השרפה הגדולה שאירעה בהרי ירושלים ביום הזיכרון וביום העצמאות כילתה יותר מ-20 ק"מ של שטח פתוח, מהם יותר מ-13 קמ"ר של יער. לאחר כמה ימים של מאמצי כיבוי בשטח, היום (ראשון) נחשפים לראשונה מימדי הנזק העצומים – מהאוויר וגם מפי הקרקע. נזקים כבדים במיוחד נרשמו באזור פארק קנדה, ישובים רבים פונו, ונחסמו קטעים נרחבים מכביש 1 וכביש 3.
ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, סיפר כי "השרפה פגעה במסדרון אקולוגי מרכזי של הרי יהודה". הוא הסביר כי "הצומח הישראלי יודע להתחדש אחרי שרפה אחת, אבל אחרי מספר שרפות רצופות יש השפעה משמעותית על הצומח".
"השרפה התרחשה באמצע עונת הקינון של העופות, ואנחנו מכירים דורסים רבים בשטחים האלה כמו חיוואי, עקבים, בזים וגם ציפורי שיר", הוסיף ד"ר מליחי. "הזרעים מתחילים להבשיל בתקופה הזאת. אורנים שנטעו בעבר, מהווים היום 'פצצה מתקתקת', מאחר והם דליקים יותר מכל העצים המקומיים כמו עצי אלון ואלה, שמאפיינים את החורש הים תיכוני". הוא הבהיר כי "האורנים הם העצים הראשונים לנבוט אחרי שרפה".
השרפה השתוללה במשך למעלה מ-30 שעות, והיא הגיעה כשבוע לאחר שרפה נוספת שפרצה בהרי ירושלים, באזור העיר בית שמש. כמאה צוותי כיבוי פעלו כדי להשתלט על השרפות, ו-21 לוחמי אש נפצעו משאיפת עשן.
שלי אלבז, מנהל תחום GIS וחישה מרחוק ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "רשות הטבע והגנים ממפה שטחים שנפגעו בשרפות באמצעות עיבוד צילומי הקרקע מהלווין סנטינל 2. בכל חמישה ימים ניתן למשוך מהלוויין תצלומים חדשים, ובאמצעות חישוב מדד ספקטרלי אנו יכולים למפות את השטח שנפגע כתוצאה משרפה, וכן לסווג איזה סוג שטח נפגע – שמורת טבע, יער או חורש טבעי".
לפי מחקר ישראלי בהובלת סגן טפסר ד”ר שי לוי, שכיום הוא ראש ענף מחקר, שטחים פתוחים ואקלים בכבאות והצלה לישראל, "מדי שנה פורצות בשטחים פתוחים בישראל כ-40,000 שרפות, שכמעט כולן נגרמות מתוך רשלנות או בזדון על-ידי האדם. ביערות ובחורשים פורצות מדי שנה כאלף שרפות".
במרבית המקרים מקור האש לא נחקר ולכן לא ידוע, אך במקרים שכן נחקרו הסיבות כוללות זליגת אש מגזם חקלאי שנשרף, שרפת פסולת במזבלות לא חוקיות, מטיילים שלא מכבים כראוי מדורה או מנגל, או התלקחות חוזרת של שריפה קודמת. אימונים צבאיים באש חיה גם הם מובילים לשרפות רבות, ואף יוצרים שרפות חוזרות ונשנות בסמוך לשטחי האש. ישנן גם לא מעט שרפות לגבן יש חשד כי נגרמו בשל הצתה בזדון. הסיבה שאיננו שומעים על מרבית השריפות הללו, היא כי רובן נכבות במהרה ולא מתפתחות לממדי אסון.
מחקר משנת 2017 בהובלתו של ד"ר תמיר קליין ממכון ויצמן למדע, מצא כי מרבית העצים בארץ מתו בשל שרפה, ושמרבית השרפות התפתחו על רקע של שנות בצורת. השרפה פוגעת לא רק בצמחים, אלא גם בבעלי החיים ובמערכת האקולוגית כולה. עם זאת, שרפות הן לא תופעה חדשה באזורנו, ובמקרים רבים הטבע מתאושש מהשרפות והן אף חלק מהמחזור הטבעי שלו.
בנוסף, יערות נטועים ותיקים כמו אלו שנשרפו בהרי ירושלים מכילים מגוון נמוך של עצים, ולפעמים רק מין בודד כמו אורן ירושלים. נטיעות מודרניות לשיקום היער מכילות מגוון רחב של מיני עצים, שמגדיל את המגוון הביולוגי הכללי ביער ואת תפקודו האקולוגי, כך לדברי ד"ר קליין בריאיון לאתר מכון דוידסון.