מפני סכנה של ירי טילים, ושביקש להציע אלטרנטיבות לאופן שבו תשמע העדות. ממסכים שצירף הוא אף אמר לבר בפגישה ביניהם בנובמבר כי "לא צריך לעשות שום דבר שיעכב את המשפט".
עיקרי הטענות של רה"מ נתניהו נגד ראש השב"כ בר
- "לא ביקשתי חוות דעת שתמנע את עדותי, דרשתי תוכנית הגנה שלא תעכב את המשפט"
- "לא דרשתי הפעלת אמצעים של השב"כ נגד מפגינים, ביקשתי לפעול כחוק"
- "לא ביקשתי פגישה איתו ב-4 עיניים בלי מכשירי הקלטה - בר הוא זה שביקש"
- "אין הוכחה ברישומי הפגישות שדרשתי שיציית לרה"מ ולא לבג"ץ במקרה של משבר חוקתי"
- "הוא לא 'העיר את כל המערכת' ב-7.10, הוא הרדים אותה ואחראי ישירות לאי-מניעת הטבח"
- "בניגוד לטענתו, בר לא התריע על חשש למלחמה בעזה, הוא פעל לשימור השקט מול עזה"
- "בניגוד לטענתו, האמון שלי בבר נפגע הרבה לפני נובמבר 2024 והבהרתי זאת פומבית"
- "הכוונה לפטר את בר הולידה את החקירה בעניין קטאר, ולא ההפך"
עיקרי הטענות של ראש השב"כ בר נגד רה"מ נתניהו
- "ניסה לכפות עליי חוות דעת שנוסחה מטעמו שלא מאפשרת לנהל את משפטו"
- "פעל לפיטוריי על רקע חקירה שניהלתי בסביבתו על חשד לפגיעה חמורה בביטחון המדינה"
- "הדיח אותי מצוות המו"מ לשחרור חטופים ממניעים זרים בתוך סיכון בפגיעה במו"מ"
- "אי-האמון שלו בי - רק אחרי שסירבתי להיכנע ללחציו"
- "הטענה שידעתי מראש על הכוונה לטבח ב-7.10 - שקר והסתה"
- "מסע ההסתה בחקירות קטארגייט ופרשת המסמכים המסווגים ממחיש את הקשר לפיטוריי"
ציות לבג"ץ או לרה"מ?
רה"מ התייחס בתצהירו גם לטענה שהובהר לראש השב"כ כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עליו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. לפי התצהיר הגלוי של רונן בר, הובהר לו אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי עליו לציית לנתניהו ולא לבג"ץ, ושפירוט הדברים המלא ייעשה במסגרת התצהיר החסוי שהגיש לבית המשפט.
נתניהו, בניגוד לטענות אחרות בתצהיר שלו, לא כתב שהיא שקרית – אלא כי אין ראיות לכך בתצהיר החסוי שהגיש בר או מתמלול פגישת עבודה שבר ציין אותה בהקשר הזה.
מועד הפגישה ב-4 עיניים
בתצהירו הגלוי רונן בר לא התייחס למועד מסוים שבו נתניהו ביקש להוציא מהחדר את המזכיר הצבאי והקלדנית, במטרה שחילופי הדברים לא יתועדו. נתניהו בתצהירו מתייחס לפגישה מסוימת שציין בר בחלק החסוי, במרץ 2023, שבה לפי נתניהו דווקא בר הוא זה שביקש בתום הפגישה להישאר עימו ב-4 עיניים.
אמצעי השב"כ והמפגינים
בנוסף התייחס נתניהו לטענה שלחץ להפעיל אמצעים של השב"כ על מפגינים ופעילי מחאה, ועל שביקש את זה במפגש של "ארבע עיניים". לפי התצהיר של ראש השב"כ בר, נתניהו התבטא באוזניו לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו ששב"כ יפעל מול אזרחים המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה, ולהעביר פרטים באשר לזהותם של פעילי מחאה ולפקח אחר ממני המחאות.
בר ציין כי במקרים כאלה, שבהם נתניהו ביקש להפעיל את סמכויות הארגון נגד פעילי מחאה, רה"מ גם ביקש לדון בהם בסוף פגישות העבודה ולאחר שביקש מהמזכיר הצבאי ומהקלדנית לצאת מהחדר במטרה ברורה כי חילופי הדברים לא יתועדו.
נתניהו טען בתצהירו מנגד כי מדובר בשקר, וכי מעולם לא התערב בשיקולים מבצעיים או הורה לבר להפעיל סמכויות כלפי יריבים פוליטיים או כלפי גורמי מחאה בניגוד לחוק או בניגוד להנחיות משפטיות. לטענתו של נתניהו, כל מה שעשה היה בירור גבולות החוק בנוגע למה שהגדיר "אירועי אלימות נגד נבחרי ציבור וניסיון פגיעה במשפחתי"
"לא מובן לי מה הגבולות של ההצקה, של הרדיפה. האם בחברה חופשית אתה יכול להתלבש על בן אדם לבוא אליו עם זמבורה ואני לא מרפה ממך, משלם לאנשים שירדפו אחריך עם זמבורה באוזן - מותר או לא מותר?", ציטט נתניהו דברים שלדבריו נאמרו בפגישת עבודה עם בר ביוני 2023, שמוכיחה לטענתו כי בניגוד לדבריו של בר, הוא דרש מראש השב"כ לפעול בהתאם לחוק, ולא בניגוד לחוק.
המידע שהיה לשב"כ והעדכון
בתצהירו התייחס נתניהו לטענה שהשב"כ עדכן את כל הגופים, כולל את מזכירו הצבאי של רה"מ על אפשרות להתקפה של חמאס בליל 7.10. בר טען שהשב"כ התריע בעוצמה בפני הדרג המדיני בשנת 2023 על ההחמרה במצב הביטחוני ועל כך שהאויבים מזהים "שעת כושר" בצל הקרע בחברה הישראלית. הוא ציין כי באפריל 2023 הומלץ לבצע מהלך תקיף לבלום את הכרסום בהרתעה, וכי ערב ההצבעה על עילת הסבירות מסר לרה"מ אזהרה חריגה ביותר שהייתה מקבילה ל"התרעה למלחמה".
בר הוסיף כי בליל 7.10 השב"כ הוא שהעיר את המערכת כולה והפיץ התרעה לכל הגופים בשעה 3:03 המלמדת על היערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס, וכי לאחר הערכת מצב הנחה לעדכן בשעה 5:15 את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. ואולם, בר הדגיש כי "איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו ובוודאי שלא לפנות אותו הבוקר", ושדבר לא הוסתר מהמערכת הביטחונית או מרה"מ.
נתניהו האשים את בר ב"אחריות ישירה ועצומה לאי-מניעת הטבח". הוא חשף את סיכום הערכת המצב של השב"כ כשעה ורבע לפני הטבח, שבו נקבעה "מוכנות בינונית חשאית". נתניהו טען כי תפיסת הביטחון השגויה של בר לשמירה על השקט בעזה בכל מחיר היא שהובילה לכך, וכי גם לאחר סימנים של ממש בלילה של הטבח, בר נותר בתפיסתו מחשש שפעולות ישראליות יתפרשו כמלחמה מצד ישראל.
נתניהו טען שאם בר היה קורא לצה"ל להיערך ב"מוכנות גבוהה" ולא "בינונית וחשאית", הטבח היה נמנע. בנוסף טען נתניהו שבר לא התריע על כוונות חמאס למלחמה בחודשים שקדמו לאירועים, וראה חשיבות בשימור השקט בעזה תמורת הקלות הומניטריות.
"אובדן האמון" וקטארגייט
בתצהיר התייחס נתניהו לטענה כי איבד את האמון בבר בעקבות החקירות סביב לשכת ראש הממשלה ולא בצל אירועי 7.10. בתצהיר של ראש השב"כ טען בר כי חוסר האמון של נתניהו שהוביל אותו לפטרו הוא בשל סירובו (של בר) להיענות ללחצים שהפעיל עליו. הלחצים - בעניין רתימת חוות דעת השב"כ לטובת השפעה על שמיעת עדותו במשפטו, החקירות בנוגע לגורמים מסביבתו הקרובה של רה"מ (פרשת המסמכים המסווגים וקטארגייט), וכן המלצתו של בר להקים ועדת חקירה ממלכתית עבור תיקון של כל הרמות והכשלים שהביאו ל-7.10. כך למעשה טוען בר כי טענות חוסר האמון של נתניהו בו החלו בנובמבר האחרון, ולא ב-7.10 כפי שנתניהו טוען.
נתניהו מנגד הפנה בתצהיר לדברים שאמר בישיבת הממשלה שבה הביא את הצעת ההחלטה לפטר את בר, ולפיה הוא איבד אמון בבר בעקבות הכשל ב-7.10 ובעקבות אופן ניהולו את המו"מ לשחרור החטופים. ואולם, הוא לא נימק בתצהיר מדוע בחר דווקא בעיתוי הזה, כשבועיים אחרי שנפתחה חקירת פרשת קטארגייט, לפטר את בר.
נתניהו אף כתב: "תחושתי הייתה כי מדובר בחקירות מגמתיות שנועדו לסכל את כוונתי לפטרו, שהתגבשה לאורך זמן ופורסמה כבר בנובמבר. אמרתי שהכוונה לפטר את בר הולידה את החקירה ואת הפרסומים שנלוו לה ולא שהחקירה הולידה את הפיטורין". עם זאת, יש לציין שכבר בנובמבר נחשפו בתקשורת קשרים בין יועצי ראש הממשלה לקטאר, ושבחודש זה החקירה בעניין פרשת המסמכים המסווגים הייתה בעיצומה.