כ-400 טילים נורו לעבר ישראל בארבעת ימי המלחמה הראשונים עם איראן, כ-30 מהם הצליחו לחדור את מערך ההגנה האווירית - פחות מ-10%. מערכות ההגנה השונות הצליחו ליירט מאות טילים מחוץ לאטמוספרה ובתוכה, ולא פחות מארבע שכבות הגנה פרוסות במרחב האווירי הישראלי. N12 עושים סדר במערכות ההגנה הישראליות שמטרתן להגן על אזרחי ישראל מהטילים האיראניים
המערכות שמבצעות את הרוב הגדול של היירוטים מאז תחילת המלחמה עם איראן הן חץ 2 וחץ 3 הישראליות, שמיועדות ליירט טילים בטווח ארוך, כך מסביר ל-N12 תת-אלוף במילואים רן כוכב, ששירת כמפקדו הקודם של מערך ההגנה האווירית. הוא מסביר שלצידן מסתייעת ישראל גם במערכת THAAD האמריקנית, וגם במערכת היירוט SM-3 שנישאת על גבי ספינות אמריקניות בים התיכון. עד כה יורטו יותר מ-90% מהטילים ששוגרו בימים האחרונים לעבר ישראל לפי צה"ל ודיווחים זרים.
שכבת ההגנה הראשונה: חץ 3
- שכבת ההגנה החיצונית ביותר של ישראל היא חץ 3, שמיירטת טילים מחוץ לאטמוספרה, וטווח הפעולה שלה הוא עד 2,400 קילומטר.
- מערכת הנשק נכנסה לפעולה בתחילת המלחמה כשיירטה טיל ששוגר מתימן. המערכת פותחה בישראל על ידי התעשייה האווירית.
שכבת ההגנה השנייה: חץ 2 ו-THAAD
- לאחר מערכת חץ 3 מגיעה אחותה, מערכת חץ 2 הישראלית, שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בטווח של עד 1,500 קילומטר בתוך האטמוספרה. הרוב הגדול של הטילים יורטו על ידי שתי מערכות החץ. שתי המערכות משתמשות במכ"מים רבי-עוצמה מבית היוצר של אלתא הישראלית.
- "יש בשימוש במערכות החץ הרבה יתרונות, וזו גאווה ישראלית, אבל יש לזה גם הרבה חסרונות, אחד מהם הוא שטיל חץ הוא יקר", מסביר כוכב.
- לצד מערכת חץ 2 פועלת גם מערכת THAAD האמריקנית הדומה לה, ומערכת יירוט נוספת שפועלת על גבן של ספינות אמריקניות במזרח התיכון. "בישראל פרוסות שתי סוללות של מערכת THAAD האמריקנית, שמזכירה את חץ 2 הישראלי, ומסייעות לישראל. גם המשחתות האמריקניות במזרח הים התיכון, שנושאות טילי הגנה אווירית מסוג SM-3, מספקות אופציה נוספת למערך היירוטים", אומר כוכב.
- לפי דיווחים בארה"ב, עד כה סייעה ארצות הברית לישראל ליירט טילים איראניים באמצעות מערכות הגנה אווירית מהקרקע ומהאוויר אם כי מרבית היירוטים מבוצעים על ידי לוחמות ולוחמי ההגנה האווירית הישראלים.
שכבת ההגנה השלישית: קלע דוד
- אם הטילים חוצים את שתי שכבות ההגנה העליונות, הם עשויים לפגוש את מערכת קלע דוד, שפועלת בטווח של עד 300 קילומטרים. מערכות הנשק הזו, שנקראת גם "שרביט קסמים" מצוידת במכ"מים מתקדמים, בטיל מיירט בעל יכולות תמרון וביכולות מסווגות נוספות.
- כוכב מסביר שניתן להשתמש במערכת, אך היא לא נועדה למטרה זו: "רק אחרי השימוש במערכת הנשק חץ נכנסת לפעולה קלע דוד, במקרה הצורך. אם אין ברירה משתמשים בה - זה לא הייעוד שלה אבל היא בהחלט יכולה לעשות זאת בהצלחה. זה טיל שהמטרה המרכזית שלו היא ליירט טילים מתמרנים ומדויקים. אנחנו משתמשים בו במשורה בגלל שהוא מאוד יקר ונועד למשימה אחרת".
שכבת ההגנה הרביעית והאחרונה: כיפת ברזל
- מערכת כיפת ברזל נועדה ליירט טילים ורקטות בטווח קצר, עד 70 קילומטר, והשימוש בה נעשה בעיקר אל מול חיזבאללה וחמאס. כיפת ברזל עושה שימוש בטיל קטן, פשוט וזול וייעודו המרכזי ליירט רקטות (וכך גם שמו – טמי"ר – טיל מיירט רקטות). גם מערכת כיפת ברזל וגם מערכת קלע דוד יוצרו על ידי רפאל.
- כוכב מסביר שבמערכה מול איראן, השימוש העיקרי של מערכת כיפת ברזל הוא בטיפול בשברי יירוט גדולים ובהמשך הגנה כנגד כטב"מים ואמצעים מעופפים למיניהם.
הטיל הקטלני שמשגרים האיראנים - ומנגנון היירוט
הטיל המרכזי שמשתמשים בו האיראנים כדי לתקוף את ישראל הוא מסוג שיהאב-3 - טיל בליסטי ארוך טווח שפיתחו האיראנים ונושא ראשי נפץ במשקל מאות קילוגרמים. טווח הנזק של הטיל במקרה של פגיעה ישירה הוא עשרות מטרים, ועד כה נהרגו 24 ישראלים בעקבות שיגורים מאיראן. "שיהאב-3 הוא טיל ענק, 12 מטר, עם כ-500 קילוגרם חומר נפץ, ויש לאיראנים אלפים כאלו. זה לא דומה לרקטות שראינו מעזה ומלבנון", אומר כוכב.
מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר מסביר על המנגנון שמאפשר את יירוט השיהאב-3: "לוויין קולט את השיגור מיד לאחר יציאתו מהמשגר באיראן בגובה נמוך ומיד אחרי שיגורו. הלוויין או המכ"מים הישראליים קולטים זאת באמצעות אמצעי איתור או גילוי שיגורים. גם למטוסי חיל האוויר יש אמצעים כאלו, כך שגם מטוס שנמצא בסביבה יכול להעביר התרעה על שיגור. המידע הזה עובר באופן מיידי ליחידת החץ ולכל הכוחות המיירטים".
"הטיל הזה מגיע לגובה של כ-500 קילומטר בחלל, ובנקודת השיא (נקודת ההיפוך) ראש הקרב מתחיל להיות נמוך מהמנוע. הטילים נכנסים לאטמוספרה במהירות של 3,000 מטר בשנייה, מאוד קשה ליירט אותם בגלל מהירות החדירה. והם גם טילים מפרידים - ראש הקרב נפרד מהמנוע וטס חלק מהדרך בלעדיו. המנוע נפרד מראש הקרב עוד מחוץ לאטמוספרה, והראש ממשיך לטוס בעזרת הדחף הרקטות", מוסיף כוכב, ומסביר שיש כמה שיטות יירוט, שהבחירה ביניהן נעשית בידי אנשי המקצוע בזמן אמת לפי מדיניות המתחשבת בפרמטרים שונים, הכוללים ריכוזי אוכלוסין, תשתיות אסטרטגיות ומתקנים צבאיים.